1
00:00:05,005 --> 00:00:09,005
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:09,467 --> 00:00:10,587
‫זהירות!‬
‫-תרימי מהרגליים.‬

3
00:00:10,677 --> 00:00:12,967
‫אני מרימה מהרגליים.‬
‫-תרימי גם מהידיים.‬

4
00:00:13,054 --> 00:00:15,524
‫פרופסור סוס בסדר?‬
‫-אין מה לראות פה!‬

5
00:00:15,598 --> 00:00:22,188
‫הוא רק התעלף מרוב גאווה!‬
‫כי אתם מוכשרים כל כך, ילדים!‬

6
00:00:23,148 --> 00:00:24,938
‫אתן חושבות שהוא התעלף ממבוכה?‬

7
00:00:25,066 --> 00:00:27,986
‫כי הילדים לא מוכשרים.‬
‫-מה קרה?‬

8
00:00:28,069 --> 00:00:29,779
‫הוא סיים שיחת טלפון.‬

9
00:00:29,863 --> 00:00:32,453
‫הייתה לי ביקורת בונה על ההצגה שלו.‬

10
00:00:32,532 --> 00:00:35,542
‫ניסיתי ליצור כריך מחמאות‬
‫בכך שהתחלתי משבחים,‬

11
00:00:35,618 --> 00:00:36,998
‫אבל הוא התעלף!‬

12
00:00:37,078 --> 00:00:38,408
‫זו רק הוכחה לכך‬

13
00:00:38,496 --> 00:00:40,996
‫שאי אפשר לדעת כמה זמן נשאר עם מישהו,‬

14
00:00:41,082 --> 00:00:44,212
‫כך שתמיד צריך להגיד את הדברים הרעים קודם.‬

15
00:00:44,294 --> 00:00:47,384
‫בוג'ק! ההצגה שלך הייתה גרועה!‬
‫-הם גילו. אני לא... ‬

16
00:00:47,464 --> 00:00:48,974
‫זה לא נכון.‬
‫-מה לא נכון?‬

17
00:00:49,049 --> 00:00:50,259
‫אני צריך... אוויר.‬

18
00:00:50,425 --> 00:00:53,295
‫"הוא הבמאי הנאמן שלנו..."‬

19
00:00:53,428 --> 00:00:55,638
‫לא. אסור שהם יידעו. לא עשיתי כלום בכלל.‬

20
00:00:55,722 --> 00:00:56,562
‫זה... ‬
‫-לאט-לאט.‬

21
00:00:56,639 --> 00:00:57,969
‫אולי תספר לנו מה קרה?‬

22
00:00:58,058 --> 00:01:02,098
‫טוב, אספר לכם,‬
‫אבל אסור לכם לדבר עם אף אחד.‬

23
00:01:02,270 --> 00:01:03,100
‫בלי עיתונאים.‬

24
00:01:03,188 --> 00:01:06,188
‫בוג'ק, זה בסדר. אף אחד לא ידבר עם... ‬

25
00:01:06,357 --> 00:01:09,817
‫עיתונאים? עם שאלות‬
‫על חברי הטוב בוג'ק הורסמן?‬

26
00:01:09,903 --> 00:01:11,533
‫אשמח מאוד לדבר איתכם!‬

27
00:01:26,169 --> 00:01:27,799
‫- טסקיו -‬

28
00:01:28,713 --> 00:01:29,923
‫- בוג'ק הורג -‬

29
00:01:39,390 --> 00:01:41,310
‫- הוליוו -‬

30
00:02:06,501 --> 00:02:07,341
‫- פתיחה חגיגית -‬

31
00:02:07,418 --> 00:02:08,998
‫- הנהלה חדשה בגופן אופנתי -‬

32
00:02:09,170 --> 00:02:12,130
‫בקסטר, ארוסי המעודד עד אין קץ,‬

33
00:02:12,215 --> 00:02:15,385
‫אני מאושרת לדווח על חזרתנו‬
‫מיציאת מצרים ממושכת מניו מקסיקו.‬

34
00:02:15,468 --> 00:02:18,008
‫נכון, מקס ואני חלקנו חדר‬
‫על מנת למזג את הוצאותינו,‬

35
00:02:18,096 --> 00:02:20,926
‫וגם נכון, התקלחנו יחד לילה אחד‬
‫כשהמכל התקלקל‬

36
00:02:21,015 --> 00:02:23,845
‫והיו מעט מים חמים,‬
‫אבל חוץ מענייני אי-הנוחות הקלים האלה,‬

37
00:02:23,935 --> 00:02:25,225
‫משימת מציאת העובדות הצליחה‬

38
00:02:25,311 --> 00:02:26,811
‫כמו האותיות שבתחתית החוזה,‬

39
00:02:26,896 --> 00:02:28,856
‫ואנחנו קרובים מתמיד לסגירת העניינים.‬

40
00:02:28,940 --> 00:02:31,900
‫ובכן, בוג'ק מכר לג'ואי פוגו ולי את המסעדה,‬

41
00:02:31,985 --> 00:02:36,195
‫והשקנו אותה מחדש עם ארוסתי פיקלס‬
‫כמזללה עם נושא.‬

42
00:02:36,281 --> 00:02:37,241
‫מהו הנושא?‬

43
00:02:37,323 --> 00:02:40,333
‫פיקלס רצתה צלחות קטנות,‬
‫ג'ואי רצה שולחנות מסתובבים,‬

44
00:02:40,410 --> 00:02:43,660
‫ואני רציתי שהנושא יהיה הפנים שלי‬
‫על חזית התפריט,‬

45
00:02:43,746 --> 00:02:45,116
‫אז עשינו את כל השלושה!‬

46
00:02:45,373 --> 00:02:47,793
‫אני באמצע האוכל!‬
‫-מה הרעיון הגדול?‬

47
00:02:48,001 --> 00:02:49,381
‫זו הפשרה המושלמת,‬

48
00:02:49,460 --> 00:02:52,590
‫כי כולם קיבלו את מה שהם רצו‬
‫ואף אחד לא היה צריך להתפשר!‬

49
00:02:52,672 --> 00:02:56,222
‫ולמה קוראים למסעדה "אלפינו"?‬
‫-"אלפיינו".‬

50
00:02:56,301 --> 00:02:58,511
‫טוב, אם אתה לא יודע, אני בטח לא אדע!‬

51
00:02:58,595 --> 00:03:00,425
‫אני יודעת שהכתבה הזו דורשת את הזמן,‬

52
00:03:00,513 --> 00:03:02,933
‫אבל כשנצליח לקשור‬
‫את הבו-מישהו סוס-טיפוס הזה לשרה לין‬

53
00:03:03,016 --> 00:03:05,266
‫בליל מותה, נדע שהשגנו את המכה הסופית,‬

54
00:03:05,351 --> 00:03:07,691
‫כשהמכה אינה מכה אלא סוס, סקופ בפני עצמו,‬

55
00:03:07,770 --> 00:03:12,030
‫אבל אני חושבת שהסיפור הגדול יותר הוא... ‬
‫אבל הנה אני, חופרת לך.‬

56
00:03:12,108 --> 00:03:16,358
‫סבלנותך האין סופית מעוררת בי השראה.‬
‫תחזור אליי, בבקשה. זו פייג' סינקלייר.‬

57
00:03:18,907 --> 00:03:23,327
‫ואז לקחתי את הסירה חזרה ללוס אנג'לס.‬
‫-זה הכול? איך זו כתבה?‬

58
00:03:23,411 --> 00:03:26,871
‫לא עשית שום דבר לא חוקי,‬
‫ואפילו לא עשית את הדבר שאינו לא חוקי.‬

59
00:03:27,081 --> 00:03:29,881
‫ועם זאת, הדבר הזה ממשיך לרדוף אותי. אני... ‬

60
00:03:29,959 --> 00:03:32,249
‫כי החוקיות אינה העניין.‬
‫-דיאן צודקת.‬

61
00:03:32,337 --> 00:03:34,087
‫הסיפור הזה מפוקפק בטירוף.‬

62
00:03:34,172 --> 00:03:37,882
‫בוג'ק מפוקפק בטירוף? כן, הוא כן!‬

63
00:03:37,967 --> 00:03:39,927
‫פרופסור סוס יכול לצאת החוצה?‬

64
00:03:40,011 --> 00:03:44,311
‫לא נלך למסיבת השחקנים‬
‫אם המורה האמיץ שלנו לא יבוא איתנו!‬

