1
00:00:05,005 --> 00:00:08,925
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:09,009 --> 00:00:10,679
‫- מגרש הובה בובה, "בייבי היומנז" -‬

3
00:00:10,760 --> 00:00:12,390
‫- קדימה, "בייביז"! -‬

4
00:00:12,470 --> 00:00:14,260
‫קדימה, "בייבי היומנז"!‬

5
00:00:14,806 --> 00:00:16,766
‫את מוכרחה לטעום‬
‫תפוח אדמה אפוי בסגנון שיקגו.‬

6
00:00:16,850 --> 00:00:19,100
‫למה הכל כאן מוכרח להיות‬
‫"בסגנון שיקגו"?‬

7
00:00:19,185 --> 00:00:20,975
‫הבנו, אנחנו בשיקגו.‬

8
00:00:21,062 --> 00:00:23,112
‫נו, פשוט תטעמי את זה.‬
‫-תראה את זה.‬

9
00:00:23,398 --> 00:00:25,318
‫מזלג וסכין עטופים בנפרד.‬

10
00:00:25,400 --> 00:00:27,240
‫כמה פלסטיק!‬

11
00:00:28,111 --> 00:00:28,951
‫כן.‬

12
00:00:29,279 --> 00:00:33,199
‫או ששיקגו "בייבי היומנז" שייכים‬
‫לאחיו של מנכ"ל "פלסטיקו",‬

13
00:00:33,283 --> 00:00:34,413
‫ולכן אנחנו שותפים לעברה‬

14
00:00:34,492 --> 00:00:36,912
‫במזימת הלבנת הכספים המשפחתית הזו שהיא,‬

15
00:00:36,995 --> 00:00:38,865
‫דרך אגב, הורגת את כדור הארץ.‬

16
00:00:41,249 --> 00:00:42,789
‫אבל מה אפשר לעשות, נכון?‬

17
00:00:43,334 --> 00:00:45,344
‫- דיאן, בסגנון נוגדי דיכאון -‬

18
00:00:55,180 --> 00:00:56,430
‫- פרק ראשון -‬

19
00:01:09,903 --> 00:01:11,323
‫- נקניקיות שעשויות מפרות -‬

20
00:01:34,969 --> 00:01:36,639
‫בוקר טוב, יפהפייה.‬

21
00:01:36,721 --> 00:01:39,391
‫רוצה ללכת לנסות ללכת למוזאון בסגנון שיקגו?‬

22
00:01:39,557 --> 00:01:43,057
‫הייתי שמחה, אבל אני ממש מוכרחה‬
‫לעבוד על הספר שלי. בפעם הבאה.‬

23
00:01:43,269 --> 00:01:46,479
‫יופי! הצעתי את ההצעה הרומנטית שלי,‬
‫הייתי חבר טוב רשמית.‬

24
00:01:46,564 --> 00:01:49,614
‫אלך עכשיו לסלון ואשחק משחקי וידאו כל היום.‬

25
00:01:53,488 --> 00:01:55,278
‫- פרק ראשון -‬

26
00:02:12,507 --> 00:02:14,087
‫- טסקיו -‬

27
00:02:15,093 --> 00:02:16,263
‫- בוג'ק הורג -‬

28
00:02:25,728 --> 00:02:27,648
‫- הוליוו -‬

29
00:02:55,258 --> 00:02:57,178
‫שלום, אני דיאן,‬

30
00:02:57,260 --> 00:03:00,810
‫ואני נערה צעירה שגרה בבוסטון‬
‫ומאז שהייתי כזו,‬

31
00:03:00,889 --> 00:03:03,099
‫רציתי לכתוב דברים טובים שהם טובים,‬

32
00:03:03,183 --> 00:03:06,103
‫זה לא טוב, לתקן את זה אחר כך.‬

33
00:03:06,311 --> 00:03:09,941
‫דיאן, כאבא שלך, אני לא תומך בך בכלל.‬

34
00:03:10,023 --> 00:03:13,443
‫לחשוב על דוגמאות להיעדר התמיכה של אבא.‬

35
00:03:13,526 --> 00:03:16,566
‫טוב, כן. וגם, הבנות מהתיכון.‬

36
00:03:16,654 --> 00:03:18,164
‫שלום, אני כריסי קיטינג.‬

37
00:03:18,239 --> 00:03:20,279
‫את יכולה להשתמש בשם האמיתי שלי?‬

38
00:03:20,366 --> 00:03:22,406
‫תבדקי אם בסדר להשתמש בשם האמיתי שלי.‬

39
00:03:22,493 --> 00:03:24,253
‫בכל אופן, הייתי כלבה של ממש אלייך,‬

40
00:03:24,329 --> 00:03:27,079
‫אבל עכשיו אולי את מבינה שגם בי התעללו?‬

41
00:03:27,165 --> 00:03:29,745
‫משהו מזה מעניין?‬
‫-היי, היי.‬

42
00:03:29,834 --> 00:03:31,674
‫תכניסי אותי לספר. זוכרת את קערת הסלט הזו?‬

43
00:03:31,753 --> 00:03:33,503
‫ואני שברתי את הקערה!‬

44
00:03:33,588 --> 00:03:34,918
‫תעני לטלפון שלך.‬

45
00:03:35,006 --> 00:03:37,376
‫ואני הדבקתי אותה חזרה בזהב,‬

46
00:03:37,467 --> 00:03:41,637
‫כי קראתי כתבה על אמנות הקינצוגי היפנית!‬

47
00:03:41,721 --> 00:03:44,891
‫אבל היא התפרקה שוב.‬
‫-היא התפרקה כל הזמן, כמו הנישואים שלנו!‬

48
00:03:44,974 --> 00:03:48,354
‫זה משהו? משהו מזה הוא משהו?‬

49
00:03:48,436 --> 00:03:50,976
‫דיאן, תעני לטלפון שלך.‬
‫אני מתקשר אלייך עכשיו.‬

50
00:03:51,064 --> 00:03:52,824
‫מה?‬

51
00:03:52,899 --> 00:03:55,069
‫- פיצה ספונפול -‬

52
00:03:55,151 --> 00:03:56,401
‫שלום?‬
‫-שלום, דיאן.‬

53
00:03:56,527 --> 00:03:58,777
‫אם היית אומר לתלמידיי המחורבנים‬
‫לערוך פה ערב סצנות‬

54
00:03:58,863 --> 00:04:00,823
‫בסוף הסמסטר, היית באה לראות אותו?‬

55
00:04:00,907 --> 00:04:01,867
‫זה בטוח יהיה גרוע,‬

56
00:04:01,950 --> 00:04:04,160
‫אז אני רוצה למלא את החדר‬
‫בפרצופים ידידותיים.‬

57
00:04:04,244 --> 00:04:06,414
‫כשאתה משווק את זה ככה, איך אפשר לסרב?‬

58
00:04:06,496 --> 00:04:07,366
‫איך הולך עם הספר?‬

59
00:04:07,455 --> 00:04:10,245
‫האמת שאני כותבת אותו בקניון ברגע זה.‬
‫-למה את כותבת בקניון?‬

60
00:04:10,333 --> 00:04:12,043
‫לא הצלחתי להתרכז בבית וזה המקום היחיד‬

61
00:04:12,126 --> 00:04:13,876
‫שבו אני יכולה לשבת לעבוד במשך עשר שעות.‬

62
00:04:13,962 --> 00:04:15,802
‫אני יכולה לאכול צהריים, להתבונן באנשים,‬

63
00:04:15,880 --> 00:04:19,720
‫והכול מבלי שאצטרך לסבול את מה‬
‫שאנשי שיקגו מכנים "אביב".‬

64
00:04:19,801 --> 00:04:22,431
‫שיקגו, 49 מעלות הן לא אביב,‬

65
00:04:22,512 --> 00:04:25,182
‫הן החצי הלא-לאשיי של להקת בנים.‬
‫-מה?‬

66
00:04:25,265 --> 00:04:27,095
‫ארבעים ותשע, חצי מ-98?‬

67
00:04:27,183 --> 00:04:29,773
‫דיאן, אל תנסי את החומרים שלך‬
‫בשיחה יום יומית.‬

