1
00:00:13,722 --> 00:00:16,062
‫- פארק סיטי, קנזס -‬

2
00:00:22,522 --> 00:00:23,692
‫לילה טוב.‬
‫-תודה.‬

3
00:00:53,762 --> 00:00:55,892
‫- גישות טיפוליות לסטיות מיניות -‬

4
00:01:04,898 --> 00:01:07,648
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

5
00:02:44,455 --> 00:02:46,875
‫- ויצ'יטה, קנזס -‬

6
00:02:56,926 --> 00:02:57,926
‫הבלש דרווצקי?‬

7
00:02:59,137 --> 00:03:00,047
‫ביל טנץ'.‬

8
00:03:00,388 --> 00:03:01,388
‫ברני.‬

9
00:03:02,682 --> 00:03:05,642
‫ילדיי אומרים שאני נראה כמו שוטר.‬
‫-לא כולנו?‬

10
00:03:06,352 --> 00:03:07,402
‫מכאן.‬

11
00:03:08,021 --> 00:03:10,481
‫איפה אתם מבחינת רמזים פעילים?‬
‫-אף אחד.‬

12
00:03:11,232 --> 00:03:12,232
‫או כולם.‬

13
00:03:13,109 --> 00:03:15,899
‫אבל כל פעם שאנו מקבלים מכתב,‬
‫אנו מקבלים פרט חדש.‬

14
00:03:16,154 --> 00:03:18,784
‫אנו מנסים לאתר‬
‫את מכונת הצילום שהוא משתמש בה‬

15
00:03:18,865 --> 00:03:23,075
‫על ידי הסימנים הייחודיים בשולי הנייר‬
‫ודיפוזיית הדיו.‬

16
00:03:23,161 --> 00:03:24,371
‫עבודה מתוחכמת.‬

17
00:03:24,787 --> 00:03:28,287
‫יש לי שוטרי מקוף עם ותק של 20 שנה‬
‫שיודעים יותר על טונרים מאיש הדפוס.‬

18
00:03:29,209 --> 00:03:33,049
‫ייתכן שגם מזה לא יצא כלום.‬
‫כשנגיע לתחנה, תוכל לראות את המכתבים.‬

19
00:03:33,129 --> 00:03:34,919
‫ניתן להגיע לאיזושהי זירת פשע?‬

20
00:03:35,006 --> 00:03:36,796
‫כולן. הן עדיין ריקות.‬

21
00:03:37,091 --> 00:03:39,471
‫אבל סרקנו אותן די טוב במהלך השנים.‬

22
00:03:39,552 --> 00:03:41,852
‫זה באמת עוזר לשים את התמונות בהקשר.‬

23
00:03:42,513 --> 00:03:43,513
‫אם לא אכפת לך.‬

24
00:03:44,432 --> 00:03:46,022
‫מוטב אם כך להתחיל בהתחלה.‬

25
00:03:46,643 --> 00:03:47,643
‫אוטרו.‬

26
00:03:49,145 --> 00:03:50,185
‫זו נסיעה ארוכה.‬

27
00:03:50,688 --> 00:03:52,398
‫אכפת לך שנקשיב לווילי נלסון?‬

28
00:03:53,608 --> 00:03:54,608
‫כלל לא.‬

29
00:04:11,960 --> 00:04:13,540
‫צפון אדג'מור 803.‬

30
00:04:14,379 --> 00:04:15,549
‫בית משפחת אוטרו.‬

31
00:04:16,756 --> 00:04:18,296
‫ינואר, 1974.‬

32
00:04:19,008 --> 00:04:20,798
‫הם עברו לבית חודשיים לפני כן.‬

33
00:04:22,303 --> 00:04:23,473
‫זה היה יום לימודים,‬

34
00:04:23,554 --> 00:04:25,224
‫השכנים נכנסו ויצאו כל הבוקר.‬

35
00:04:26,557 --> 00:04:29,727
‫אחד מהם ראה את BTK‬
‫נוסע משם ברכב המשפחה לאחר מכן.‬

36
00:04:35,608 --> 00:04:39,198
‫הנשים בשכונה בודקות אם הטלפון עובד‬
‫ברגע שהן חוזרות הביתה... ‬

37
00:04:39,862 --> 00:04:41,072
‫גם כעבור חמש שנים.‬

38
00:04:56,504 --> 00:04:57,844
‫הוא כנראה נכנס מכאן.‬

39
00:04:58,798 --> 00:05:02,338
‫שני ילדים מכינים ארוחת צהריים.‬
‫שלושת הגדולים כבר הלכו לביה"ס.‬

40
00:05:04,971 --> 00:05:06,761
‫היו להם חמישה ילדים בבית הזה?‬

41
00:05:07,265 --> 00:05:08,465
‫אנשי צבא בדימוס.‬

42
00:05:08,850 --> 00:05:10,100
‫רגילים למגורי בסיס.‬

43
00:05:14,856 --> 00:05:15,976
‫אין פריצה בכוח.‬

44
00:05:16,399 --> 00:05:18,029
‫הכלב היה בחצר כשהגענו לכאן.‬

45
00:05:18,109 --> 00:05:21,609
‫אין שום היגיון להיכנס לבית עם מבוגר וכלב.‬

46
00:05:21,696 --> 00:05:22,696
‫שום דבר לא הגיוני.‬

47
00:05:23,031 --> 00:05:26,121
‫הוא לקח כסף מהארנק של מר אוטרו,‬
‫רוקן את התיק של אשתו‬