65
00:03:44,390 --> 00:03:47,350
‫אולי פשוט תערכו את המסיבה פה‬
‫והוא יצוץ כשהוא יהיה מוכן?‬

66
00:03:47,435 --> 00:03:50,355
‫הנה כסף. לכו לקנות‬
‫דברים נחמדים למסיבת שחקנים.‬

67
00:03:50,688 --> 00:03:53,228
‫זה יהיה הערב הכי טוב אי פעם!‬

68
00:03:53,316 --> 00:03:55,986
‫טוב, טוב. אתם צודקים. הייתי מפוקפק.‬

69
00:03:56,069 --> 00:03:57,859
‫אבל אין פה כתבה, נכון?‬

70
00:03:57,946 --> 00:04:01,406
‫אלא אם ניו מקסיקו אינה הכתבה.‬
‫-מה?‬

71
00:04:01,491 --> 00:04:04,371
‫אם הייתי מנסה להציע את הכתבה הזו,‬
‫איש לא היה מפרסמה.‬

72
00:04:04,452 --> 00:04:07,372
‫הם עובדים על משהו גדול יותר. מה עשית הפעם?‬

73
00:04:07,455 --> 00:04:08,785
‫לא עשיתי כלום.‬

74
00:04:08,873 --> 00:04:11,383
‫מאז שהשתחררתי ממרכז הגמילה,‬
‫אני מתנהג למופת.‬

75
00:04:11,459 --> 00:04:12,919
‫אבל לפני הגמילה... ‬

76
00:04:13,002 --> 00:04:16,052
‫לא. הם לא יכולים להפיל אותי על משהו ישן.‬
‫אני מישהו אחר עכשיו.‬

77
00:04:16,130 --> 00:04:18,220
‫זה יכול להיות כל דבר.‬
‫-או שילוב של דברים.‬

78
00:04:18,383 --> 00:04:19,263
‫הם ישלבו אותי?‬

79
00:04:19,342 --> 00:04:21,552
‫בואו נעצור רגע ונברר על מה הכתבה.‬

80
00:04:21,636 --> 00:04:23,716
‫טוד, מחממי אוזניים.‬
‫-מטפל בזה.‬

81
00:04:23,805 --> 00:04:27,015
‫בוג'ק, ספר לנו על כל הדברים הרעים‬
‫שעשית אי פעם.‬

82
00:04:28,268 --> 00:04:29,808
‫זה יהיה לילה ארוך.‬

83
00:04:31,938 --> 00:04:35,278
‫מה אני יכול לספר לכם על בוג'ק?‬
‫אבל לא דברים רעים.‬

84
00:04:35,400 --> 00:04:37,110
‫זה יהיה לילה קצר!‬

85
00:04:37,193 --> 00:04:41,993
‫כן. אני... הכיסא שלך, גברת סינקלייר.‬
‫-תודה, מר בנקס.‬

86
00:04:42,073 --> 00:04:45,083
‫ותודה לך, מיסטר פינאטבאטר,‬
‫על שהקדשת זמן לענות על שאלותינו.‬

87
00:04:45,159 --> 00:04:47,329
‫זה לא צריך להימשך יותר מחצי שעה, מקסימום.‬

88
00:04:47,412 --> 00:04:48,962
‫כן?‬
‫-לא, לא אתה, מקס.‬

89
00:04:49,038 --> 00:04:50,498
‫אם כך, איזה מקס?‬
‫-לא, מקס.‬

90
00:04:50,581 --> 00:04:51,581
‫זה מיסטר פינאטבאטר.‬

91
00:04:51,749 --> 00:04:55,959
‫לא, את מדברת עם מקס. אני מיסטר פינאטבאטר.‬
‫-אני מדברת עם מיסטר פינאטבאטר.‬

92
00:04:56,045 --> 00:04:58,335
‫אני שמח שכולנו מתואמים.‬
‫-סליחה?‬

93
00:04:58,423 --> 00:05:00,933
‫מיסטר פינאטבאטר, יש לנו בעיה במטבח.‬

94
00:05:01,009 --> 00:05:03,089
‫זו בעיה עם שוטף הכלים.‬

95
00:05:04,220 --> 00:05:07,470
‫כל שוטפי הכלים התפטרו?‬
‫-אלה הצלחות הקטנות.‬

96
00:05:07,557 --> 00:05:08,727
‫אם היו צלחות גדולות יותר‬

97
00:05:08,808 --> 00:05:10,848
‫היינו יכולים לשים יותר דברים‬
‫בלי שיהיו הרבה.‬

98
00:05:11,185 --> 00:05:12,685
‫המטרה של הצלחות הקטנות‬

99
00:05:12,770 --> 00:05:15,650
‫היא לאצור חוויית אכילה מותאמת אישית,‬

100
00:05:15,732 --> 00:05:17,442
‫אבל בגלל השולחנות שלך,‬

101
00:05:17,525 --> 00:05:21,025
‫כל הצלחות מסתובבות כל הזמן‬
‫ואף אחד לא זוכר מי הזמין מה!‬

102
00:05:21,738 --> 00:05:24,238
‫ויש גם אותי, עם התמונה שלי על התפריט!‬

103
00:05:24,365 --> 00:05:27,445
‫מה? לאף אחד לא אכפת מזה.‬
‫-כן, התמונה היא לא הבעיה.‬

104
00:05:27,535 --> 00:05:30,825
‫טוב. ג'ו-פו... גו,‬
‫אולי תתחיל לשטוף את הכלים?‬

105
00:05:30,913 --> 00:05:32,583
‫אין בעיה, חבר טוב.‬

106
00:05:34,375 --> 00:05:38,165
‫פיקלס, את תמשיכי לשרת את השולחנות.‬
‫השולחנות לא יסובבו את עצמם.‬

107
00:05:38,254 --> 00:05:41,224
‫בטח. אבל... אפשר לדבר איתך?‬

108
00:05:42,008 --> 00:05:44,218
‫עוד כמה זמן נצטרך לעבוד עם הבחור הזה?‬

109
00:05:44,302 --> 00:05:46,052
‫חשבתי שאת מתה על ג'ואי פוגו!‬

110
00:05:46,137 --> 00:05:47,387
‫אני אוהבת את המוזיקה שלו!‬

111
00:05:47,472 --> 00:05:49,222
‫הוא הזמר השני האהוב עליי,‬

112
00:05:49,307 --> 00:05:52,387
‫אחרי "מנגינות לו-פיי צ'ילי-הופ‬
‫ללמוד או להירגע לצליליהן".‬

113
00:05:52,477 --> 00:05:55,807
‫אני אוהב "מנגינות לו-פיי צ'ילי-הופ‬
‫ללמוד או להירגע לצליליהן".‬

114
00:05:55,897 --> 00:05:57,477
‫ואני אוהבת אותך!‬

115
00:05:57,565 --> 00:06:00,685
‫אבל ג'ואי פוגו הוא כמו ההפך הגמור שלך.‬

116
00:06:00,777 --> 00:06:04,237
‫הוא יהיר, עליז במידה מעצבנת‬
‫ונחמד בצורה מזויפת.‬

117
00:06:04,322 --> 00:06:07,122
‫אתה בטוח בעצמך, אופטימי במידה מרעננת,‬

118
00:06:07,200 --> 00:06:09,410
‫ומתוק ביבשושיות‬
‫עם נגיעה אירונית של מודעות עצמית‬

119
00:06:09,494 --> 00:06:12,914
‫שיש אנשים שמפרשים אותה כלא-אותנטית,‬
‫אבל אני מזהה אותה ככנה ומקיפה!‬

120
00:06:12,997 --> 00:06:14,537
‫הפכים מוחלטים!‬

121
00:06:14,624 --> 00:06:18,384
‫טוב, לא נסתדר עם פוגו,‬
‫אבל אני מניח שנמשיך לנסות?‬