68
00:04:29,852 --> 00:04:32,192
‫גם האווי מנדל היה עושה את זה.‬
‫כאילו, באמת, האווי?‬

69
00:04:32,272 --> 00:04:34,862
‫פשוט הייתה לך כפפת גומי בכיס במקרה?‬

70
00:04:34,941 --> 00:04:37,531
‫כל שעליי לעשות עכשיו‬
‫הוא באמת לכתוב את הספר שלי.‬

71
00:04:37,610 --> 00:04:39,200
‫יש לי המון סיפורים לספר,‬

72
00:04:39,279 --> 00:04:41,819
‫אבל אני לא מצליחה להבין איזה ספר זה.‬

73
00:04:41,990 --> 00:04:43,830
‫תכניסי לשם סיפורים עליי?‬

74
00:04:43,908 --> 00:04:47,448
‫נראה לי שכתבתי עליך מספיק.‬
‫-אבל אף אחד לא טוב בזה כמוך!‬

75
00:04:47,537 --> 00:04:49,867
‫אני בטוחה שמישהו יספק את הסחורה.‬

76
00:04:49,956 --> 00:04:51,326
‫- מזללת "ראטלסנייק", כביש 64 -‬

77
00:04:51,416 --> 00:04:54,536
‫בקסטר, יקירי, יש לי רק רגע‬
‫לעדכן אותך בהתקדמות‬

78
00:04:54,627 --> 00:04:55,917
‫במסע הצלב של פני קרסון.‬

79
00:04:56,004 --> 00:04:58,384
‫עד כה, יצרנו קשר‬
‫עם שלוש מבין ארבע הפני קרסוניות‬

80
00:04:58,464 --> 00:04:59,844
‫שרשומות בניו מקסיקו.‬

81
00:04:59,924 --> 00:05:03,804
‫בקסטר, אין מקום שהייתי מעדיפה להיות בו‬
‫מאשר בשיט ירח הדבש שלנו ל"אנג'וגה",‬

82
00:05:03,886 --> 00:05:05,466
‫אבל איני יכולה לעצור כעת.‬

83
00:05:05,555 --> 00:05:08,885
‫אנחנו מחפשים את פני הרביעית,‬
‫ואם ירצה האל, היא תביא את המזל.‬

84
00:05:10,643 --> 00:05:11,643
‫היי.‬

85
00:05:13,229 --> 00:05:16,229
‫סליחה, לא התכוונתי אליך. פייג'!‬

86
00:05:20,153 --> 00:05:23,163
‫נשיקות, בקסטר יקירי,‬
‫נראה שמצאנו את האיילה שלנו.‬

87
00:05:25,325 --> 00:05:27,365
‫טוב. ספר, קדימה.‬

88
00:05:28,494 --> 00:05:30,664
‫אני גדלה בעיר בוסטון כי אבא שלי,‬

89
00:05:30,747 --> 00:05:32,787
‫שמעולם לא הייתי קרובה אליו,‬
‫גר בבוסטון.‬

90
00:05:32,874 --> 00:05:35,134
‫זו לא אנגלית תקנית, אתקן את זה אחר כך.‬

91
00:05:35,335 --> 00:05:36,665
‫מבוסטון, אני.‬

92
00:05:36,753 --> 00:05:39,173
‫טוב, אתה לא מבוסטון, אבל כן.‬

93
00:05:39,255 --> 00:05:40,625
‫שיהיה לבינתיים.‬
‫-בוסטון לנצח.‬

94
00:05:40,715 --> 00:05:43,255
‫כדי להבין באמת איך זה לגדול בבוסטון,‬

95
00:05:43,343 --> 00:05:49,563
‫צריך לחזור 250 שנים בזמן,‬
‫למסיבת התה של בוסטון.‬

96
00:05:49,640 --> 00:05:53,900
‫מיסוי ללא ייצוג הוא לא צודק בטירוף, אחי!‬

97
00:05:53,978 --> 00:05:56,558
‫אחי, תראה. אני טובל שקיקים בנמל.‬

98
00:05:56,647 --> 00:05:58,937
‫לא נכון!‬

99
00:05:59,901 --> 00:06:02,321
‫קדימה, "פאטס"! לא קשור.‬
‫-תפסיקו.‬

100
00:06:02,570 --> 00:06:04,610
‫אם מסיחים את דעתי.‬
‫-למה את לא יכולה להתרכז?‬

101
00:06:04,697 --> 00:06:06,487
‫מה הבעיה עם הראש שלך, דידי?‬

102
00:06:06,574 --> 00:06:09,204
‫הרעיון שמאחורי אמנות הקינצוגי היפנית‬

103
00:06:09,285 --> 00:06:12,035
‫הוא שסדקים בחפץ הם חלק מההיסטוריה שלו.‬

104
00:06:12,121 --> 00:06:15,921
‫מה הקשר?‬
‫-אנחנו צריכים להסתכל על הטראומה!‬

105
00:06:16,209 --> 00:06:18,419
‫אנחנו לגמרי צריכים להסתכל על הטראומה.‬

106
00:06:18,503 --> 00:06:19,713
‫מה?‬
‫-יש מבצע אביב.‬

107
00:06:19,796 --> 00:06:21,836
‫ארבעים אחוזי הנחה.‬

108
00:06:27,804 --> 00:06:32,104
‫שמעת שהמאבטחים עדיין לא הצליחו לגלות‬
‫מי גונב ארנקים? כאילו... ‬

109
00:06:32,433 --> 00:06:35,313
‫נתערב על החיים שלי שזו הזקנה, דבון,‬
‫מעגלת מסלסלי השיער.‬

110
00:06:35,395 --> 00:06:38,435
‫אלוהים, כן, התאוריה הזו מפלצתית, אייבי.‬

111
00:06:38,523 --> 00:06:40,443
‫סליחה? מצטערת.‬
‫-אנחנו סולחות לך.‬

112
00:06:40,525 --> 00:06:43,525
‫את מכירה את הסיפור על גמברלי, נכון?‬
‫מה מצאו בארונית שלה?‬

113
00:06:43,611 --> 00:06:44,651
‫ספרי לי.‬
‫-זה היה... ‬

114
00:06:44,737 --> 00:06:47,237
‫התכוונתי, "סלחו לי, אני צריכה מידה אחרת",‬

115
00:06:47,323 --> 00:06:49,533
‫אבל אני לא מוצאת מספר על התווית?‬

116
00:06:49,617 --> 00:06:53,867
‫אנחנו לא רואים מידות פה ב"טראומה".‬
‫-טוב, אבל את יכולה לעזור לי?‬

117
00:06:53,955 --> 00:06:56,455
‫בטח, נראה לי שיעזור אם תביני‬

118
00:06:56,541 --> 00:07:00,461
‫למה את צריכה להצמיד מספר לגוף שלך‬
‫ותיתני לי לחזור לתעלומה הזו.תודה.‬

119
00:07:03,548 --> 00:07:04,378
‫שלום?‬

120
00:07:04,465 --> 00:07:07,255
‫אלוהים, היא כאילו עונה לשיחת טלפון.‬

121
00:07:07,343 --> 00:07:08,223
‫דיאן!‬

122
00:07:08,302 --> 00:07:09,222
‫חדשות נהדרות!‬

123
00:07:09,303 --> 00:07:12,683
‫"אב יום הולדת" עלתה אתמול לאוויר‬
‫עם מדרוג של 0.006,‬

124
00:07:12,765 --> 00:07:14,345
‫שהוא להיט הרשת הגדול ביותר‬

125
00:07:14,434 --> 00:07:16,274
‫מאז שממציאת הבושם בניחוח דם‬

126
00:07:16,352 --> 00:07:18,402
‫הופיעה ב"כרישים" והורידו לה את היד בנשיכה.‬

127
00:07:18,479 --> 00:07:19,309
‫נהדר!‬

128
00:07:19,397 --> 00:07:22,107
‫בינתיים, החברה שלי רצה כמו מכוניות מירוץ.‬

129
00:07:22,191 --> 00:07:23,481
‫"מכוניות מירוץ" הוא שם גנאי?‬

130
00:07:23,568 --> 00:07:25,318
‫מותר להגיד "מכוניות מירוץ"?‬
‫-אבדוק זאת.‬

131
00:07:25,403 --> 00:07:29,783
‫ועכשיו כשטוד שומר על התינוקת,‬
‫איזון החיים-עבודה שלי מדויק.‬