48
00:05:26,200 --> 00:05:29,870
‫וגנב את שעון הטייס של מר אוטרו.‬
‫אבל ברור ששוד לא היה המניע שלו.‬

49
00:05:29,954 --> 00:05:31,754
‫ורשיונות הנהיגה היו חסרים.‬

50
00:05:31,831 --> 00:05:33,791
‫כן.‬
‫-הוא לקח מזכרות.‬

51
00:05:35,209 --> 00:05:37,919
‫כבר ברצח הראשון שלו הוא ידע מה הוא רצה.‬

52
00:05:54,729 --> 00:05:57,479
‫אז האבא היה בערך כאן, קשור למרגלות המיטה.‬

53
00:05:57,982 --> 00:06:01,112
‫בדוח כתוב שהוא נחנק‬
‫באמצעות שקית פלסטיק וחולצת טריקו.‬

54
00:06:01,194 --> 00:06:04,914
‫אחר כך גילינו שהיה בה חור.‬
‫מר אוטרו הצליח לקרוע אותה עם השיניים.‬

55
00:06:05,156 --> 00:06:06,906
‫הרוצח הוריד את שקית הפלסטיק,‬

56
00:06:06,991 --> 00:06:11,581
‫שם את החולצה מעל לראש שלו כך שלא יצליח‬
‫לקרוע אותה שוב, ואז שם שוב את השקית.‬

57
00:06:12,413 --> 00:06:13,543
‫מייסר.‬

58
00:06:15,666 --> 00:06:17,206
‫גברת אוטרו הייתה על המיטה.‬

59
00:06:18,711 --> 00:06:20,461
‫היו לה סימני קשירה כפולים.‬

60
00:06:20,546 --> 00:06:22,666
‫כנראה שבה להכרתה, והוא קשר אותה שוב.‬

61
00:06:22,757 --> 00:06:25,337
‫להערכתנו הוא פישל כי זה היה‬
‫הרצח הראשון שלו.‬

62
00:06:26,260 --> 00:06:28,050
‫הילדים היו חייבים להיות בפנים.‬

63
00:06:30,390 --> 00:06:32,060
‫הם בטח ראו הכול.‬

64
00:06:43,736 --> 00:06:45,736
‫מצאנו את הבן הצעיר על הרצפה.‬

65
00:06:46,155 --> 00:06:47,315
‫חנוק.‬

66
00:06:47,407 --> 00:06:48,907
‫שתי חולצות טריקו ושקית.‬

67
00:06:49,450 --> 00:06:52,250
‫אז הרוצח למד, הוא לא לקח שום צ'אנס.‬

68
00:06:52,745 --> 00:06:55,745
‫כנראה הביא לכאן גם את הילדה הקטנה‬
‫כדי להשגיח עליה.‬

69
00:06:55,998 --> 00:07:01,088
‫היה כאן כיסא שהשאיר סימנים עמוקים בשטיח.‬
‫אנו חושבים שהוא ישב וצפה בילד עד שמ?

70
00:07:02,839 --> 00:07:03,839
‫כמה זמן זה לקח?‬

71
00:07:03,923 --> 00:07:05,173
‫בין ארבע לשש דקות.‬

72
00:07:21,399 --> 00:07:25,449
‫השותף שלי ואני היינו הראשונים בזירה.‬
‫היה חשוך לגמרי כאן למטה.‬

73
00:07:26,446 --> 00:07:29,066
‫הוא גישש אחר אור כאשר משהו נתקל בו.‬

74
00:07:30,700 --> 00:07:32,580
‫אז מצאנו את הילדה הקטנה.‬

75
00:07:33,035 --> 00:07:34,195
‫תלויה מהצינור הזה.‬

76
00:07:43,880 --> 00:07:44,880
‫אלוהים.‬

77
00:07:50,511 --> 00:07:52,141
‫מה קרה לילדי אוטרו הגדולים?‬

78
00:07:52,346 --> 00:07:55,426
‫יש סיכוי לדבר איתם?‬
‫-קרובי משפחה באלבוקרקי לקחו אותם.‬

79
00:07:55,516 --> 00:07:59,056
‫הם לא יתנו לילדים לחיות את זה מחדש.‬
‫הם אלו שמצאו את הגופות.‬

80
00:07:59,937 --> 00:08:02,437
‫חתכו את החבלים מהצוואר של הוריהם‬
‫בניסיון להציל אותם.‬

81
00:08:03,399 --> 00:08:04,689
‫הם מתקשרים מדי פעם.‬

82
00:08:05,193 --> 00:08:06,403
‫עברו מאז חמש שנים... ‬

83
00:08:07,570 --> 00:08:08,570
‫ואין לי כלום.‬

84
00:08:10,948 --> 00:08:13,578
‫היינו בטוחים שנתפוס אותו תוך זמן קצר.‬

85
00:08:13,659 --> 00:08:16,159
‫בשבוע הראשון אחרי הרצח‬
‫אף אחד לא הלך הביתה.‬

86
00:08:16,412 --> 00:08:18,662
‫חקרנו כל אסיר משוחרר, כל עבריין מין.‬

87
00:08:18,748 --> 00:08:20,748
‫השותף שלי ואני נשארנו‬
‫בשלושת הלילות הראשונים.‬