122
00:06:18,461 --> 00:06:21,421
‫אני יכול לפנות אל גברים צעירים באולפן.‬
‫זה בוודאי ייגמר בטוב.‬

123
00:06:21,506 --> 00:06:27,256
‫לא, אני מצטערת. אני רוצה שזה יצליח.‬
‫אנסה להסתדר עם זה. בשבילנו.‬

124
00:06:29,514 --> 00:06:31,644
‫אם נרצה לסיים את הכתבה‬
‫נצטרך להישאר מרוכזים.‬

125
00:06:31,724 --> 00:06:33,984
‫הימים האחרונים של שרה לין.‬

126
00:06:34,060 --> 00:06:36,900
‫אני אומרת לך, הכתבה גדולה יותר‬
‫מהבחורה הזו בלבד!‬

127
00:06:36,979 --> 00:06:39,649
‫אם נטה את נקודת המבט שלנו‬
‫כך שנוכיח דפוס גדול יותר,‬

128
00:06:39,732 --> 00:06:41,982
‫נוכל לצייר דיוקן ברור יותר של אדם בעייתי‬

129
00:06:42,068 --> 00:06:44,488
‫לכתבת פרופיל בעמוד השער‬
‫שתסלול את דרכנו לפרס פוליצר!‬

130
00:06:44,570 --> 00:06:46,200
‫פייג', בבקשה! בקצב הזה,‬

131
00:06:46,280 --> 00:06:47,870
‫לא תהיה כתבה, את תישארי לא-נשואה,‬

132
00:06:47,949 --> 00:06:50,029
‫ואני אתקע בוויכוחים קטנוניים איתך‬
‫עד יום מותי!‬

133
00:06:50,118 --> 00:06:51,038
‫מסכן שכמוך.‬

134
00:06:51,119 --> 00:06:52,329
‫סליחה, איפה היינו?‬

135
00:06:52,412 --> 00:06:55,212
‫רצינו לשאול אותך על שרה לין.‬

136
00:06:55,289 --> 00:06:56,999
‫לפני שנעשה זאת, בוא נרחיב את המסגרת.‬

137
00:06:57,083 --> 00:06:58,133
‫בחיי.‬

138
00:06:58,209 --> 00:07:01,629
‫היית אומר שבוג'ק הוא אדם טוב?‬
‫-חד משמעית, פחות או יותר.‬

139
00:07:01,712 --> 00:07:03,672
‫יותר-יותר או יותר-פחות?‬

140
00:07:04,090 --> 00:07:05,340
‫כן, אבל חזרה לשרה לין... ‬

141
00:07:05,425 --> 00:07:09,175
‫אנחנו מנסים להבין אם החבר שלך‬
‫הפגין אי פעם דפוסים מסוימים... ‬

142
00:07:09,262 --> 00:07:12,272
‫יהלומים? אדרת דג?‬
‫האיש הזה יכול ללבוש הכול!‬

143
00:07:12,348 --> 00:07:14,808
‫אנחנו מבזבזים זמן. האם שרה לין...?‬

144
00:07:15,059 --> 00:07:19,609
‫אמרתי לך לא לסובב אותה מהר כל כך!‬
‫בעצלנות! בעצלנות.‬

145
00:07:19,730 --> 00:07:22,650
‫אני עצלנית? אתה לא אמור לשטוף כלים?‬

146
00:07:26,154 --> 00:07:27,574
‫לאן אתה הולך?‬

147
00:07:27,655 --> 00:07:30,825
‫טוב, תוציא את המרצע מהשק‬
‫כדי שהסקרנות שלי תוכל להרוג אותו.‬

148
00:07:30,908 --> 00:07:32,738
‫מה קורה בין שני אלה?‬

149
00:07:32,827 --> 00:07:36,407
‫זה עניין אישי. אספר לך הכול!‬

150
00:07:36,581 --> 00:07:38,541
‫מסיבת שחקנים! מסיבת שחקנים!‬

151
00:07:38,624 --> 00:07:41,634
‫יש לנו מסיבת שחקנים!‬

152
00:07:41,711 --> 00:07:43,671
‫כן!‬
‫-הם אפילו לא קנו אלכוהול!‬

153
00:07:43,796 --> 00:07:45,796
‫רק כדור דיסקו וגלימות?‬

154
00:07:46,048 --> 00:07:47,718
‫אלה כל הדברים הרעים שאתה חושב שעשית?‬

155
00:07:47,800 --> 00:07:51,050
‫אני נשבע, זה כל מה שהצלחתי לחשוב עליו.‬
‫-אין פה שום כתבה גדולה!‬

156
00:07:51,137 --> 00:07:53,257
‫כולנו יודעים שיש עוד דברים.‬
‫-אלוהים.‬

157
00:07:53,347 --> 00:07:56,597
‫מה הטעם בלעבוד על עצמי‬
‫ולהתפכח ולהיות טוב יותר‬

158
00:07:56,684 --> 00:08:00,024
‫אם לא משנה מה, יש אנשים‬
‫שרק מחכים להרוס אותי?‬

159
00:08:00,104 --> 00:08:01,984
‫בוג'ק, לא.‬
‫-לא, זה לא הוגן.‬

160
00:08:02,064 --> 00:08:04,864
‫אם תתחילו למנות כל דבר ודבר שאנשים עשו,‬

161
00:08:04,942 --> 00:08:06,782
‫כולם יהיו מפלצת.‬
‫-אף אחד... ‬

162
00:08:06,861 --> 00:08:09,241
‫מיהם העיתונאים האלה בכלל?‬
‫הם מושלמים כל כך?‬

163
00:08:09,322 --> 00:08:10,822
‫בטח יש עליהם לכלוך שאפשר למצוא!‬

164
00:08:10,907 --> 00:08:11,737
‫לא נראה לי שזה... ‬

165
00:08:11,824 --> 00:08:13,534
‫כן, זה ילמד את העלוקות מוצצות הדם האלה‬

166
00:08:13,618 --> 00:08:16,038
‫מה קורה כשמנסים להרוס מישהו בגלל העבר שלו‬

167
00:08:16,120 --> 00:08:18,790
‫מבלי לחשוב אפילו על האפשרות שהוא השתנה!‬

168
00:08:18,873 --> 00:08:21,043
‫באמת השתנית?‬
‫-כן, מן הסתם.‬

169
00:08:21,125 --> 00:08:24,335
‫כי זה נראה כמו בוג'ק הישן.‬

170
00:08:24,420 --> 00:08:28,010
‫אני אוהב את הבוג'ק שמתחשב ומביים הצגות‬

171
00:08:28,090 --> 00:08:32,600
‫שמהדהדות רגשית,‬
‫למרות החורים העצומים בעלילה.‬

172
00:08:32,678 --> 00:08:36,178
‫זה היה מופע של סצנות נפרדות!‬
‫לא הייתה עלילה!‬

173
00:08:36,265 --> 00:08:40,055
‫אני צריך ללכת להשכיב את רותי לישון.‬
‫תתקשרי אליי כשבוג'ק החדש יחזור.‬

174
00:08:44,357 --> 00:08:46,187
‫לא שטפת אף כלי?‬

175
00:08:46,275 --> 00:08:48,945
‫עבודת כפיים בהשתתפותי‬
‫פשוט אינה שיתוף פעולה פורה,‬

176
00:08:49,028 --> 00:08:51,318
‫ולכן פשוט הלכתי וקניתי 500 צלחות חדשות.‬

177
00:08:51,697 --> 00:08:54,197
‫למה מיסטר חשב שאחבב אותך?‬

178
00:08:54,325 --> 00:08:56,985
‫כשאני איתו,‬
‫אנחנו משלימים את המשפטים זה של זה.‬

179
00:08:57,078 --> 00:08:58,618
‫בינתיים, אתה כל הזמן... ‬

180
00:08:58,704 --> 00:09:01,084
‫קוטע אותך, רק כדי להגיד‬
‫בדיוק את מה שעמדת להגיד?‬