132
00:07:29,866 --> 00:07:31,986
‫התקשרת רק כדי להשוויץ?‬
‫-חשבתי על זה,‬

133
00:07:32,076 --> 00:07:35,246
‫מה יהפוך את איזון החיים-עבודה שלי‬
‫למדויק עוד יותר?‬

134
00:07:35,329 --> 00:07:37,039
‫ואז הבנתי, עוד עבודה!‬

135
00:07:37,123 --> 00:07:39,633
‫ולכן חשבתי להתקשר ולבדוק מה שלום הספר שלך.‬

136
00:07:40,376 --> 00:07:44,546
‫אני עדיין מנסה להבין מהו ה"זה"‬
‫של כל העניין, את יודעת?‬

137
00:07:44,630 --> 00:07:48,510
‫עברה חצי שנה.‬
‫-טוב, נראה לי שהוא על... ‬

138
00:07:48,593 --> 00:07:50,013
‫טראומה.‬
‫-טראומה?‬

139
00:07:50,094 --> 00:07:51,474
‫או... נזק.‬

140
00:07:51,554 --> 00:07:52,854
‫את יודעת, הקערות שנשברות‬

141
00:07:52,930 --> 00:07:55,770
‫ואז ממלאים את הסדקים בזהב‬
‫ואז הן יפות עוד יותר?‬

142
00:07:55,850 --> 00:07:57,140
‫אולי זה ככה, את יודעת?‬

143
00:07:57,226 --> 00:07:58,726
‫כאילו, לכולנו נגרם נזק,‬

144
00:07:58,811 --> 00:08:02,441
‫אבל זה נזק טוב, כי הוא הופך אותנו יותר‬
‫למי שאנחנו. זה משהו?‬

145
00:08:02,523 --> 00:08:05,233
‫כן, נזק טוב. אני אוהבת את זה.‬

146
00:08:05,318 --> 00:08:07,148
‫תשלחי לי את העמודים ונשלח אותם להוצאה.‬

147
00:08:07,236 --> 00:08:08,736
‫טוב, אבל אין סיבה למהר?‬

148
00:08:08,821 --> 00:08:11,451
‫טוב, אבל, לא. תמהרי.‬

149
00:08:13,993 --> 00:08:14,833
‫מה בשבילך?‬

150
00:08:14,911 --> 00:08:17,331
‫מידע עם תוספת גילוי בצד.‬

151
00:08:17,413 --> 00:08:18,793
‫זה סוג של פסטה?‬

152
00:08:18,873 --> 00:08:21,333
‫וגם מים. אני מיובש.‬

153
00:08:21,417 --> 00:08:23,707
‫למעשה, אולי תקפיאי את המים האלה‬
‫בצורת קובייה,‬

154
00:08:23,794 --> 00:08:25,464
‫ותשימי אותם בבורבון?‬

155
00:08:25,546 --> 00:08:28,296
‫אנחנו מנסים לזהות שותפה של שרה לין.‬

156
00:08:28,382 --> 00:08:31,142
‫שרה לין? זה קשור לבוג'ק?‬

157
00:08:31,219 --> 00:08:32,929
‫האם זה קשור לבוג'ק?‬

158
00:08:33,012 --> 00:08:35,722
‫אני לא יודעת מה אתם מחפשים,‬
‫אבל אני לא יודעת על זה כלום.‬

159
00:08:35,806 --> 00:08:38,386
‫טוב? לא ראיתי את בוג'ק כבר שנים,‬
‫או את שרה לין.‬

160
00:08:38,476 --> 00:08:40,096
‫אבל ראית אותם?‬

161
00:08:40,978 --> 00:08:43,728
‫אני הולכת לשאול במטבח על הפסטה שלך.‬

162
00:08:43,814 --> 00:08:45,024
‫בוג'ק?‬

163
00:08:45,107 --> 00:08:46,437
‫רגע, זה הבחור מדוח המשטרה,‬

164
00:08:46,526 --> 00:08:48,106
‫שמצא את הבחורה המתה בפלנטריום.‬

165
00:08:48,236 --> 00:08:50,446
‫כן?‬
‫-מצא את הבחורה המתה.‬

166
00:08:50,530 --> 00:08:52,320
‫את מריחה את מה שאני מריח?‬

167
00:08:52,406 --> 00:08:54,446
‫אם הוא היה איתה גם בפגישת האלכוהוליסטים... ‬

168
00:08:54,534 --> 00:08:56,914
‫למה הוא לא אמר את זה לשוטרים?‬
‫מה הוא מסתיר?‬

169
00:08:56,994 --> 00:08:58,754
‫אתה נשמע הגיוני יותר ממכונת פריטה.‬

170
00:08:58,829 --> 00:09:01,789
‫אפרופו היגיון, מה קרה לפני?‬

171
00:09:02,166 --> 00:09:06,546
‫אלוהים! הסקופ שלנו בורח בחריקת גלגלים!‬
‫-מהר, מהר, מהר! מוכרחים להישאר מעודכני?

172
00:09:11,175 --> 00:09:16,635
‫"אם כך, במובן מסוים, קערת הסלט הזו‬
‫הייתה אני, והסדקים... גם היו אני..."‬

173
00:09:16,722 --> 00:09:18,892
‫זה גרוע, אני מצטערת.‬
‫-זו טיוטה ראשונה.‬

174
00:09:18,975 --> 00:09:21,935
‫אני לא זוכרת מה קרה מתי‬
‫ודעתי מוסחת כל הזמן.‬

175
00:09:22,019 --> 00:09:24,729
‫זה בגלל התרופות. זה מה שחששתי שיקרה.‬

176
00:09:24,814 --> 00:09:27,694
‫אך זה לא שווה את זה?‬
‫את מרגישה הרבה יותר טוב, לא?‬

177
00:09:27,775 --> 00:09:31,235
‫אני מרגישה קלילה יותר, וצלולה יותר,‬
‫אבל גם מעורפלת מאוד.‬

178
00:09:31,320 --> 00:09:34,570
‫את מרגישה גם צלולה וגם מעורפלת?‬
‫איך זה אפשרי בכלל?‬

179
00:09:34,657 --> 00:09:37,787
‫אני לא יודעת. בגלל הערפל.‬
‫-תתמידי בזה.‬

180
00:09:37,868 --> 00:09:40,828
‫בכתיבה או בערפל?‬
‫-גם וגם.‬

181
00:09:44,208 --> 00:09:46,168
‫טוב, תתחילי מההתחלה.‬

182
00:09:46,252 --> 00:09:47,092
‫אני תינוקת.‬

183
00:09:47,169 --> 00:09:48,879
‫שלום, תינוקת!‬

184
00:09:48,963 --> 00:09:53,343
‫לא נהדר לגדול בבית נוח‬
‫של המעמד הבינוני-העליון,‬

185
00:09:53,426 --> 00:09:54,716
‫מוקפת באהבה?‬

186
00:09:54,802 --> 00:09:57,852
‫אבל לא גדלתי מוקפת באהבה. זו הבעיה.‬

187
00:09:57,930 --> 00:10:01,430
‫היית בסדר! תני לי דוגמה אחת‬
‫לכך שהייתי אבא גרוע.‬

188
00:10:01,517 --> 00:10:05,307
‫טוב! מה עם כשהכרחת אותי‬
‫להפסיד ב"בוגל" בכוונה,‬

189
00:10:05,396 --> 00:10:09,186
‫כדי שהאחים שלי יחשבו שהם, ואני מצטטת,‬
‫"חכמים יותר מבת בטירוף."‬

190
00:10:09,275 --> 00:10:11,485
‫זה כל מה שיש לך?‬
‫-יש לי עוד דברים!‬

191
00:10:11,569 --> 00:10:15,449
‫היה הרבה חרא. כל הזמן!‬
‫אני פשוט לא יכולה להביע... ‬