88
00:08:20,833 --> 00:08:23,003
‫בבית?‬
‫-קיווינו שהרוצח יחזור.‬

89
00:08:23,085 --> 00:08:24,245
‫ראיתם משהו?‬
‫-כלום.‬

90
00:08:24,337 --> 00:08:26,257
‫כעבור חודש נשארנו שם שוב ללילה,‬

91
00:08:26,923 --> 00:08:27,923
‫עם מדיום.‬

92
00:08:28,883 --> 00:08:31,433
‫התייעצתם עם אורי גלר לפני ה-FBI.‬

93
00:08:31,719 --> 00:08:33,299
‫היינו נואשים.‬

94
00:08:33,804 --> 00:08:35,684
‫הבחור המסכן כל כך נבהל,‬

95
00:08:35,765 --> 00:08:37,725
‫הוא ברח בשנייה שהשמש זרחה.‬

96
00:08:39,227 --> 00:08:42,227
‫זה נכון? הטיפוסים האלה חוזרים לזירת הפשע?‬

97
00:08:42,313 --> 00:08:44,863
‫זה מה שתמיד שמענו בסיפורי בלשים ישנים.‬

98
00:08:44,941 --> 00:08:46,781
‫הפסיכופת מרגיש אשם או משהו.‬

99
00:08:46,859 --> 00:08:48,859
‫אד קמפר, רוצח הסטודנטיות.‬

100
00:08:48,945 --> 00:08:49,945
‫כן?‬

101
00:08:50,404 --> 00:08:51,704
‫הוא אמר לנו שהוא חזר.‬

102
00:08:52,323 --> 00:08:54,033
‫אבל לא מתוך תחושת אשמה.‬

103
00:08:55,243 --> 00:08:59,043
‫המקומות האלה היו מקודשים בעיניו,‬
‫אם אתה יכול לדמיין את זה.‬

104
00:08:59,121 --> 00:09:01,791
‫האמת שלא שאלנו את השאלה הזאת,‬
‫אבל כדאי שנשאל.‬

105
00:09:03,167 --> 00:09:05,797
‫ספר לי על המכתבים שלו.‬
‫כולם נשלחו לעיתונות?‬

106
00:09:05,878 --> 00:09:07,088
‫שוטרים ממש נבהלו.‬

107
00:09:07,171 --> 00:09:10,931
‫תהינו, האם ידע מי חוקר את המקרה?‬
‫האם ינסה לנקום בנו ובנשותינו?‬

108
00:09:11,008 --> 00:09:15,348
‫היה לי סמל קשוח בעל ותק של עשר שנים.‬
‫ישן על הספה עם רובה ציד במשך שנה.‬

109
00:09:16,097 --> 00:09:20,427
‫בסוף, הוא ואשתו עברו דירה. במהלך השנים‬
‫איבדנו רבים מכוח המשימה המקורי.‬

110
00:09:20,518 --> 00:09:22,058
‫אני בטוח.‬
‫-זה קשה לבחורים.‬

111
00:09:22,478 --> 00:09:23,898
‫מה לגבי הגברת שהוא פספס?‬

112
00:09:23,980 --> 00:09:25,690
‫אני יכול לדבר איתה?‬
‫-אנה?‬

113
00:09:26,148 --> 00:09:27,478
‫היא עברה ביום למחרת.‬

114
00:09:27,858 --> 00:09:29,068
‫עזבה הכול מאחור.‬

115
00:09:29,151 --> 00:09:31,241
‫רהיטים, הכול.‬
‫-הוא מרוקן את העיר.‬

116
00:09:31,320 --> 00:09:33,450
‫הוא גרם לכל העיר להתפתל כמו טרף.‬

117
00:09:34,240 --> 00:09:36,780
‫אחיה של קתי ברייט עדיין בסביבה?‬
‫-כן.‬

118
00:09:36,867 --> 00:09:40,787
‫אנחנו חושבים שלכן BTK מעולם לא ציין אותה‬
‫כקורבן. הוא ידע שהשאיר עד.‬

119
00:09:40,871 --> 00:09:43,331
‫אילולא טען לשבעה קורבנות,‬
‫לא היינו מקשרים אותה.‬

120
00:09:43,416 --> 00:09:45,956
‫שיטת הרצח שונה. היא נדקרה, בקווין ירו.‬

121
00:09:46,043 --> 00:09:48,053
‫אבל הבן זונה רוצה קרדיט על כל אחד.‬

122
00:09:48,421 --> 00:09:49,921
‫הייתי רוצה לדבר עם קווין.‬

123
00:09:51,340 --> 00:09:54,180
‫הוא חטף שלושה כדורים בפנים.‬
‫היה מאושפז במשך שנה.‬

124
00:09:54,260 --> 00:09:55,720
‫האם הוא אמין?‬

125
00:09:57,930 --> 00:09:59,060
‫הוא כל מה שיש לנו.‬

126
00:10:02,602 --> 00:10:06,022
‫אתה יודע, עשיתי עסקאות סמים חשאיות‬
‫עם פחות תכסיסים מאשר זה.‬

127
00:10:06,105 --> 00:10:08,355
‫הוא לא רוצה שיראו אותו מדבר עם שוטרים.‬

128
00:10:09,066 --> 00:10:11,486
‫ככל שירגיש יותר בטוח, הוא יישאר יותר זמן.‬

129
00:10:12,403 --> 00:10:15,413
‫לקווין יש ימים טובים ורעים.‬
‫אני מקווה שזה יום טוב.‬