181
00:09:01,165 --> 00:09:03,075
‫כן! זה כל כך... ‬
‫-מעצבן?‬

182
00:09:03,167 --> 00:09:04,787
‫תודה. זו המילה.‬

183
00:09:04,877 --> 00:09:08,087
‫גם אני לא רוצה להיות פה.‬
‫את יודעת שג'ואי פוגו רוצה להתחפף.‬

184
00:09:08,214 --> 00:09:12,184
‫מה אם פשוט נגיד למיסטר‬
‫שנוצר בינינו חיבור רגשי,‬

185
00:09:12,260 --> 00:09:13,590
‫ואז נוכל לשכב,‬

186
00:09:13,678 --> 00:09:16,178
‫ולא נצטרך להתראות שוב לעולם?‬

187
00:09:17,139 --> 00:09:20,889
‫למה שלא פשוט נגיד לו ששכבנו?‬
‫-אני לא יכולה לשקר לארוס שלי לגבי מין!‬

188
00:09:20,977 --> 00:09:24,227
‫זה מה שסיבך אותנו בצרה הזו מלכתחילה!‬

189
00:09:29,068 --> 00:09:30,778
‫אם כך, ברגע שהם ישכבו זה עם זה,‬

190
00:09:30,987 --> 00:09:33,817
‫נוכל להניח לכל הדבר הזה, אבל הבעיה היא... ‬

191
00:09:33,906 --> 00:09:35,616
‫היא אוהבת אותו.‬
‫-לא, להפך.‬

192
00:09:35,700 --> 00:09:40,080
‫לא, להפך מההפך.‬
‫העניין כשלעצמו, היא אוהבת אותו.‬

193
00:09:40,162 --> 00:09:41,162
‫למה אתה אומר את זה?‬

194
00:09:41,247 --> 00:09:44,707
‫יש לך קשתיות, לא? ואישונים וקרניות?‬

195
00:09:44,792 --> 00:09:47,462
‫אפשר אפילו להגיד שיש לך‬
‫זוג עיניים. עצב אופטי?‬

196
00:09:47,545 --> 00:09:48,455
‫כן.‬

197
00:09:48,546 --> 00:09:51,546
‫אם כך, איך יכולת שלא לראות‬
‫איך היא הולכת אחריו ברחבי המסעדה,‬

198
00:09:51,632 --> 00:09:54,222
‫כמו הכלבלבה שהיא? הם רבים ומפלרטטים?‬

199
00:09:54,302 --> 00:09:57,892
‫למה שהיא תתאהב‬
‫בבחור פרוע ומצודד כמו ג'ואי פוגו,‬

200
00:09:57,972 --> 00:10:01,482
‫כשהיא כבר מאורסת למישהו‬
‫מתוק, מהימן, צפוי, בטוח, משעמם,‬

201
00:10:01,559 --> 00:10:03,639
‫וראוי להפליא כמו מיסטר פינאטבאטר?‬

202
00:10:03,728 --> 00:10:04,558
‫תודה.‬

203
00:10:04,645 --> 00:10:06,975
‫היא סובלת את הבחור השני‬
‫כי היא מוכרחה, בשביל העבודה.‬

204
00:10:07,064 --> 00:10:09,284
‫חוץ מזה, היא חושבת שהוא חסר טעם לחלוטין.‬

205
00:10:09,358 --> 00:10:12,448
‫חזירי אפילו. בלי להעליב אותי.‬
‫לא נעלבתי, כמובן.‬

206
00:10:12,528 --> 00:10:14,448
‫לא, היא אוהבת אותו,‬

207
00:10:14,530 --> 00:10:17,370
‫אבל היא לא תודה בזה בחיים,‬
‫אפילו בפני עצמה.‬

208
00:10:17,450 --> 00:10:18,950
‫ומה עם הילד?‬

209
00:10:19,035 --> 00:10:20,905
‫בטח שהוא מעמיד פנים ויודע לריב,‬

210
00:10:21,245 --> 00:10:23,655
‫אבל אם ישמע פעם אחת‬
‫את המילים הטיפשיות "אני אוהבת אותך"‬

211
00:10:23,748 --> 00:10:25,208
‫יוצאות מהפה הטיפשי שלה,‬

212
00:10:25,291 --> 00:10:26,921
‫הלב שלו ייפול במורד פיר מעלית‬

213
00:10:27,001 --> 00:10:29,131
‫ויקפוץ חזרה אל הגרון שלו.‬

214
00:10:29,211 --> 00:10:31,841
‫כן?‬
‫-כן.‬

215
00:10:33,090 --> 00:10:38,260
‫אני די בטוח שהם שונאים זה את זה.‬
‫-אני... טוב, זה מאוד... ‬

216
00:10:38,387 --> 00:10:40,557
‫חזרה לבוג'ק!‬
‫-ושרה לין.‬

217
00:10:40,640 --> 00:10:45,310
‫היית אומר שמערכת היחסים שלה עם בוג'ק‬
‫גבלה אי פעם בבלתי הולמת‬

218
00:10:45,394 --> 00:10:46,904
‫בשבועות שהובילו למותה?‬

219
00:10:46,979 --> 00:10:50,109
‫לא, הם היו קרובים יותר מגנבים!‬
‫האמת שהם היו גנבים.‬

220
00:10:50,191 --> 00:10:51,401
‫הם פרצו אליי הביתה יחד,‬

221
00:10:51,484 --> 00:10:53,534
‫כפי שחברים נהדרים עושים,‬
‫וגנבו את הבגדים שלנו.‬

222
00:10:53,611 --> 00:10:56,451
‫תשאלו את דיאן, היא לא קיבלה‬
‫את המעיל הזה בחזרה.‬

223
00:10:56,530 --> 00:10:58,910
‫אבל היא הצליח למצוא עוד אחד‬
‫זמן קצר לאחר מכן,‬

224
00:10:58,991 --> 00:11:00,281
‫שנראה בדיוק אותו הדבר.‬

225
00:11:00,368 --> 00:11:02,698
‫סלחו לי.‬
‫-שלום. ג'וזף?‬

226
00:11:02,787 --> 00:11:05,497
‫אפשר לקבל תופי הכרזה, בבקשה?‬

227
00:11:07,750 --> 00:11:08,580
‫לא משנה.‬

228
00:11:08,751 --> 00:11:12,001
‫ג'ואי ואני פיתחנו רגשות זו כלפי זה.‬

229
00:11:14,715 --> 00:11:17,425
‫לא חשבתי שזה יקרה מהר כל כך, אבל... ‬
‫לא, זה נהדר.‬

230
00:11:17,510 --> 00:11:18,800
‫זה בדיוק מה שרצינו.‬

231
00:11:18,928 --> 00:11:21,138
‫נכון. אם כך, נעשה אהבה עכשיו,‬

232
00:11:21,222 --> 00:11:24,062
‫ולאחר מכן, כולנו נוכל להמשיך הלאה בחיינו.‬

233
00:11:24,141 --> 00:11:27,771
‫נהדר! זה טוב.‬

234
00:11:28,979 --> 00:11:31,229
‫- עוד סיפורים רעים -‬

235
00:11:31,357 --> 00:11:33,357
‫תקשיבו, לא נעלה על זה הלילה.‬

236
00:11:33,442 --> 00:11:36,492
‫אולי פשוט אלך למסיבת השחקנים‬
‫ואנסה ליהנות... ‬

237
00:11:38,406 --> 00:11:39,566
‫- מספר לא מזוהה -‬

238
00:11:40,366 --> 00:11:41,406
‫שלום?‬

239
00:11:42,034 --> 00:11:44,624
‫כן. מדברת.‬

240
00:11:45,371 --> 00:11:49,081
‫שלום, פייג' סינקלייר, מה"הוליוו ריפורטר".‬

241
00:11:49,750 --> 00:11:51,670
‫כן, אני מכירה את בוג'ק הורסמן.‬

242
00:11:53,337 --> 00:11:55,837
‫באיזה לילה ראיתי את בוג'ק עם...?‬

243
00:11:57,925 --> 00:12:02,255
‫תקשיבי, הייתי שמחה להמשיך לדבר,‬
‫אבל נחתכתי באצבע קודם,‬