192
00:10:15,531 --> 00:10:18,371
‫זה הספר שלך? סתם תלונות שלך?‬

193
00:10:18,451 --> 00:10:19,371
‫- דיאן הבכיינית -‬

194
00:10:19,452 --> 00:10:22,122
‫כקהל היעד שלך, עוד לא התמכרתי.‬

195
00:10:22,204 --> 00:10:23,624
‫אתה לא קהל היעד שלי.‬

196
00:10:23,706 --> 00:10:26,036
‫הספר הזה כאילו משעמם אותי, דיאן.‬

197
00:10:26,125 --> 00:10:27,745
‫שמעת את הסיפור על גמברלי, נכון?‬

198
00:10:27,835 --> 00:10:29,705
‫מה שמצאו בארונית שלה?‬
‫-אלוהים, ספרי לי.‬

199
00:10:29,795 --> 00:10:32,625
‫זה היה פתק מהגנב, שכתוב בו‬
‫איפה כל הארנקים מוחבאים.‬

200
00:10:32,715 --> 00:10:35,375
‫מה? מה זה?‬
‫אני מנסה לכתוב על טראומת הילדות שלי.‬

201
00:10:35,468 --> 00:10:37,048
‫מי את?‬
‫-אני אייבי.‬

202
00:10:37,136 --> 00:10:39,806
‫אמי ואני עברנו לשיקגו‬
‫מדרום קליפורניה לא מזמן.‬

203
00:10:39,889 --> 00:10:41,019
‫מה? לא. אני לא יכולה... ‬

204
00:10:41,098 --> 00:10:43,428
‫אבא שלי מת והיינו צריכות לפתוח דף חדש.‬

205
00:10:43,517 --> 00:10:47,097
‫אני עוד לא ממש מבינה את שיקגו,‬
‫והחורף פה קר בטירוף,‬

206
00:10:47,188 --> 00:10:49,188
‫ולכן אני מבלה הרבה בקניון.‬

207
00:10:49,273 --> 00:10:50,323
‫כיף בקניונים!‬

208
00:10:50,399 --> 00:10:53,109
‫או "מפלצתיים", שהוא הסלנג‬
‫שצעירים כמוני משתמשים בו.‬

209
00:10:53,194 --> 00:10:56,614
‫את אייבי טראן, נכון?‬
‫-אייבי טי, זו אני!‬

210
00:10:56,697 --> 00:10:57,817
‫אני צריך עזרה.‬

211
00:10:57,907 --> 00:10:59,237
‫מישהו גונב אוברולים‬

212
00:10:59,325 --> 00:11:01,155
‫מה"בייבי הול" שבקומה הרביעית,‬

213
00:11:01,369 --> 00:11:02,789
‫ואם לא אגלה מי עשה זאת,‬

214
00:11:02,870 --> 00:11:05,000
‫המנהל שלי יתלה את הראש שלי על הקיר!‬

215
00:11:05,164 --> 00:11:07,924
‫כן, מנהלים יכולים להיות מעצבנים מאוד.‬

216
00:11:08,042 --> 00:11:09,002
‫אקבל את החקירה.‬

217
00:11:09,085 --> 00:11:12,915
‫וגם, אני וייטנאמית-אמריקנית.‬
‫-מפלצתי.‬

218
00:11:13,506 --> 00:11:17,176
‫"אייבי טראן, בלשית מתחם ההסעדה"?‬

219
00:11:17,760 --> 00:11:19,470
‫טוב, אני אוהב את זה. זה קליל.‬

220
00:11:19,553 --> 00:11:23,103
‫הספר שלי אמור להיות חיבור מעמיק על נזק,‬

221
00:11:23,182 --> 00:11:25,982
‫אבל אני לא מסוגלת להגיע‬
‫אל הנזק של עצמי אפילו. אני יותר מדי... ‬

222
00:11:26,102 --> 00:11:28,902
‫מסטולה מדובדבני-שטות.‬
‫-מהם דובדבני-שטות, לעזאזל?‬

223
00:11:28,979 --> 00:11:31,649
‫אני צריכה להגיע למקום אפל,‬
‫ואני לא מצליחה להגיע לשם.‬

224
00:11:31,732 --> 00:11:34,652
‫כשאני איתך, כשאנחנו יוצאים,‬
‫אני מרגישה טוב, אני מרגישה שמחה,‬

225
00:11:34,735 --> 00:11:36,195
‫אבל ברגע שאני מתיישבת לכתוב... ‬

226
00:11:36,278 --> 00:11:38,698
‫היה לך קשה לכתוב את הספר הזה‬
‫כשהיית בדיכאון,‬

227
00:11:38,781 --> 00:11:40,781
‫וקשה לך עכשיו כשאת לא בדיכאון.‬

228
00:11:40,866 --> 00:11:42,576
‫יכול להיות שאת פשוט...?‬

229
00:11:42,660 --> 00:11:45,040
‫מה? שאני פשוט סופרת מחורבנת?‬
‫-לא.‬

230
00:11:45,121 --> 00:11:47,161
‫שאת פשוט לא רוצה לכתוב את הספר הזה.‬

231
00:11:47,248 --> 00:11:49,998
‫אבל אני כן רוצה. זה פשוט קשה.‬

232
00:11:50,084 --> 00:11:52,674
‫אבל זה אומר שזה שווה את המאמץ.‬
‫דברים טובים הם קשים.‬

233
00:11:52,753 --> 00:11:56,093
‫אני לא כותבת‬
‫את "תעלומות הקניון של אייבי טראן"!‬

234
00:11:56,173 --> 00:11:57,763
‫למה לא?‬
‫-גאי, בחייך.‬

235
00:11:57,842 --> 00:11:59,552
‫לא, בחייך את.‬
‫-בחייך אתה!‬

236
00:11:59,635 --> 00:12:03,095
‫דיאן, אגיד לך את מה שאני תמיד אומר‬
‫לחברתי הטובה איילין.‬

237
00:12:03,180 --> 00:12:06,480
‫אל תעשה את זה.‬
‫-איילין, בחייך.‬

238
00:12:11,021 --> 00:12:12,571
‫- אנימל פארמסי -‬

239
00:12:12,648 --> 00:12:14,108
‫עוד תרופות, בבקשה!‬

240
00:12:16,318 --> 00:12:17,148
‫שלום?‬

241
00:12:17,278 --> 00:12:20,358
‫הצגתי את הספר שלך לפני החברה‬
‫של בראד פיט, "פלאן בי",‬

242
00:12:20,448 --> 00:12:22,948
‫וגם לחברה של קרייג ביירקו, "פלאן סי".‬

243
00:12:23,033 --> 00:12:25,793
‫הם מתלהבים מאוד מהעיבוד לסרט.‬

244
00:12:25,870 --> 00:12:27,080
‫איזה עיבוד לסרט?‬

245
00:12:27,163 --> 00:12:30,003
‫בחיי, לא יודעת, עיבוד חדש של רובין הוד.‬

246
00:12:30,082 --> 00:12:32,752
‫לא, דיאן, העיבוד של הספר שלך!‬

247
00:12:32,835 --> 00:12:33,705
‫איזה ספר?‬

248
00:12:33,794 --> 00:12:36,514
‫בעצם, במחשבה שנייה, סרט רובין הוד חדש‬
‫נשמע לא רע. ג'ודה!‬

249
00:12:36,589 --> 00:12:39,679
‫אולי מנקודת המבט של העלמה מריאן?‬
‫-בבימויה של סופיה קופולה?‬

250
00:12:39,759 --> 00:12:41,259
‫אשיג את הסוכן של רבקה פרגוסון.‬

251
00:12:41,343 --> 00:12:43,143
‫את עדיין איתי בטלפון!‬

252
00:12:43,220 --> 00:12:46,430
‫נכון. העיר ממש מגיבה להצעה שלך על נזק.‬

253
00:12:46,515 --> 00:12:47,765
‫זו לא הייתה הצעה!‬

254
00:12:47,850 --> 00:12:50,060
‫תארי לעצמך, כל הדיאניות הקטנות שם בחוץ,‬

255
00:12:50,144 --> 00:12:52,864
‫רק מחכות לראות את הסיפור שלהן‬
‫על המסך הגדול,‬