130
00:10:15,489 --> 00:10:16,699
‫זה טעון?‬
‫-תמיד.‬

131
00:10:18,284 --> 00:10:20,244
‫אל תדאג, קווין לא יפגע בזבוב.‬

132
00:10:21,037 --> 00:10:22,457
‫ישו משפר את הכיוון שלך?‬

133
00:10:23,873 --> 00:10:24,963
‫אני נגר אמן.‬

134
00:10:25,374 --> 00:10:28,794
‫אם אני שולף רובה ציד,‬
‫זה כי אני במצב שבו אין אפשרות לכוון.‬

135
00:10:28,878 --> 00:10:30,918
‫בשלב הזה, אקח כל עזרה שאני יכול.‬

136
00:10:31,881 --> 00:10:33,721
‫זה הבחור שלנו?‬
‫-זה הוא.‬

137
00:10:34,091 --> 00:10:37,141
‫שישים קילו גג, וגם זה בקושי.‬
‫-הוא ירד הרבה במשקל.‬

138
00:10:37,553 --> 00:10:38,643
‫עצבים נפגעו מהירי.‬

139
00:10:38,721 --> 00:10:39,971
‫זכור להביט קדימה.‬

140
00:10:43,142 --> 00:10:44,602
‫היי, קווין, מה שלומך?‬

141
00:10:44,685 --> 00:10:47,225
‫אתה יכול בבקשה לסובב את המראה?‬

142
00:10:50,149 --> 00:10:52,739
‫אני... אני בסדר.‬

143
00:10:53,861 --> 00:10:54,861
‫אני מניח.‬

144
00:10:55,529 --> 00:10:56,699
‫זה הסוכן טנץ'.‬

145
00:10:57,239 --> 00:11:00,699
‫אתן לו לשאול שאלות.‬
‫-אני לא יודע מה עוד אני יכול לספר לך.‬

146
00:11:00,785 --> 00:11:02,235
‫תודה שבאת, קווין.‬

147
00:11:03,037 --> 00:11:05,407
‫מה שארצה לעשות הוא לשאול אותך כמה שאלות,‬

148
00:11:05,498 --> 00:11:08,378
‫כמה מהן שמעת בעבר, כמה אולי חדשות.‬

149
00:11:08,459 --> 00:11:11,919
‫אקשיב לסיפור שלך,‬
‫אבל אני אתמקד בהתנהגות של החשוד.‬

150
00:11:12,296 --> 00:11:14,296
‫אני אבקש ממך להיכנס להרבה פרטים.‬

151
00:11:14,674 --> 00:11:16,094
‫הכול חשוב.‬

152
00:11:19,804 --> 00:11:20,804
‫בסדר.‬

153
00:11:22,098 --> 00:11:24,978
‫באותו יום חמישי,‬
‫אחותך השאירה את הרכב שלה בחנייה,‬

154
00:11:25,059 --> 00:11:25,979
‫זה נכון?‬

155
00:11:26,394 --> 00:11:29,364
‫היינו בטנדר של אבא שלי. החזרתי אותה הביתה.‬

156
00:11:29,980 --> 00:11:31,230
‫כשהתקרבתם לבית,‬

157
00:11:31,315 --> 00:11:33,605
‫האם שמתם לב למשהו שונה או מוזר?‬

158
00:11:34,443 --> 00:11:35,443
‫לא, אדוני.‬

159
00:11:35,903 --> 00:11:38,913
‫קתי ואני רק צחקנו, דיברנו כשנכנסנו פנימה.‬

160
00:11:40,616 --> 00:11:42,276
‫והוא יצא.‬

161
00:11:42,368 --> 00:11:43,578
‫הוא היה אגרסיבי?‬

162
00:11:43,911 --> 00:11:45,911
‫הוא נראה כועס? עצבני?‬

163
00:11:46,580 --> 00:11:48,750
‫פשוט... רציני מאוד.‬

164
00:11:48,833 --> 00:11:52,003
‫אבל... כאילו יכול להיות‬
‫שמסתתרת בתוכו אכזריות.‬

165
00:11:52,086 --> 00:11:55,336
‫מה אתה זוכר מהבגדים שלו?‬
‫מאיך שהוא התלבש?‬

166
00:11:56,799 --> 00:11:58,259
‫אני נתתי תיאור.‬

167
00:11:59,009 --> 00:12:01,679
‫כפפות גולף שחורות, ז'קט ירוק.‬

168
00:12:01,762 --> 00:12:03,262
‫אבל איך הם נראו לך?‬

169
00:12:03,889 --> 00:12:05,769
‫נקיים, מלוכלכים, זולים?‬

170
00:12:09,186 --> 00:12:10,476
‫לא נראו זולים.‬

171
00:12:11,689 --> 00:12:12,939
‫הז'קט היה עבה.‬

172
00:12:13,315 --> 00:12:14,315
‫נחמד.‬

173
00:12:15,943 --> 00:12:17,283
‫הכול היה נקי.‬

174
00:12:17,361 --> 00:12:18,401
‫הרבה כיסים.‬

175
00:12:18,988 --> 00:12:20,318
‫האם הוא אמר משהו נוסף?‬

176
00:12:21,031 --> 00:12:22,991
‫הוא אמר שהוא מבוקש.‬

177
00:12:23,576 --> 00:12:27,906
‫הוא אמר, "אני מבוקש בקליפורניה‬
‫ואני צריך להגיע לניו יורק."‬