244
00:12:02,346 --> 00:12:05,516
‫בגיליוטינת כעכים, ואני חושבת‬
‫שאני זקוקה לטיפול רפואי. להתראות.‬

245
00:12:05,599 --> 00:12:06,929
‫גיליוטי-כעך.‬

246
00:12:08,352 --> 00:12:09,692
‫זו שרה לין.‬

247
00:12:10,479 --> 00:12:12,609
‫הכתבה שלהם עליך ועל שרה לין.‬

248
00:12:19,155 --> 00:12:21,275
‫טוב, זה היה... ‬

249
00:12:22,575 --> 00:12:24,075
‫כן.‬

250
00:12:24,243 --> 00:12:26,203
‫טוב, נתראה.‬

251
00:12:30,166 --> 00:12:33,126
‫אני מצטער שהייתי די שמוק אלייך קודם.‬

252
00:12:33,210 --> 00:12:35,760
‫האמת היא שכיוון שמיסטר פינאטבאטר‬
‫היה כזה חבר טוב,‬

253
00:12:35,838 --> 00:12:38,878
‫והיה אדיר לשבת איתו, נלחצתי שארגיש מוזר‬
‫אם אעשה את הארוסה שלו,‬

254
00:12:38,966 --> 00:12:42,386
‫אבל ברגע שנכנסנו לזה,‬
‫הרגשתי שאנחנו שני לבבות עירומים,‬

255
00:12:42,470 --> 00:12:47,310
‫גולמיים וחשופים, אבל בטוחים‬
‫בבית שמצאנו זה בזו.‬

256
00:12:47,516 --> 00:12:50,226
‫כן. חשבת על זה עכשיו?‬

257
00:12:50,436 --> 00:12:51,896
‫לא, זה מהשיר החדש שלי,‬

258
00:12:51,979 --> 00:12:55,229
‫"שני לבבות עירומים",‬
‫"רמיקס רו דוג" בסוגריים.‬

259
00:12:55,900 --> 00:12:59,070
‫נשמע כמו עוד להיט.‬
‫-בהצלחה עם החתונה שלך.‬

260
00:12:59,153 --> 00:13:00,743
‫הלוואי שיהיה לי מה שיש לכם יום אחד.‬

261
00:13:00,821 --> 00:13:02,911
‫כרגע, אני אפילו לא מסוגל‬
‫לדמיין את עצמי מתחתן.‬

262
00:13:02,990 --> 00:13:04,780
‫איני מסוגל להתחייב למנהל רשתות חברתיות.‬

263
00:13:04,867 --> 00:13:05,697
‫למה לא?‬

264
00:13:05,785 --> 00:13:08,615
‫פשוט קשה לי למצוא מישהו‬
‫שמבין את המותג שלי, את יודעת?‬

265
00:13:09,121 --> 00:13:10,161
‫סקסי?‬

266
00:13:10,331 --> 00:13:13,211
‫זה נכון בדיוק! את לגמרי מבינה אותי.‬

267
00:13:13,292 --> 00:13:16,342
‫אם תחשבי על מישהו שיוכל להתאים לתפקיד,‬
‫תגידי לי, טוב?‬

268
00:13:16,420 --> 00:13:17,920
‫אעשה זאת.‬
‫-בסדר.‬

269
00:13:18,088 --> 00:13:19,128
‫אני נוסע לנמל התעופה,‬

270
00:13:19,215 --> 00:13:22,675
‫לעוד אחד בסדרה של סיבובי הופעות‬
‫עולמיים ראוותניים, לבדי לגמרי.‬

271
00:13:22,760 --> 00:13:24,350
‫לפחות יהיה לי המושב הריק שלידי‬

272
00:13:24,428 --> 00:13:26,308
‫שאני תמיד מזמין לנוחות נוספת.‬

273
00:13:26,597 --> 00:13:27,717
‫אהיה בשער שש.‬

274
00:13:27,807 --> 00:13:30,427
‫אני רק אומר את המידע הזה בקול‬
‫כדי שלא אשכח אותו.‬

275
00:13:31,227 --> 00:13:34,307
‫שער שש. העלייה למטוס מתחילה בשעה 10:38.‬

276
00:13:34,396 --> 00:13:36,186
‫חכה! ג'ואי?‬
‫-כן?‬

277
00:13:36,690 --> 00:13:38,650
‫קח את המעיל שלך חזרה.‬

278
00:13:39,568 --> 00:13:40,818
‫תודה, פיקלס.‬

279
00:13:43,656 --> 00:13:45,406
‫להתראות, ג'ואי פוגו.‬

280
00:13:46,367 --> 00:13:48,037
‫אם כך, שרה לין. זה בסדר.‬

281
00:13:48,118 --> 00:13:49,618
‫אנחנו יכולים לעשות לזה ספין.‬
‫-כן?‬

282
00:13:49,703 --> 00:13:50,623
‫למה אנו עושים ספין?‬

283
00:13:50,704 --> 00:13:54,634
‫יצאת איתה לבולמוס שתייה,‬
‫התפצלתם בשלב מסוים והיא מתה.‬

284
00:13:55,251 --> 00:13:56,921
‫זה הסיפור, נכון?‬

285
00:13:57,753 --> 00:14:01,223
‫אם אתה רוצה שנעזור לך,‬
‫אתה צריך להגיד לנו מה מחכה לנו.‬

286
00:14:01,590 --> 00:14:02,760
‫אתה יודע מה אני חשבתי?‬

287
00:14:02,842 --> 00:14:05,552
‫הדבר הראשון שחשבתי כששמעתי ששרה לין מתה?‬

288
00:14:05,636 --> 00:14:08,006
‫"בוג'ק המסכן,‬
‫שהוא היה צריך למצוא אותה ככה."‬

289
00:14:08,097 --> 00:14:11,387
‫נכון מאוד! בוג'ק המסכן, זו הזווית!‬

290
00:14:11,475 --> 00:14:12,635
‫אבל המשכתי לחשוב.‬

291
00:14:12,726 --> 00:14:15,976
‫חבל שעשיתי זאת,‬
‫אבל המוח הטיפש שלי המשיך לחשוב.‬

292
00:14:16,063 --> 00:14:17,823
‫היא מתה ממנת יתר של הרואין, כן?‬

293
00:14:17,898 --> 00:14:21,898
‫והיה לך הרואין, מסוג "בוג'ק",‬
‫החזקת אותו בתא הכפפות שלך.‬

294
00:14:21,986 --> 00:14:23,486
‫דיאן... ‬
‫-לא רציתי לחשוב על זה,‬

295
00:14:23,571 --> 00:14:26,741
‫אבל לא יכולתי שלא לתהות, האם נתת לה אותו?‬

296
00:14:26,824 --> 00:14:27,664
‫אני... ‬

297
00:14:29,410 --> 00:14:30,290
‫כן.‬
‫-ואז מה?‬

298
00:14:30,369 --> 00:14:31,909
‫פשוט נטשת אותה?‬
‫-לא.‬

299
00:14:31,996 --> 00:14:34,786
‫פשוט השארת אותה לבד, מכורה, עם הרואין?‬

300
00:14:34,874 --> 00:14:36,544
‫לא עזבתי אותה, הייתי איתה!‬

301
00:14:36,625 --> 00:14:39,585
‫הייתי איתה כל הזמן! הייתי איתה כשהיא מתה!‬

302
00:14:40,588 --> 00:14:43,588
‫מה, "איתה", איתה?‬
‫-בפלנטריום.‬

303
00:14:44,216 --> 00:14:46,886
‫הלכתי וחזרתי והעמדתי פנים שמצאתי אותה ככה.‬

304
00:14:47,386 --> 00:14:49,466
‫אני... מעולם לא סיפרתי את זה לאיש.‬

305
00:14:49,972 --> 00:14:51,562
‫זה רע מאוד, בוג'ק.‬

306
00:14:51,640 --> 00:14:53,020
‫העיתונאים יודעים את זה?‬

307
00:14:53,100 --> 00:14:55,850
‫אני לא יודע איך הם יכולים.‬
‫טשטשתי את עקבותיי.‬