256
00:12:52,938 --> 00:12:55,608
‫במהלך הרצת קבלה-לאוסקר קצרה‬
‫בניו יורק ובלוס אנג'לס.‬

257
00:12:55,733 --> 00:12:57,573
‫את לא חושבת שזה עצוב מדי, נכון?‬

258
00:12:57,651 --> 00:12:59,781
‫לא יהיה עדיף אם אכתוב משהו קליל יותר?‬

259
00:12:59,862 --> 00:13:03,992
‫דיאן, עצוב הוא הקליל החדש.‬
‫חוץ מזה, העצוב הוא מה שהופך את זה לשלך.‬

260
00:13:04,074 --> 00:13:06,834
‫באמת?‬
‫-כן! כולם מתלהבים מאוד.‬

261
00:13:06,911 --> 00:13:08,451
‫אבל הם רוצים לראות עמודים.‬

262
00:13:08,537 --> 00:13:10,867
‫תעשי את מה שאת עושה‬
‫ותשיגי לי את העצוב הזה!‬

263
00:13:10,956 --> 00:13:12,416
‫סופיה חזרה אליי עכשיו.‬

264
00:13:12,500 --> 00:13:13,920
‫היא תפוסה בשנה הקרובה,‬

265
00:13:14,001 --> 00:13:15,961
‫כי היא מפתחת גרסה ל"פיטר פן"‬
‫מהשקפתה של ונדי‬

266
00:13:16,045 --> 00:13:18,505
‫ורבקה מפיקה מיני-סדרה על לוקחת-הכרטיסים‬

267
00:13:18,589 --> 00:13:20,669
‫בקולנוע שבו ירו בהורים של באטמן.‬

268
00:13:20,758 --> 00:13:23,388
‫זה ממש מעצים. דיאן, אני צריכה לסיים.‬

269
00:13:25,513 --> 00:13:27,523
‫נו-ין?‬

270
00:13:27,932 --> 00:13:29,272
‫נו-ין?‬

271
00:13:30,142 --> 00:13:31,352
‫אף אחד?‬

272
00:13:37,399 --> 00:13:39,529
‫שלום, אימא.‬
‫-שלום, פן.‬

273
00:13:39,610 --> 00:13:42,660
‫מה קרה?‬
‫-לא כלום, רק חשבתי לקפוץ לביקור.‬

274
00:13:42,738 --> 00:13:45,238
‫אסור לבחורה לבקר את אימא שלה?‬
‫למה את חוקרת אותי?‬

275
00:13:45,324 --> 00:13:47,454
‫לאט-לאט. תנשמי.‬

276
00:13:47,535 --> 00:13:49,535
‫קרה משהו בעבודה.‬

277
00:13:49,620 --> 00:13:50,960
‫משהו?‬

278
00:13:51,038 --> 00:13:53,618
‫או מישהו... אים?‬

279
00:13:53,791 --> 00:13:55,381
‫עקבתם אחריי הביתה?‬

280
00:13:55,459 --> 00:13:56,539
‫אם לא רצית שיעקבו אחרייך‬

281
00:13:56,627 --> 00:13:58,587
‫היית צריכה להיות חשאית יותר‬
‫עם האיתותים שלך.‬

282
00:13:58,671 --> 00:14:00,841
‫גברת לא צריכה להכריז לכולם‬
‫לאן היא הולכת.‬

283
00:14:00,923 --> 00:14:02,513
‫כן, מי לימד אותך לנהוג?‬

284
00:14:02,967 --> 00:14:06,217
‫אפשר לעזור לכם?‬
‫-פייג' סינקלייר, עיתונאית נועזת.‬

285
00:14:06,303 --> 00:14:07,723
‫ואני מקס!‬

286
00:14:09,014 --> 00:14:09,854
‫טוב.‬

287
00:14:09,932 --> 00:14:12,022
‫אנו חוקרים את הימים האחרונים של שרה לין,‬

288
00:14:12,101 --> 00:14:13,641
‫ומנסים להגדיר ציר זמן.‬

289
00:14:13,727 --> 00:14:16,227
‫אנחנו חושבים שייתכן‬
‫שלבוג'ק הורסמן שלך היה חלק בזה.‬

290
00:14:16,313 --> 00:14:17,363
‫אני חושבת שכדאי שתלכו.‬

291
00:14:17,982 --> 00:14:19,152
‫טוב, היה שווה לנסות.‬

292
00:14:19,316 --> 00:14:23,486
‫האמת שבאמת ראיתי את שרה לין.‬
‫זמן קצר לפני שהיא מתה.‬

293
00:14:23,904 --> 00:14:27,704
‫היה שווה מאוד לנסות.‬
‫-היא באה לאוברלין. עם בוג'ק.‬

294
00:14:27,783 --> 00:14:30,663
‫בוג'ק בא לאוברלין?‬
‫-ומה קרה?‬

295
00:14:30,744 --> 00:14:32,874
‫שום דבר. כלומר... ‬
‫-למה לא סיפרת לי?‬

296
00:14:32,955 --> 00:14:35,165
‫ראיתי אותם ואמרתי לבוג'ק ללכת. זהו זה.‬

297
00:14:35,249 --> 00:14:38,379
‫הם היו שיכורים?‬
‫-בוג'ק לא שיכור אי פעם?‬

298
00:14:38,460 --> 00:14:41,050
‫תסכימי לדבר לפרוטוקול?‬
‫-לא, היא לא תסכים.‬

299
00:14:41,130 --> 00:14:43,380
‫סלחו לנו, בדיוק עמדנו‬
‫להתיישב לאכול ארוחת ערב.‬

300
00:14:43,465 --> 00:14:45,965
‫את חושבת שבוג'ק שיכר את שרה לין?‬

301
00:14:46,051 --> 00:14:48,101
‫את חושבת שבוג'ק שיכר את שרה לין?‬

302
00:14:48,178 --> 00:14:50,178
‫פני.‬
‫-אני לא ילדה, בסדר?‬

303
00:14:50,264 --> 00:14:51,854
‫עלינו לספר להם על מאדי.‬
‫-לא... ‬

304
00:14:51,932 --> 00:14:52,932
‫מי זו מאדי?‬

305
00:14:53,017 --> 00:14:54,387
‫החברה הכי טובה שלי בתיכון.‬

306
00:14:54,476 --> 00:14:56,096
‫בוג'ק גר פה והוא קנה לה אלכוהול‬

307
00:14:56,186 --> 00:14:58,396
‫לפני נשף הסיום,‬
‫ואז היא חטפה הרעלת אלכוהול.‬

308
00:14:58,480 --> 00:15:00,360
‫סליחה, הוא גר פה?‬

309
00:15:00,608 --> 00:15:03,278
‫מה זה, מסיבה? שכחתם להזמין את קייל?‬

310
00:15:03,360 --> 00:15:05,820
‫אבא... ‬
‫-אני סתם צוחק. זו מסיבה עכשיו.‬

311
00:15:05,905 --> 00:15:08,945
‫קייל, האנשים האלה מחברת תיקון המקררים,‬

312
00:15:09,033 --> 00:15:11,993
‫ובדיוק אמרתי להם שהמקרר שלנו תקין לחלוטין,‬

313
00:15:12,077 --> 00:15:13,037
‫והם היו בדרך החוצה.‬

314
00:15:13,120 --> 00:15:17,120
‫אכן. אם תחשבו על עוד משהו,‬
‫תתקשרו אלינו, בבקשה.‬

315
00:15:17,207 --> 00:15:19,837
‫את יודעת, מקרר היינות באמת פועל די מוזר.‬

316
00:15:19,919 --> 00:15:25,879
‫שני מקררים? תמסרו דרישת שלום לרוקפלרים!‬

317
00:15:30,763 --> 00:15:33,473
‫אתה יכול להיות בשקט, בבקשה?‬

318
00:15:33,557 --> 00:15:36,387
‫לא הצלחתי להירדם ואתה צועק עליי בשריקות.‬

319
00:15:36,477 --> 00:15:38,557
‫אני סתם שורק, בסגנון שיקגו.‬

320
00:15:38,646 --> 00:15:41,566
‫אל תשרוק. פשוט תהיה בשקט, בבקשה.‬
‫אני צריכה לכתוב.‬