178
00:12:27,997 --> 00:12:31,247
‫האם פחדת או שחשבת שהוא אומר לכם את האמת?‬

179
00:12:31,876 --> 00:12:33,626
‫חשבתי שזה היה רק שוד.‬

180
00:12:34,128 --> 00:12:35,548
‫נתתי לו את מפתחות הטנדר.‬

181
00:12:36,547 --> 00:12:38,717
‫חשבתי שקיבל את מה שרצה, אז הוא ילך.‬

182
00:12:39,925 --> 00:12:40,965
‫אבל הוא לא הלך.‬

183
00:12:42,094 --> 00:12:43,854
‫הוא הכריח אותך לקשור את קתי?‬

184
00:12:44,221 --> 00:12:45,561
‫הוא לא הכריח.‬

185
00:12:46,140 --> 00:12:47,930
‫פשוט אמר לי.‬
‫-אמר לך? איך?‬

186
00:12:49,018 --> 00:12:50,438
‫מאוד פשוט.‬

187
00:12:50,895 --> 00:12:53,225
‫גרם להכול להישמע הגיוני.‬

188
00:12:53,522 --> 00:12:56,282
‫כאילו אם פשוט נעשה את זה, הוא ילך.‬

189
00:12:56,817 --> 00:13:00,647
‫מהיכן הוא השיג את החבל שאיתו הוא קשר אותך?‬
‫-מהכיסים שלו.‬

190
00:13:02,323 --> 00:13:03,953
‫קשרתי את קתי די רופף.‬

191
00:13:05,576 --> 00:13:09,456
‫הוא הכריח אותי לשכב, והוא קשר‬
‫את הידיים שלי מאחורי הגב שלי.‬

192
00:13:09,955 --> 00:13:11,455
‫קשר את הרגליים שלי למיטה.‬

193
00:13:11,791 --> 00:13:13,541
‫ואיך הוא היה כשהוא קשר אותך?‬

194
00:13:13,626 --> 00:13:16,546
‫האם הוא היה עצבני, מבולבל?‬

195
00:13:17,296 --> 00:13:18,336
‫בכלל לא.‬

196
00:13:18,672 --> 00:13:20,172
‫ראיתי אותו קושר את רגליי.‬

197
00:13:20,800 --> 00:13:23,510
‫הוא קשר את הקשרים במהירות.‬
‫-כאילו עשה זאת בעבר.‬

198
00:13:24,720 --> 00:13:26,510
‫האם הוא היה קשוח? כועס?‬

199
00:13:26,972 --> 00:13:28,182
‫הוא קשר אותך חזק?‬

200
00:13:29,183 --> 00:13:32,353
‫הוא היה כמעט... עדין.‬

201
00:13:32,436 --> 00:13:33,436
‫עדין?‬

202
00:13:33,521 --> 00:13:34,521
‫זה נראה כך.‬

203
00:13:36,649 --> 00:13:40,279
‫הוא לקח כרית מהמיטה‬
‫ושם אותה מתחת לראש שלי.‬

204
00:13:40,778 --> 00:13:41,898
‫זה מעניין.‬

205
00:13:42,279 --> 00:13:44,409
‫אני רוצה לחזור לזה, אבל בבקשה תמשיך.‬

206
00:13:45,324 --> 00:13:48,584
‫הוא לקח את קתי לחדר השני.‬

207
00:13:49,620 --> 00:13:53,120
‫אני... לא יכול לומר מה קרה שם.‬

208
00:13:55,334 --> 00:13:57,294
‫אבל אז שמעתי רעשים.‬

209
00:13:57,378 --> 00:13:58,798
‫איזה רעשים?‬

210
00:14:01,090 --> 00:14:02,090
‫לא... ‬

211
00:14:02,716 --> 00:14:03,716
‫אנחות,‬

212
00:14:05,052 --> 00:14:07,012
‫כמעט יבבות קטנות.‬

213
00:14:09,557 --> 00:14:11,477
‫ואז נהיה מאוד שקט.‬

214
00:14:14,812 --> 00:14:16,362
‫לא יכולתי לשמוע אותו יותר.‬

215
00:14:19,692 --> 00:14:23,202
‫לפתע בקעה מוזיקה חזקה מהרדיו בחדר שלי.‬

216
00:14:23,487 --> 00:14:26,407
‫והוא שם משהו סביב הצוואר שלי והתחיל למשוך.‬

217
00:14:26,782 --> 00:14:27,952
‫זה קרה כל כך מהר.‬

218
00:14:28,033 --> 00:14:29,413
‫מה עשית?‬

219
00:14:29,493 --> 00:14:31,873
‫התחלתי לבעוט ולהתפתל.‬

220
00:14:32,580 --> 00:14:34,710
‫ידעתי באותו רגע שהוא יהרוג אותי.‬

221
00:14:35,040 --> 00:14:37,540
‫כשהוא חנק אותך, הוא אמר משהו?‬

222
00:14:39,420 --> 00:14:40,420
‫לא.‬

223
00:14:42,548 --> 00:14:44,088
‫קווין, זה חשוב.‬

224
00:14:44,675 --> 00:14:48,425
‫מתישהו, כאשר הוא קשר אותך‬
‫או כאשר הוא חנק אותך,‬