308
00:14:55,936 --> 00:14:58,226
‫איך "טשטשת את עקבותיך"?‬

309
00:15:03,193 --> 00:15:04,073
‫שלום.‬

310
00:15:04,320 --> 00:15:07,240
‫מה קורה?‬
‫-אנחנו מחלקים תארים לסוף השנה,‬

311
00:15:07,323 --> 00:15:11,163
‫וחשבנו שיהיה מגניב אם תצא ותקרא כמה.‬

312
00:15:12,661 --> 00:15:14,501
‫רק... תנו לי רגע.‬

313
00:15:17,124 --> 00:15:21,214
‫זו הייתה אמורה להיות חגיגה.‬
‫-עדיין אפשר לפתור את זה.‬

314
00:15:21,295 --> 00:15:23,375
‫נמאס לי לנסות לפתור דברים.‬

315
00:15:23,839 --> 00:15:25,419
‫תנו לי רק את הלילה האחד הזה.‬

316
00:15:26,425 --> 00:15:31,215
‫זה פרופסור סוס!‬
‫-טוב, טוב, תירגעו, תירגעו.‬

317
00:15:31,305 --> 00:15:34,675
‫טוב. רציתם שאקרא את זה, נכון? טוב.‬

318
00:15:35,059 --> 00:15:38,309
‫טוב, הזוכה בתואר הזקן הטוב ביותר... טרי.‬

319
00:15:38,437 --> 00:15:41,767
‫תודה. תודה רבה.‬
‫-טוב. שב, טרי. פשוט שב.‬

320
00:15:41,857 --> 00:15:44,607
‫שב. אם תתחיל לדבר, כולנו נהיה זקנים!‬

321
00:15:45,152 --> 00:15:48,242
‫הזוכה בתואר הבמאי הטוב ביותר... ‬
‫פרופסור סוס.‬

322
00:15:49,365 --> 00:15:50,365
‫זה אני.‬

323
00:15:50,491 --> 00:15:54,791
‫נאום!‬
‫-טוב, טוב. תודה.‬

324
00:15:54,870 --> 00:15:59,170
‫אני רק רוצה להגיד שאהבתי‬
‫להיות פה איתכם השנה.‬

325
00:15:59,249 --> 00:16:02,999
‫הראיתם לי איזה אדם‬
‫לא ידעתי שאני רוצה להיות,‬

326
00:16:03,087 --> 00:16:06,717
‫ובסמסטר הזה, זכיתי להיות האדם הזה.‬

327
00:16:07,549 --> 00:16:08,469
‫תודה.‬

328
00:16:09,426 --> 00:16:12,886
‫ואני רק... אני רוצה שתעריכו את התקופה הזו,‬

329
00:16:13,263 --> 00:16:16,433
‫וכמה שהיא מיוחדת וכמה שהכול ייעלם מהר.‬

330
00:16:17,851 --> 00:16:20,311
‫בבקשה, תנצרו את זה.‬

331
00:16:22,022 --> 00:16:25,032
‫ויש לי תואר משלי להכריז עליו. אני... ‬

332
00:16:29,488 --> 00:16:32,658
‫הזוכה בתואר השחקן‬
‫או השחקנית הטובים ביותר... ‬

333
00:16:32,741 --> 00:16:35,911
‫אלוהים! זה תיקו בין שמונה!‬

334
00:16:37,538 --> 00:16:39,498
‫טוב, כולם, תיהנו מהמסיבה שלכם.‬

335
00:16:48,674 --> 00:16:51,144
‫שלום, רק רציתי להגיד לך עד כמה אני אוהב‬

336
00:16:51,218 --> 00:16:52,928
‫את הצלחות הקטנות והשולחנות המסתובבים.‬

337
00:16:53,012 --> 00:16:55,892
‫אני מניח את המזלג ולא יודע‬
‫מה ארים למעלה חזרה.‬

338
00:16:56,140 --> 00:16:58,230
‫ממש החזרת את הכיף לארוחת הערב.‬

339
00:16:58,308 --> 00:17:01,308
‫ושמת לב לתמונה שלי בחזית התפריט?‬

340
00:17:01,395 --> 00:17:03,555
‫בטח. כלומר, אני יכול לחיות בלי החלק הזה,‬

341
00:17:03,647 --> 00:17:06,817
‫אבל הצלחות הקטנות והשולחנות המסתובבים‬
‫מתפקדים יחד בצורה מושלמת‬

342
00:17:06,900 --> 00:17:10,070
‫ליצירת סוג חדש לחלוטין‬
‫של חוויית אכילה יוקרתית.‬

343
00:17:10,237 --> 00:17:11,817
‫בדיוק כמו דים סאם,‬

344
00:17:11,905 --> 00:17:13,905
‫אבל עם אוכל של לבנים, כך שזה נגיש יותר.‬

345
00:17:13,991 --> 00:17:17,951
‫טוב, תודה.‬
‫-טרגי, נכון?‬

346
00:17:18,037 --> 00:17:18,867
‫מה?‬

347
00:17:18,954 --> 00:17:21,044
‫אני פשוט לא יכול להפסיק לחשוב‬
‫על פיקלס ופוגו.‬

348
00:17:21,123 --> 00:17:23,463
‫הם הכירו סוף סוף באהבתם זה לזו,‬

349
00:17:23,542 --> 00:17:27,252
‫אבל היא מובטחת לאחר.‬
‫-כן. לי.‬

350
00:17:27,337 --> 00:17:29,967
‫נכון! אם כך, אתה יודע טוב יותר מכולם.‬

351
00:17:30,049 --> 00:17:31,879
‫טוב, מישהו זומם משהו, זה בטוח.‬

352
00:17:31,967 --> 00:17:34,927
‫מיסטר פינאטבאטר, אשתך לשעבר‬
‫צורכת כעכים באופן קבוע?‬

353
00:17:35,012 --> 00:17:37,722
‫אולי לא תתערבו בעניינים של אחרים?‬
‫מה דעתכם על זה?‬

354
00:17:37,806 --> 00:17:40,596
‫כעיתונאים בתשלום,‬
‫העניין שלנו הוא להתערב בעניינים שלך.‬

355
00:17:40,684 --> 00:17:43,154
‫לא אעזור לכם עם כתבת ההכפשה שלכם על בוג'ק!‬

356
00:17:43,228 --> 00:17:45,018
‫לא?‬
‫-הוא בחור טוב,‬

357
00:17:45,105 --> 00:17:47,685
‫ואין לכם מושג כמה שבור הוא היה עם שרה לין.‬

358
00:17:47,816 --> 00:17:51,026
‫למעשה, הוא היה איתה בפלנטריום‬
‫כשהיא לקחה את מנת היתר.‬

359
00:17:51,111 --> 00:17:53,611
‫הוא אפילו נתן לה את ההרואין!‬

360
00:17:53,822 --> 00:17:55,702
‫כן, הוא סיפר לי את זה פעם כשהוא היה שיכור,‬

361
00:17:55,783 --> 00:17:58,243
‫ואז הוא אמר, "מעולם לא סיפרתי זאת לאיש."‬

362
00:17:58,327 --> 00:18:02,247
‫כי הוא צנוע!‬
‫אם כך, אולי פשוט תעזבו אותו בשקט?‬

363
00:18:04,083 --> 00:18:06,293
‫מקס, הכול מתגבש!‬

364
00:18:06,376 --> 00:18:09,046
‫אני כמעט מסוגלת לנשק מישהו,‬
‫אם היה לי את מי לנשק!‬

365
00:18:09,129 --> 00:18:11,759
‫תקשיבי, רציתי לדבר... ‬
‫-על הכתבה?‬

366
00:18:11,840 --> 00:18:13,930
‫היא מתבשלת עכשיו. אתה מריח את האדים?‬

367
00:18:14,009 --> 00:18:17,049
‫צריך לבנות עליה,‬
‫יותר זוויות, יותר כיוונים, יותר... ‬

368
00:18:20,057 --> 00:18:20,927
‫בחיי... ‬

369
00:18:21,391 --> 00:18:25,191
‫אני... אתה יודע, אני חושבת שהכתבה שלנו‬
‫סגורה כמו מומיה בקבר.‬