321
00:15:41,649 --> 00:15:43,899
‫טוב, טוב. תמשיכי לכתוב.‬

322
00:15:45,486 --> 00:15:48,236
‫שלום, איך הייתה הכתיבה?‬
‫-מה זאת אומרת?‬

323
00:15:48,322 --> 00:15:49,912
‫אמרת שתכתבי היום.‬

324
00:15:51,033 --> 00:15:51,873
‫היום נגמר?‬

325
00:15:52,201 --> 00:15:56,581
‫סתם חשבתי מחשבות... ‬
‫-את בסדר?‬

326
00:15:57,790 --> 00:16:00,670
‫אלוהים! דיאן, מה קרה?‬
‫-אני... ‬

327
00:16:04,380 --> 00:16:07,220
‫זה בסדר, קלעתי לעציץ.‬
‫-לא לאסלה?‬

328
00:16:07,299 --> 00:16:09,219
‫לא אכניס את הפרצוף שלי לאסלה שלך.‬

329
00:16:09,301 --> 00:16:12,261
‫אל תהיה דוחה.‬
‫-האסלה שלנו, מותק. דיברנו על זה.‬

330
00:16:12,346 --> 00:16:14,136
‫הייתי צריכה לחשוב מהר. הלכתי על העציץ.‬

331
00:16:14,223 --> 00:16:18,733
‫טוב, אבל הכיור או המקלחת?‬
‫יש שם כל כך הרבה פתחי ניקוז.‬

332
00:16:18,811 --> 00:16:20,151
‫מצטערת, אני צריכה לעבוד.‬

333
00:16:20,229 --> 00:16:23,769
‫אולי תוכלי לחזור לישון ותוכלי לעבוד בבוקר.‬

334
00:16:23,857 --> 00:16:26,107
‫לא, עכשיו. אני מוכרחה לסיים את זה.‬

335
00:16:28,195 --> 00:16:30,315
‫אני בת 17. אני גרה בבוסטון.‬

336
00:16:30,406 --> 00:16:31,816
‫קריסי קיטינג מתנהגת כמו כלבה.‬

337
00:16:31,907 --> 00:16:34,947
‫זה מה שעשיתי? או שאולי זה הגיע לך?‬
‫-זה הגיע לי.‬

338
00:16:35,035 --> 00:16:37,535
‫הבעיה שלך היא שאת מאשימה‬
‫אנשים אחרים כל הזמן, דידי.‬

339
00:16:37,621 --> 00:16:40,331
‫אני יודעת.‬
‫-מי תינוקת טובה? לא את!‬

340
00:16:40,416 --> 00:16:41,826
‫איפה העמודים שלי, דיאן?‬

341
00:16:41,917 --> 00:16:46,417
‫אני צריכה עמודים למפורסמים היפים שלי,‬
‫כמו סטוקרד צ'אנינג, טייטום אוניל,‬

342
00:16:46,505 --> 00:16:48,295
‫פטריק הריסון ופורד פוקוס!‬

343
00:16:48,382 --> 00:16:50,932
‫אני מנסה להישאר בפוקוס,‬
‫אני מנסה להגיע לאמת.‬

344
00:16:51,010 --> 00:16:52,720
‫אני חושב שאת מפחדת מהאמת.‬
‫-כן.‬

345
00:16:52,803 --> 00:16:55,513
‫הנזק שלך לא מעניין ואת לא ראויה לאהבה.‬

346
00:16:55,597 --> 00:16:57,557
‫לא נכון!‬
‫-בטח שכן!‬

347
00:16:57,641 --> 00:16:58,931
‫את, את יודעת,‬

348
00:16:59,018 --> 00:17:01,308
‫אחד מדימויי תרבות הפופ המטומטמים‬
‫שאני משתמש בהם?‬

349
00:17:01,395 --> 00:17:05,105
‫כי את מקסימה בהתחלה,‬
‫אבל בסופו של דבר, די כבר!‬

350
00:17:05,190 --> 00:17:08,530
‫את חושבת שאת קערת סלט יפה?‬
‫מישהי פה מתנשאת.‬

351
00:17:08,610 --> 00:17:10,570
‫פס ייצור, אם כבר. אני צודק?‬

352
00:17:10,654 --> 00:17:13,034
‫את מאשימה את כולם בכל הבעיות שלך,‬

353
00:17:13,115 --> 00:17:15,235
‫אבל את הגורם הקבוע היחיד פה.‬

354
00:17:15,325 --> 00:17:17,695
‫קדימה, פאטס.‬
‫-אתה צודק.‬

355
00:17:18,120 --> 00:17:20,540
‫דיאן, מה קורה פה?‬

356
00:17:20,622 --> 00:17:23,582
‫יש כבדות... על החזה שלי.‬

357
00:17:23,667 --> 00:17:26,497
‫ואלה לא רק השדיים שלי, אף על פי שכן,‬
‫השדיים שלי כבדים יותר.‬

358
00:17:26,587 --> 00:17:28,417
‫דברי איתי.‬
‫-הפסקתי לקחת תרופות.‬

359
00:17:28,505 --> 00:17:30,755
‫למה?‬
‫-כי אני איומה!‬

360
00:17:30,841 --> 00:17:33,721
‫אני בן אדם מטומטם! זה מגיע לי!‬

361
00:17:33,802 --> 00:17:36,142
‫לא, את לא בן אדם מטומטם,‬
‫אבל את לא יכולה... ‬

362
00:17:36,221 --> 00:17:39,851
‫אני רוצה למות!‬
‫זה הרבה יותר גרוע ממה שזה היה קודם.‬

363
00:17:39,933 --> 00:17:41,103
‫את עוברת תסמיני גמילה.‬

364
00:17:41,185 --> 00:17:44,555
‫אני צריכה לקחת תרופות לנצח עכשיו?‬
‫איך אסיים את הספר שלי?‬

365
00:17:44,646 --> 00:17:47,436
‫טוב, תשכחי מהספר לרגע.‬
‫-אני לא יכולה!‬

366
00:17:47,524 --> 00:17:49,824
‫זה כל מה שחשוב.‬
‫-זה לא נכון.‬

367
00:17:49,902 --> 00:17:53,032
‫אני מצטערת. אני מצטערת שאני כזאת מטומטמת.‬
‫אני מצטערת.‬

368
00:17:53,113 --> 00:17:56,033
‫זה בסדר, זה בסדר.‬
‫פשוט קחי את הכדורים שלך, בסדר?‬

369
00:17:56,116 --> 00:17:59,786
‫ואז, כשתתאזני, נוכל לדבר‬
‫על האפשרות לנסות משהו אחר, בסדר?‬

370
00:18:00,621 --> 00:18:01,541
‫בסדר.‬

371
00:18:02,039 --> 00:18:06,379
‫אני רק רוצה להיות קערת סלט יפה.‬
‫-את כבר קערת סלט יפה.‬

372
00:18:11,799 --> 00:18:14,049
‫מה שלומך?‬
‫-קצת יותר טוב היום.‬

373
00:18:14,635 --> 00:18:18,135
‫ורציתי להגיד שאני מצטערת.‬
‫-על מה?‬

374
00:18:18,222 --> 00:18:20,682
‫לא יודעת. על "שהייתי דיאן"?‬

375
00:18:20,766 --> 00:18:22,766
‫תפסיקי.‬
‫-אני נותנת ללחץ להשפיע עליי.‬

376
00:18:22,851 --> 00:18:25,521
‫אני צריכה להתקשר לפרינסס קרולין‬
‫ולהגיד שאני צריכה עוד זמן.‬