225
00:14:48,929 --> 00:14:51,469
‫ראית אם הייתה לו זיקפה?‬

226
00:14:55,895 --> 00:14:57,015
‫אני לא יודע.‬

227
00:14:58,272 --> 00:15:00,272
‫לא יכולתי לראות.‬
‫-זה בסדר.‬

228
00:15:00,983 --> 00:15:02,073
‫איך הצלחת לברוח?‬

229
00:15:02,484 --> 00:15:05,954
‫לא הפסקתי להתפתל, והרגל שלי השתחררה.‬

230
00:15:06,196 --> 00:15:07,196
‫נעמדתי.‬

231
00:15:07,656 --> 00:15:08,656
‫שחררתי את ידיי.‬

232
00:15:09,450 --> 00:15:10,780
‫ראיתי אותו ניגש לאקדח.‬

233
00:15:11,994 --> 00:15:13,084
‫תפסתי את האקדח.‬

234
00:15:13,537 --> 00:15:14,577
‫נלחמנו עליו.‬

235
00:15:15,664 --> 00:15:16,664
‫סובבתי אותו.‬

236
00:15:18,792 --> 00:15:20,462
‫הצמדתי את האקדח לבטן שלו.‬

237
00:15:21,837 --> 00:15:24,717
‫לחצתי על ההדק פעמיים.‬
‫חזק ככל שיכולתי, אבל זה לא ירה.‬

238
00:15:24,798 --> 00:15:28,178
‫הוא סגר את הנצרה.‬
‫-הכול היה שונה אילו רק יריתי בו.‬

239
00:15:28,260 --> 00:15:32,220
‫לא יכולת לשחרר את הנצרה ולירות בו‬
‫בזמן שהוא מושך את האקדח.‬

240
00:15:32,431 --> 00:15:34,141
‫אני מניח שהאקדח החליק מידיי‬

241
00:15:34,224 --> 00:15:37,064
‫כי הוא החזיק בו ולחץ על ההדק.‬

242
00:15:37,561 --> 00:15:39,481
‫הכדור הראשון שפשף את פניי.‬

243
00:15:39,855 --> 00:15:42,315
‫השני נכנס לצד הראש שלי.‬

244
00:15:43,442 --> 00:15:46,362
‫אז אני... נפלתי לרצפה.‬

245
00:15:46,695 --> 00:15:47,815
‫האם התעלפת?‬

246
00:15:50,908 --> 00:15:51,908
‫לא התעלפתי.‬

247
00:15:53,494 --> 00:15:55,504
‫הייתי ער כל הזמן.‬

248
00:15:57,498 --> 00:15:59,118
‫החלטתי להעמיד פנים שאני מת.‬

249
00:15:59,541 --> 00:16:00,711
‫מה שמעת אחר כך?‬

250
00:16:01,210 --> 00:16:03,090
‫קתי... נאנחת.‬

251
00:16:04,588 --> 00:16:06,088
‫שמעתי אותו נוהם.‬

252
00:16:07,508 --> 00:16:09,258
‫ואני הייתי שם והעמדתי פני מת.‬

253
00:16:09,343 --> 00:16:10,473
‫זה בסדר, קווין.‬

254
00:16:14,098 --> 00:16:18,098
‫הוא בטח שמע אותי זז כי הוא חזר אליי.‬

255
00:16:18,185 --> 00:16:19,305
‫הוא ירה בי.‬

256
00:16:19,561 --> 00:16:20,731
‫העיף לי את השיניים.‬

257
00:16:21,563 --> 00:16:23,823
‫אז הוא חזר לקתי.‬

258
00:16:25,859 --> 00:16:27,739
‫בקושי יכולתי לעמוד.‬

259
00:16:28,612 --> 00:16:30,742
‫הרדיו היה כל כך חזק.‬

260
00:16:30,823 --> 00:16:32,373
‫היה דם בכל מקום.‬

261
00:16:32,908 --> 00:16:36,658
‫הסתכלתי סביבי וחיפשתי משהו‬
‫שאוכל להכות אותו בו, אבל חשבתי ש... ‬

262
00:16:37,871 --> 00:16:41,291
‫הסיכוי הכי טוב הוא להשיג עזרה.‬

263
00:16:41,709 --> 00:16:42,749
‫אז ברחת.‬

264
00:16:46,422 --> 00:16:48,672
‫כן.‬
‫-זה הדבר הכי טוב שיכולת לעשות.‬

265
00:16:48,757 --> 00:16:50,507
‫יכולתי לחזור פנימה.‬

266
00:16:50,592 --> 00:16:52,012
‫היינו מאבדים את שניכם.‬

267
00:16:56,974 --> 00:16:58,144
‫קווין, תודה.‬

268
00:16:58,767 --> 00:17:02,647
‫אם תחשוב על משהו נוסף, כל פרט... ‬
‫-לא.‬

269
00:17:04,982 --> 00:17:06,032
‫הוא ענד שעון.‬

270
00:17:07,526 --> 00:17:10,986
‫כן, גדול, מתכתי, בסגנון צבאי.‬

271
00:17:22,124 --> 00:17:23,424
‫דומה לשעון הזה?‬

272
00:17:28,130 --> 00:17:29,130
‫הוא נראה כך.‬

273
00:17:30,007 --> 00:17:31,337
‫השעון של ג'וזף אוטרו.‬

274
00:17:31,425 --> 00:17:32,835
‫זו המשפחה הזו, נכון?‬

275
00:17:33,177 --> 00:17:34,137
‫זה הוא, נכון?‬

276
00:17:34,219 --> 00:17:35,049
‫BTK.‬

277
00:17:35,137 --> 00:17:37,967
‫הוא התרברב על קורבן חמישי,‬
‫אבל מעולם לא נקב בשמה.‬