370
00:18:25,270 --> 00:18:26,110
‫מה?‬

371
00:18:26,188 --> 00:18:28,358
‫מוטב שאטוס למשרד ואניח דיו על הנייר.‬

372
00:18:28,440 --> 00:18:30,980
‫אבל מה עם ביסוס דפוס התנהגות גדול יותר?‬

373
00:18:31,068 --> 00:18:33,648
‫הבחורה מניו מקסיקו עדיין לא חזרה אלינו,‬

374
00:18:33,737 --> 00:18:36,197
‫או איש הקשר שלנו במרפאת הגמילה.‬

375
00:18:36,281 --> 00:18:38,781
‫את לא חושבת שאנחנו‬
‫צריכים להמשיך לעבוד יחד?‬

376
00:18:38,867 --> 00:18:41,907
‫לא, אני חושבת שאני צריכה להתחתן.‬
‫צדקת כל הזמן, בנקס, נערי.‬

377
00:18:41,995 --> 00:18:44,155
‫הכתבה היא שרה לין, וכך הייתה תמיד.‬

378
00:18:44,248 --> 00:18:45,498
‫מונית!‬

379
00:18:45,958 --> 00:18:49,248
‫חכי! פייג'! אני... ‬

380
00:18:49,920 --> 00:18:53,170
‫אני אוהב אותך.‬
‫-מקס. ברור שאתה אוהב אותי,‬

381
00:18:53,257 --> 00:18:55,757
‫כולם אוהבים אותי, אני פייג' סינקלייר!‬

382
00:19:04,184 --> 00:19:07,104
‫אם כך, מה יקרה? כשהכתבה תפורסם, מה אעשה?‬

383
00:19:07,187 --> 00:19:11,567
‫הצהרה על כמה שאתה מצטער‬
‫על חלקים מסוימים מהכתבה,‬

384
00:19:11,650 --> 00:19:13,900
‫אך חלקים אחרים בכתבה פשוט אינם נכונים.‬

385
00:19:14,027 --> 00:19:14,857
‫לא, את... ‬

386
00:19:14,945 --> 00:19:18,525
‫ואז, בראש של כולם,‬
‫התנצלת על הדברים הרעים באמת,‬

387
00:19:18,615 --> 00:19:21,155
‫מבלי להפליל את עצמך חוקית.‬

388
00:19:21,243 --> 00:19:22,743
‫זה מצליח?‬
‫-כל הזמן.‬

389
00:19:22,828 --> 00:19:25,368
‫לא, זה לא. למה את אומרת לו לשקר?‬

390
00:19:25,455 --> 00:19:29,285
‫כי זה טוב. הבוג'ק הזה הוא טוב.‬

391
00:19:29,376 --> 00:19:32,746
‫זה מצליח, אבל זה שברירי כל כך.‬

392
00:19:32,838 --> 00:19:34,548
‫טוב, לא יפטרו אותי מהעבודה פה, נכון?‬

393
00:19:34,631 --> 00:19:37,301
‫לעניין עם שרה לין אין שום קשר לזה.‬

394
00:19:37,384 --> 00:19:38,224
‫נכון.‬
‫-לא!‬

395
00:19:38,302 --> 00:19:40,182
‫עומדים לדחוף אותך ממטוס,‬

396
00:19:40,262 --> 00:19:42,642
‫ואתם מדברים כאילו שאתם‬
‫עושים סיעור מוחין לדרכים‬

397
00:19:42,723 --> 00:19:44,223
‫לחזור למטוס.‬

398
00:19:44,308 --> 00:19:45,638
‫זה לא יקרה.‬

399
00:19:45,726 --> 00:19:48,806
‫אתה יכול לנסות למצוא מצנח‬
‫או שאתה יכול לצלול לקרקע,‬

400
00:19:48,896 --> 00:19:50,896
‫אבל המטוס איננו.‬

401
00:19:50,981 --> 00:19:54,111
‫את רואה דברים במונחים מוחלטים.‬
‫נוכל להשתחל מזה.‬

402
00:19:54,193 --> 00:19:56,453
‫מי זה "נוכל"?‬
‫-דיאן, אני מבקש ממך עזרה.‬

403
00:19:56,528 --> 00:19:58,108
‫העבודה הזו היא גלגל ההצלה שלי.‬

404
00:19:58,197 --> 00:20:02,117
‫אני חושבת שאתה צריך לעשות את הדבר הקשה‬
‫ולהגיד את האמת.‬

405
00:20:02,201 --> 00:20:03,161
‫על הכול.‬

406
00:20:03,243 --> 00:20:04,833
‫דברים יחמירו לפני שהם ישתפרו,‬

407
00:20:04,912 --> 00:20:06,962
‫אבל לא תצטרך להעביר את שארית חייך בהמתנה‬

408
00:20:07,039 --> 00:20:08,789
‫לרגע שבו ההשלכות יגיעו.‬

409
00:20:09,541 --> 00:20:10,381
‫כן.‬

410
00:20:10,459 --> 00:20:12,339
‫בוג'ק, פשוט תחשוב... ‬

411
00:20:16,423 --> 00:20:18,343
‫החוג לתאטרון של אוניברסיטת ווסליאן.‬

412
00:20:18,425 --> 00:20:21,465
‫פייג' סינגלייר, "הוליוו ריפורטר".‬
‫זה מר בוג'ק הורסמן?‬

413
00:20:21,553 --> 00:20:23,393
‫כן.‬
‫-משגע.‬

414
00:20:23,472 --> 00:20:24,932
‫אנו מפרסמים כתבה ביום חמישי הבא‬

415
00:20:25,015 --> 00:20:27,555
‫על מערכת היחסים שלך עם שרה לין‬
‫בשבועות שהובילו למותה.‬

416
00:20:27,643 --> 00:20:29,773
‫אני רוצה לתת לך הזדמנות‬
‫להגיב להאשמות האלה.‬

417
00:20:29,853 --> 00:20:32,443
‫אני מניחה שתכחיש אותן, כנהוג,‬

418
00:20:32,522 --> 00:20:36,192
‫אבל אני ממלאת פה את חובתי‬
‫ופונה אליך לצורך קבלת תגובה, הבנת?‬

419
00:20:37,069 --> 00:20:37,899
‫כן.‬

420
00:20:37,986 --> 00:20:40,776
‫ועכשיו, האם סיפקת לשרה לין‬
‫את הסמים שנמצאו עליה?‬

421
00:20:41,823 --> 00:20:42,743
‫לא.‬

422
00:20:42,824 --> 00:20:46,204
‫טוב. והאם השתמשת בהרואין עם שרה לין‬
‫בשבועות האחרונים האלה?‬

423
00:20:46,954 --> 00:20:47,794
‫לא.‬

424
00:20:47,955 --> 00:20:49,405
‫האם היית איתה כשהיא מתה?‬

425
00:20:51,375 --> 00:20:54,085
‫לא.‬
‫-והאם שיקרת למשטרה לגבי משהו מהדברים האלה?‬

426
00:20:54,544 --> 00:20:55,464
‫לא.‬

427
00:20:57,297 --> 00:20:58,417
‫תודה על הזמן שלך.‬

428
00:20:59,341 --> 00:21:00,631
‫מה קרה ללומר את האמת?‬

429
00:21:00,717 --> 00:21:02,217
‫לא חשבתי שזה יקרה מהר כל כך.‬

430
00:21:02,302 --> 00:21:03,432
‫היא אמרה "חמישי הבא"?‬

431
00:21:03,512 --> 00:21:06,222
‫זה נותן לנו שבוע לתכנן.‬
‫אנחנו יכולים לצמצם את הנזק.‬

432
00:21:06,306 --> 00:21:08,136
‫"אנחנו" לא עושים כלום.‬

433
00:21:08,225 --> 00:21:10,555
‫דיאן, בבקשה.‬
‫-אני לא יכולה להשתתף בזה.‬

434
00:21:11,270 --> 00:21:12,350
‫יש לי ספר לכתוב.‬

435
00:21:13,772 --> 00:21:17,942
‫אלוהים! כולם מתמזמזים פה!‬
‫לכו למעונות שלכם!‬