377
00:18:25,604 --> 00:18:29,324
‫כן, אבל לפני שתעשי את זה... אל תכעסי.‬

378
00:18:29,399 --> 00:18:30,399
‫לא לכעוס על מה?‬

379
00:18:30,484 --> 00:18:32,574
‫אם אספר לך, תכעסי?‬

380
00:18:32,653 --> 00:18:34,783
‫לפי נימת השיחה הזו, אני משערת שסביר להניח.‬

381
00:18:34,863 --> 00:18:37,913
‫טוב. אבל את צריכה לזכור‬
‫שהיית במצב אפל מאוד,‬

382
00:18:37,991 --> 00:18:39,911
‫והלחץ מפרינסס קרולין לא עזר.‬

383
00:18:39,993 --> 00:18:42,253
‫חשבתי שאם אוכל להוריד אותה ממך‬
‫לכמה ימים... ‬

384
00:18:42,329 --> 00:18:43,659
‫מה עשית?‬

385
00:18:43,747 --> 00:18:45,077
‫- פרינסס קרולין: עבודה -‬

386
00:18:45,833 --> 00:18:47,383
‫גאי, מה עשית?‬

387
00:18:47,459 --> 00:18:51,709
‫שלחתי לה את העמודים‬
‫של "אייבי טראן: בלשית מתחם ההסעדה".‬

388
00:18:51,797 --> 00:18:53,297
‫מה?‬
‫-אני מצטער, טוב?‬

389
00:18:53,382 --> 00:18:55,932
‫קיבלתי החלטה מנהלית.‬
‫-אתה לא מנהל!‬

390
00:18:56,009 --> 00:18:57,929
‫קיבלתי החלטת חבר, בסדר?‬

391
00:18:58,011 --> 00:19:02,311
‫קיבלתי החלטת "חברה שלי היא פקעת דיכאון‬
‫מקיאה ומישהו צריך לקבל החלטה".‬

392
00:19:03,725 --> 00:19:06,095
‫שלום? לא.‬
‫-מתתי על זה!‬

393
00:19:06,186 --> 00:19:08,556
‫אני מתה על הגיבורה, אני מתה על העולם,‬

394
00:19:08,647 --> 00:19:11,817
‫אני מתה על כך שזה לא ספר הזיכרונות‬
‫העצוב על חייך המשעממים.‬

395
00:19:11,942 --> 00:19:13,822
‫מה קרה ל"עצוב הוא הקליל החדש"?‬

396
00:19:13,902 --> 00:19:17,242
‫לא ידעתי שאת יכולה לכתוב דברים קלילים!‬
‫את מוכרחה לסיים את זה.‬

397
00:19:17,322 --> 00:19:19,322
‫אני על קוצים, ואני לא סתם אומרת את זה‬

398
00:19:19,408 --> 00:19:21,028
‫כי אני גרה עם קיפוד.‬
‫-תקשיבי... ‬

399
00:19:21,118 --> 00:19:24,368
‫לקולו של הכסף הזורם‬
‫משוק הקניין הרוחני הבינוני? סגור!‬

400
00:19:24,454 --> 00:19:26,624
‫הגנבתי את העמודים לכמה אולפנים.‬

401
00:19:26,707 --> 00:19:30,537
‫יש לזה פוטנציאל לסדרה. פוטנ-דרה!‬

402
00:19:30,627 --> 00:19:34,257
‫אבל מה שאני אומרת הוא שאין לזה,‬
‫כי זה לא הספר שאני כותבת.‬

403
00:19:34,339 --> 00:19:36,339
‫אני שומעת "אולי".‬
‫-אני לא... ‬

404
00:19:38,635 --> 00:19:40,795
‫נריב בסגנון בוסטון עכשיו?‬

405
00:19:48,228 --> 00:19:49,438
‫הנה תעלומה,‬

406
00:19:49,521 --> 00:19:51,731
‫למה את כזאת עצובה כל הזמן?‬

407
00:19:51,815 --> 00:19:55,065
‫אני לא יודעת.‬
‫-פשוט תהיי קלילה ומקובלת כמוני.‬

408
00:19:55,152 --> 00:19:57,202
‫אני לא יודעת איך.‬
‫-בטח שאת יודעת!‬

409
00:19:57,279 --> 00:20:00,569
‫אני חכמה ובעלת נפש חופשייה, וקצת לגלגנית,‬

410
00:20:00,657 --> 00:20:02,327
‫אבל לא עד כדי כך שזה דוחה.‬

411
00:20:02,409 --> 00:20:07,409
‫יש לי נקודות תורפה כמו לכולם,‬
‫אבל רק מספיק כדי שיהיה קל להזדהות איתי.‬

412
00:20:07,497 --> 00:20:10,287
‫ככה צריך להיות.‬
‫-זה לא כזה קל.‬

413
00:20:12,461 --> 00:20:13,501
‫כן, אני יודעת.‬

414
00:20:15,380 --> 00:20:17,260
‫אבל לא היה נחמד אם זה היה?‬

415
00:20:24,139 --> 00:20:25,059
‫איפה פרינסס קרולין?‬

416
00:20:25,140 --> 00:20:28,690
‫היא ביקשה שנשמור לה מקום.‬
‫את עדיין עובדת על ספר הזיכרונות?‬

417
00:20:28,769 --> 00:20:30,809
‫ובכן, סיפור מצחיק לגבי זה... ‬

418
00:20:30,896 --> 00:20:35,936
‫אני אוהב שסיפורים מתחילים ככה!‬
‫את צריכה להוסיף את זה לספר שלך.‬

419
00:20:37,486 --> 00:20:38,486
‫שלום.‬

420
00:20:38,570 --> 00:20:41,450
‫תודה. זה נחמד מאוד. תודה.‬

421
00:20:41,531 --> 00:20:44,661
‫ברוכים הבאים‬
‫ל"ערב סצנות אמריקניות מודרניות".‬

422
00:20:44,743 --> 00:20:45,873
‫סלחו לי.‬

423
00:20:47,579 --> 00:20:48,709
‫אנחנו מוכרחים לדבר.‬

424
00:20:48,789 --> 00:20:51,499
‫דיאן! אל תהיי גסת רוח כלפי השחקנים.‬

425
00:20:51,583 --> 00:20:54,593
‫זה יהיה שיא הקריירה של רובם.‬

426
00:20:54,795 --> 00:20:58,875
‫בכל אופן, נתחיל מסצנה‬
‫מ"אמריקה האמיתית" של סאם רועה-גרמני.‬

427
00:21:03,971 --> 00:21:06,771
‫שאר, את מוכרחה לבוא לכאן!‬

428
00:21:06,848 --> 00:21:09,518
‫הפרק הזה של "אב יום הולדת"‬
‫הוא פרק של כל הזמנים!‬

429
00:21:09,601 --> 00:21:12,231
‫פני.‬
‫-רציתי לקחת משהו.‬

430
00:21:18,110 --> 00:21:20,450
‫אני מרגישה לא טוב‬
‫עם מה שקרה עם העיתונאים האלה.‬

431
00:21:20,529 --> 00:21:23,819
‫זה בסדר.‬
‫-לא סיפרנו להם... הכול.‬

432
00:21:27,202 --> 00:21:29,962
‫ניסיתי לזרוק אותה, אבל לא הצלחתי.‬

433
00:21:30,247 --> 00:21:33,417
‫אני יודעת שזה דפוק,‬
‫אבל אני חושבת שאני נראית טוב פה.‬

434
00:21:34,167 --> 00:21:35,167
‫את נראית נהדר.‬

435
00:21:35,252 --> 00:21:38,012
‫לא נראה לי שזו הסיבה היחידה‬
‫ששמרתי את התמונה, אימא.‬

436
00:21:38,088 --> 00:21:39,588
‫הכול מבלבל מאוד.‬

437
00:21:39,673 --> 00:21:43,093
‫שארלוט! אב יום הולדת נתקע בשנה מעוברת!‬

438
00:21:43,176 --> 00:21:45,546
‫איך הוא ישתחל מזה הפעם?‬
‫-עוד רגע, מותק!‬

439
00:21:45,637 --> 00:21:49,097
‫קרו לנו דברים, טוב?‬
‫והוא עדיין מסתובב אי שם.‬