278
00:17:38,557 --> 00:17:41,937
‫אנחנו חושבים שזו הייתה קתי.‬
‫-אמרתי לכם, הוא עשה זאת קודם.‬

279
00:17:42,019 --> 00:17:43,479
‫הוא ידע מה הוא עושה.‬

280
00:17:43,562 --> 00:17:45,652
‫אין לי נזק מוחי כמו שהם אומרים.‬

281
00:17:45,731 --> 00:17:47,651
‫אני פשוט מתעייף.‬
‫-אנו מאמינים לך.‬

282
00:17:48,025 --> 00:17:50,485
‫ואנו נתפוס אותו.‬
‫-אני לא יכול לחכות לזה.‬

283
00:17:50,569 --> 00:17:53,779
‫למה אתה מתכוון?‬
‫-ראיתי את פניו. הוא יודע שאני כאן בחוץ.‬

284
00:17:53,864 --> 00:17:56,704
‫כל פעם שאני נכנס לחנות,‬
‫בכל פעם שמישהו נכנס לחדר.‬

285
00:17:56,784 --> 00:17:58,994
‫אפילו בכנסייה.‬
‫-הוא לא הולך לכנסיות.‬

286
00:17:59,078 --> 00:18:01,158
‫לאן תלך, קווין?‬
‫-הרחק מכאן.‬

287
00:18:11,131 --> 00:18:12,551
‫אני לא מאשים אותו.‬

288
00:19:41,597 --> 00:19:42,597
‫ננס?‬

289
00:19:43,307 --> 00:19:44,927
‫מה קרה?‬
‫-כלום.‬

290
00:19:45,017 --> 00:19:46,017
‫זה בסדר.‬

291
00:19:46,643 --> 00:19:48,733
‫מותק, השארת את הדלת האחורית פתוחה?‬

292
00:19:49,438 --> 00:19:52,858
‫הוצאתי את הזבל. בריאן לא נרדם.‬
‫אתה נכנס למיטה?‬

293
00:19:53,525 --> 00:19:54,525
‫אבוא עוד מעט.‬

294
00:20:22,679 --> 00:20:24,969
‫ונדי כמעט מוכנה לפגישה‬
‫לגבי הראיונות בג'ורג'יה.‬

295
00:20:25,474 --> 00:20:26,604
‫נכון.‬

296
00:20:32,231 --> 00:20:33,151
‫BTK.‬

297
00:20:33,232 --> 00:20:34,232
‫הוא חיה חדשה.‬

298
00:20:34,316 --> 00:20:37,146
‫הרבה סתירות מעניינות.‬
‫-אכפת לך?‬

299
00:20:43,450 --> 00:20:47,620
‫הוא הביא את הילדה למרתף‬
‫וביצע הוצאה להורג טקסית.‬

300
00:20:48,455 --> 00:20:49,615
‫זה לקח זמן.‬

301
00:20:51,166 --> 00:20:52,666
‫זה היה סיכון גדול.‬

302
00:20:53,252 --> 00:20:56,552
‫זרע נמצא רק בזירה שלה.‬
‫ברור שהיא הייתה מוקד העניין שלו.‬

303
00:20:56,630 --> 00:20:59,050
‫שאר המשפחה הם קורבנות משניים.‬

304
00:20:59,800 --> 00:21:02,470
‫הוא ציפה שבבית יהיו רק האם‬
‫והבת הצעירה ביותר.‬

305
00:21:03,178 --> 00:21:04,178
‫אבל הוא לומד.‬

306
00:21:04,596 --> 00:21:06,596
‫אחרי משפחת אוטרו, כל הקורבנות שלו הן נשים.‬

307
00:21:06,682 --> 00:21:09,642
‫איש מהגברים לא היה בבית למעט העד שלך,‬
‫האח של ברייט.‬

308
00:21:09,726 --> 00:21:10,806
‫גם קווין לא היה צפוי.‬

309
00:21:10,894 --> 00:21:14,194
‫אז BTK משנה את שיטת הרצח שלו,‬
‫ובגלל זה הוא דוקר את האחות.‬

310
00:21:14,940 --> 00:21:17,820
‫מה שמדהים הוא שלמרות שהוא הופתע‬

311
00:21:17,901 --> 00:21:19,901
‫במהלך הרציחות של ברייט ואוטרו,‬

312
00:21:21,822 --> 00:21:24,572
‫הוא איכשהו מצליח להתגבר על הפאניקה שלו.‬

313
00:21:24,658 --> 00:21:26,028
‫תאר לעצמך את האדרנלין.‬

314
00:21:26,118 --> 00:21:29,448
‫התכוננת לאישה קטנה וילדה בת 11.‬

315
00:21:29,538 --> 00:21:31,328
‫ופתאום יש לך כלב נובח,‬

316
00:21:31,415 --> 00:21:33,995
‫עוד ילד, וסמל ראשון בדימוס.‬

317
00:21:34,459 --> 00:21:36,919
‫אבל הוא לא ברח. הוא לקח את הזמן שלו.‬

318
00:21:37,754 --> 00:21:39,344
‫אולי אוטרו לא היה הראשון שלו.‬

319
00:21:39,423 --> 00:21:41,553
‫יותר מדי טעויות של טירון.‬
‫זה היה הראשון שלו.‬