436
00:21:18,026 --> 00:21:19,276
‫יש לכם חדרים!‬

437
00:21:23,323 --> 00:21:28,043
‫טוב, עשינו את זה,‬
‫וב"זה", אני מתכוונת ל"לעשות את זה".‬

438
00:21:28,453 --> 00:21:29,413
‫נהדר.‬

439
00:21:29,496 --> 00:21:33,376
‫אם כך, השתווינו עכשיו‬
‫והכול יכול לחזור לקדמותו.‬

440
00:21:33,458 --> 00:21:35,588
‫איני יכול לחכות. הצעד הראשון,‬
‫נקבע תאריך לחתונה.‬

441
00:21:35,669 --> 00:21:37,379
‫לג'ואי יש משרה פנויה בסיבוב ההופעות,‬

442
00:21:37,462 --> 00:21:40,512
‫ואני חושבת שזו תהיה הזדמנות נהדרת בשבילי.‬

443
00:21:41,216 --> 00:21:47,006
‫הבעיה היחידה היא שאצטרך לנסוע הערב,‬
‫וייתכן שאיעדר לזמן מה.‬

444
00:21:48,348 --> 00:21:50,598
‫מיסטר, אני מבולבלת כל כך!‬

445
00:21:50,684 --> 00:21:54,314
‫אני מרגישה שהמוח שלי על שולחן‬
‫שפשוט מסתובב לכל הכיוונים,‬

446
00:21:54,396 --> 00:21:56,896
‫ואני יודעת שאני אמורה להיות מוכנה‬
‫להתחייב למנה עיקרית,‬

447
00:21:56,982 --> 00:21:59,152
‫אבל כרגע, אני פשוט מתלהבת כל כך‬

448
00:21:59,234 --> 00:22:01,864
‫מכל הצלחות הקטנות השונות‬
‫שיש שם בחוץ, אתה יודע?‬

449
00:22:01,945 --> 00:22:04,905
‫נשמע שאולי זה זמן לא טוב‬
‫להדפיס את הפנים שלי‬

450
00:22:04,990 --> 00:22:06,910
‫על כריכת התפריט המטפורי שלך.‬

451
00:22:07,159 --> 00:22:10,369
‫מה? כן. שכחתי מהחלק הזה.‬

452
00:22:10,454 --> 00:22:12,334
‫סעי לסיבוב ההופעות של ג'ואי. תבלי.‬

453
00:22:12,414 --> 00:22:14,884
‫ונתכנן את החתונה... כשאחזור?‬

454
00:22:15,375 --> 00:22:17,285
‫בטח, פיקלס. כשתחזרי.‬

455
00:22:18,086 --> 00:22:20,206
‫נשמע כמו פשרה טובה.‬
‫-כן?‬

456
00:22:20,297 --> 00:22:21,757
‫כן. הכי טובה.‬

457
00:22:22,049 --> 00:22:25,009
‫כולם יקבלו את מה שהם רוצים,‬
‫ואיש לא יצטרך להתפשר.‬

458
00:22:26,178 --> 00:22:28,308
‫אלוהים! אני מוכרחה ללכת!‬

459
00:22:28,388 --> 00:22:30,518
‫טוב, אני אוהבת אותך!‬
‫-היי.‬

460
00:22:30,599 --> 00:22:33,519
‫תודה. על הכול.‬

461
00:22:38,106 --> 00:22:40,026
‫היי! כלב עצוב!‬

462
00:22:43,820 --> 00:22:46,070
‫אני חושבת שהמסיבה נגמרה.‬
‫-כן.‬

463
00:22:46,156 --> 00:22:46,986
‫מה יש לך?‬

464
00:22:47,699 --> 00:22:50,489
‫מערכת היחסים שלי עם שרה לין הייתה מסובכת,‬

465
00:22:50,577 --> 00:22:53,367
‫כפי שקורה לא פעם במערכות יחסים בין מכורים.‬

466
00:22:53,538 --> 00:22:57,208
‫עם זאת, היבטים מסוימים בכתבה‬
‫אינם מדויקים או מוגזמים.‬

467
00:22:57,292 --> 00:22:59,542
‫הכתבה הזו התחילה דיון חשוב‬

468
00:22:59,628 --> 00:23:03,168
‫ואני משתוקק להמשיך לעבוד‬
‫על ההתקדמות האישית שלי... ‬

469
00:23:04,341 --> 00:23:07,011
‫אין... אין דרך לגרום לזה‬
‫לא להישמע כמו שטויות.‬

470
00:23:08,053 --> 00:23:08,893
‫כן, טוב... ‬

471
00:23:08,970 --> 00:23:11,350
‫המקום הזה אמור היה להיות דף חדש בשבילי.‬

472
00:23:11,431 --> 00:23:13,431
‫מרכז הגמילה היה אמור להיות דף חדש,‬

473
00:23:13,558 --> 00:23:16,598
‫אבל לא משנה כמה דפים חדשים אני פותח,‬
‫תמיד יש אותו סוף.‬

474
00:23:16,686 --> 00:23:18,976
‫הכול מתפרק, ואני נשאר לבד.‬

475
00:23:20,065 --> 00:23:22,645
‫אני עדיין פה, בוג'ק.‬
‫-למה?‬

476
00:23:23,527 --> 00:23:25,607
‫אני לא יודעת, אני מניחה שאני טיפשה.‬

477
00:23:26,279 --> 00:23:27,909
‫ואתה היית הלקוח הראשון שלי,‬

478
00:23:28,365 --> 00:23:32,075
‫ופעם, היית שיכור וחייכת אליי,‬
‫ואמרתי, "מה?"‬

479
00:23:32,160 --> 00:23:36,250
‫ואמרת, "אני פשוט אוהב להיות איתך בחדר.‬
‫את הופכת חדרים לטובים."‬

480
00:23:36,706 --> 00:23:37,616
‫את עדיין עושה זאת.‬

481
00:23:37,707 --> 00:23:43,047
‫אהבתי אותך במשך 25 שנים,‬
‫ומעולם לא אהבתי איש יותר.‬

482
00:23:43,130 --> 00:23:46,510
‫מקבלים אהבה כזו רק כשצעירים וטיפשים.‬

483
00:23:46,591 --> 00:23:47,931
‫לא אקבל אותה שוב,‬

484
00:23:48,009 --> 00:23:51,389
‫וכשאספר לבת שלי את הסיפור‬
‫על אהבת חיי הגדולה,‬

485
00:23:51,471 --> 00:23:53,351
‫אני רוצה שיהיה לו סוף טוב.‬

486
00:23:53,932 --> 00:23:56,642
‫יכול להיות שהעובדה ששחררת אותי‬
‫היא הסוף הטוב?‬

487
00:23:56,852 --> 00:24:00,272
‫הלכתי איתך עד כה. אם כבר, אז כבר, לא?‬

488
00:24:00,355 --> 00:24:01,725
‫עלויות שאבדו וכל זה?‬

489
00:24:02,649 --> 00:24:04,319
‫כן. עלויות שאבדו.‬

490
00:24:07,863 --> 00:24:09,283
‫הכתבה תפורסם ביום חמישי.‬

491
00:24:09,781 --> 00:24:13,791
‫לא נראה לי שנוכל לעקוף את זה‬
‫או לעבור את זה או להיחלץ מזה.‬

492
00:24:14,619 --> 00:24:16,039
‫דיאן צודקת, צריך לעבור דרך זה.‬

493
00:24:16,121 --> 00:24:18,171
‫בוג'ק... ‬
‫-אני צריך לשאת באחריות.‬

494
00:24:18,915 --> 00:24:19,875
‫אני רוצה לעשות זאת.‬

495
00:24:20,041 --> 00:24:22,671
‫כדי שתוכלי להגיד לבתך‬
‫שעזרת לי לעשות את הדבר הנכון.‬

496
00:24:24,546 --> 00:24:27,666
‫אתקשר אליך מחר עם תוכנית.‬
‫-אני מצפה לזה בקוצר רוח.‬

497
00:24:28,592 --> 00:24:31,722
‫אתה בטוח?‬
‫-כלומר, לא.‬

498
00:25:34,491 --> 00:25:38,411
‫תרגום כתוביות: ענת שפירא‬