440
00:21:49,182 --> 00:21:50,772
‫פני... ‬
‫-אם נוכל להפיץ את הבשורה,‬

441
00:21:50,851 --> 00:21:54,061
‫אם אנשים יידעו... ‬
‫-לא ידברו רק עליו בכתבה.‬

442
00:21:54,146 --> 00:21:56,566
‫ידברו גם עלייך ועליי, על הטעויות שעשינו,‬

443
00:21:56,648 --> 00:22:00,938
‫הטעויות שאני עשיתי,‬
‫שלא אסלח לעצמי עליהן לעולם.‬

444
00:22:01,028 --> 00:22:02,778
‫אבל אם נוכל לעזור לאנשים אחרים,‬

445
00:22:02,863 --> 00:22:04,993
‫זה יהיה בשביל משהו, את יודעת?‬

446
00:22:05,073 --> 00:22:07,243
‫זה לא יהיה סתם משהו שצריך‬
‫להרגיש רע בגללו לנצח.‬

447
00:22:07,326 --> 00:22:09,366
‫את לא יודעת מה יקרה עם הכתבה‬
‫ברגע שהיא תפורסם.‬

448
00:22:09,453 --> 00:22:10,623
‫אין לך שליטה על זה,‬

449
00:22:10,704 --> 00:22:13,504
‫ובדיוק הצלחת להשתלט על התקפי החרדה שלך.‬

450
00:22:13,582 --> 00:22:14,422
‫אני יודעת, אבל... ‬

451
00:22:14,499 --> 00:22:19,419
‫אני אוהבת את העובדה שאת רוצה לעשות את‬
‫הדבר הנכון, אבל תחשבי על זה, בבקשה, בסדר

452
00:22:19,504 --> 00:22:21,264
‫רק תני לזה כמה ימים,‬

453
00:22:21,340 --> 00:22:25,090
‫ואז, אם עדיין תרצי לדבר איתם,‬
‫תוכלי להתקשר אליהם.‬

454
00:22:27,137 --> 00:22:29,057
‫בסדר. תודה.‬

455
00:22:29,473 --> 00:22:31,313
‫את רוצה להישאר ולצפות ב"אב יום הולדת"?‬

456
00:22:31,391 --> 00:22:33,481
‫לישון פה?‬
‫-לא, כדאי שאלך.‬

457
00:22:33,560 --> 00:22:36,650
‫טוב. כן. אני אוהבת אותך.‬

458
00:22:37,731 --> 00:22:39,021
‫גם אני אוהבת אותך.‬

459
00:22:49,534 --> 00:22:51,584
‫זה קו התאריך הבין לאומי?‬

460
00:22:51,661 --> 00:22:55,041
‫אל תעבור את קו התאריך הזה, אב יום הולדת!‬

461
00:22:55,123 --> 00:22:57,793
‫כי אז זה לא יהיה יום ההולדת שלך יותר!‬

462
00:23:01,338 --> 00:23:03,378
‫תודה. תודה רבה.‬

463
00:23:03,465 --> 00:23:04,465
‫קדימה, טוד. בוא נלך.‬

464
00:23:04,549 --> 00:23:07,299
‫אבל אני רוצה לראות‬
‫אם יש סצנה אחרי כתוביות הסיום.‬

465
00:23:07,386 --> 00:23:09,466
‫נדבר בקרוב, דיאן.‬
‫-חכי רגע.‬

466
00:23:10,055 --> 00:23:11,345
‫פרינסס קרולין.‬

467
00:23:12,766 --> 00:23:14,386
‫פרינסס קרולין, חכי.‬

468
00:23:15,018 --> 00:23:17,098
‫אני מבינה שאת מנסה לעזור,‬

469
00:23:17,187 --> 00:23:19,727
‫בדרכך הלוחצת והמרוכזת בעצמה.‬
‫-תודה.‬

470
00:23:19,815 --> 00:23:22,725
‫אבל לא ארצה לכתוב סדרת בלשים בדיונית‬
‫ברמה בינונית.‬

471
00:23:22,818 --> 00:23:24,238
‫אבל אני חושבת שאת רוצה,‬

472
00:23:24,319 --> 00:23:28,119
‫כי כשקראתי את זה, ראיתי שאת נהנית.‬

473
00:23:28,198 --> 00:23:30,328
‫כן, אבל אני לא כותבת ספר כדי ליהנות.‬

474
00:23:30,409 --> 00:23:32,989
‫אם לא אכתוב את ספר החיבורים שלי כעת,‬
‫לא אכתוב אותו לעולם!‬

475
00:23:33,078 --> 00:23:34,748
‫אז מה? אל תכתבי ספר חיבורים.‬

476
00:23:34,830 --> 00:23:36,290
‫אני מוכרחה!‬
‫-למה?‬

477
00:23:36,373 --> 00:23:40,793
‫כי אם לא אכתוב אותו, פירוש הדבר‬
‫יהיה שכל הנזק שנגרם לי‬

478
00:23:40,877 --> 00:23:43,877
‫אינו נזק טוב, הוא סתם נזק.‬

479
00:23:43,964 --> 00:23:45,724
‫לא ייצא לי מזה כלום,‬

480
00:23:45,799 --> 00:23:48,639
‫וכל שנות האומללות שלי היו לחינם.‬

481
00:23:48,718 --> 00:23:52,508
‫הייתי יכולה להיות מאושרת כל הזמן הזה,‬
‫ולכתוב ספרים על בלשיות צעירות‬

482
00:23:52,597 --> 00:23:55,177
‫ולהיות עליזה ומקובלת‬
‫ושיהיו לי הורים טובים,‬

483
00:23:55,267 --> 00:23:57,727
‫זה מה שאת אומרת? בשביל מה היה הכול?‬

484
00:23:57,811 --> 00:23:58,691
‫אני... ‬

485
00:24:00,063 --> 00:24:01,193
‫אני לא יודעת, דיאן.‬

486
00:24:01,565 --> 00:24:06,065
‫אני רק יודעת שהספר הזה,‬
‫על הבלשית הצעירה הוא קליל.‬

487
00:24:06,153 --> 00:24:07,203
‫אהבתי אותו.‬

488
00:24:07,279 --> 00:24:08,659
‫אהבתי לחשוב שהבת שלי‬

489
00:24:08,738 --> 00:24:10,988
‫תוכל לגדול בעולם עם ספרים כאלה,‬

490
00:24:11,074 --> 00:24:14,454
‫או אם הבת שלי לא תאהב לקרוא,‬
‫היא תסתפק בעיבוד קולנועי רווחי.‬

491
00:24:14,536 --> 00:24:17,406
‫כשאני הייתי ילדה קטנה, חשבתי שהכול,‬

492
00:24:17,497 --> 00:24:22,037
‫כל ההתעללות וההזנחה,‬
‫עשו אותי מיוחדת איך שהוא.‬

493
00:24:22,127 --> 00:24:24,297
‫והחלטתי שיום אחד, אכתוב משהו‬

494
00:24:24,379 --> 00:24:26,879
‫שיגרום לילדות קטנות כמוני להרגיש פחות לבד.‬

495
00:24:27,507 --> 00:24:30,217
‫ואם אני לא יכולה לכתוב את הספר הזה... ‬

496
00:24:30,844 --> 00:24:34,564
‫אם כך... אולי תכתבי את הספר השני.‬

497
00:24:35,557 --> 00:24:38,937
‫אולי גם הספר הזה עושה את זה.‬
‫-כן?‬

498
00:24:45,984 --> 00:24:48,114
‫פרינסס קרולין?‬
‫-אילו עיתונאים?‬

499
00:24:48,195 --> 00:24:49,025
‫בוג'ק?‬

500
00:24:49,112 --> 00:24:51,912
‫שארלוט, אני נשבע‬
‫שאני לא יודע על מה את מדברת.‬

501
00:24:57,496 --> 00:25:00,326
‫היי, בן אדם. מופע נהדר.‬
‫-מה?‬

502
00:25:03,960 --> 00:25:05,050
‫אוי לא!‬

503
00:25:05,128 --> 00:25:06,048
‫בוג'ק!‬

504
00:25:57,180 --> 00:26:01,100
‫תרגום כתוביות: ענת שפירא‬