320
00:21:41,633 --> 00:21:44,593
‫אבל אני גם חושב שהוא היה מוכן במיוחד.‬

321
00:21:44,678 --> 00:21:45,508
‫הוא התאמן?‬

322
00:21:45,595 --> 00:21:48,265
‫אל תשכח, קמפר התאמן על בובות ובעלי חיים.‬

323
00:21:48,765 --> 00:21:53,555
‫הוא פנטז על זה שנים, כך שידע בדיוק‬
‫איך הוא הולך לעשות את זה כשהגיע הזמן.‬

324
00:21:53,645 --> 00:21:55,475
‫אין מצב שאין לו רישום פלילי.‬

325
00:21:55,564 --> 00:21:59,154
‫התעללות בבעלי חיים,‬
‫אולי הצצה לבנות בשכונה, תקיפת פרוצות.‬

326
00:21:59,234 --> 00:22:00,534
‫אז מה יש לנו עד כה?‬

327
00:22:00,861 --> 00:22:03,241
‫זכר לבן, בסביבות גיל 30,‬

328
00:22:03,322 --> 00:22:05,662
‫רישום פלילי, אולי תלונות על תקיפה.‬

329
00:22:05,741 --> 00:22:09,121
‫השכלה תיכונית לכל היותר,‬
‫ככל הנראה עובד בעבודה נחותה.‬

330
00:22:09,202 --> 00:22:12,122
‫קווין אמר שהיה לו ריח נקי,‬
‫שהבגדים שלו היו נחמדים.‬

331
00:22:12,205 --> 00:22:13,865
‫הוא לא היה כועס או נוקשה.‬

332
00:22:13,957 --> 00:22:17,377
‫הוא נשמע כמעט רגיל‬
‫ומהפרוורים כמו הקורבנות.‬

333
00:22:17,461 --> 00:22:21,551
‫כל מי שראיינו הוא תוצר של בית קשה‬
‫ושורה של כשלים כבוגר.‬

334
00:22:22,049 --> 00:22:23,679
‫כולם מצולקים רגשית.‬

335
00:22:23,759 --> 00:22:27,099
‫היחיד שהצליח לשמור על עבודה‬
‫היה ברודוס והוא היה צווארון כחול.‬

336
00:22:27,179 --> 00:22:28,389
‫מה עם המכתבים שלו,‬

337
00:22:28,472 --> 00:22:30,102
‫שהוא כותב לעיתון?‬

338
00:22:32,809 --> 00:22:35,229
‫הוא משווה את עצמו לרוצחים מפורסמים.‬

339
00:22:35,520 --> 00:22:38,230
‫"בנו של סם, ג'ק המרטש, טד מהחוף המערבי."‬

340
00:22:38,315 --> 00:22:42,815
‫זה חייב להיות באנדי. מי זה גלאטמן?‬
‫-הארווי. התפרסם שכפת וחנק נשים בשנות ה-50.‬

341
00:22:42,903 --> 00:22:45,113
‫כמובן שאתה יודע את זה.‬
‫-הוא לומד אותם.‬

342
00:22:45,197 --> 00:22:46,947
‫מעצב את עצמו בדמותם.‬

343
00:22:47,032 --> 00:22:47,992
‫תראה את הדף הזה.‬

344
00:22:48,241 --> 00:22:50,451
‫הוא אפילו מציע לעצמו כינויים אפשריים.‬

345
00:22:50,911 --> 00:22:52,041
‫"אני אוהב את אלו,‬

346
00:22:52,287 --> 00:22:53,247
‫מה דעתך?‬

347
00:22:53,580 --> 00:22:55,500
‫BTK החונק,‬

348
00:22:55,582 --> 00:22:59,002
‫החונק מוויצ'יטה, התליין מוויצ'יטה."‬

349
00:22:59,086 --> 00:23:01,166
‫הוא נותן לעצמו שם תקשורתי.‬

350
00:23:01,254 --> 00:23:04,554
‫כמו הזודיאק או ברקוביץ'‬
‫כשכינה את עצמו "בנו של סם".‬

351
00:23:04,633 --> 00:23:08,143
‫גם ברקוביץ' חיזר אחר העיתונות.‬
‫הוא כתב ישירות לג'ימי ברסלין.‬

352
00:23:08,553 --> 00:23:11,223
‫ברקוביץ' גם נתן לעצמו סמל עם ראשי תיבות.‬

353
00:23:11,306 --> 00:23:13,346
‫הוא השתמש בו בכל מכתב שכתב.‬

354
00:23:13,433 --> 00:23:14,433
‫נכון.‬

355
00:23:15,102 --> 00:23:16,192
‫היה לו צלב למעלה.‬

356
00:23:18,271 --> 00:23:19,271
‫ככה.‬

357
00:23:20,816 --> 00:23:21,936
‫תראה את הבחור שלנו.‬

358
00:23:27,739 --> 00:23:29,409
‫אנחנו צריכים לדבר עם הבהמה השמנמן.‬

359
00:23:30,158 --> 00:23:34,578
‫זה מה שאנחנו עושים עכשיו? מסדרים מחדש‬
‫את הראיונות שלנו כדי שישרתו חקירות?‬

360
00:23:34,663 --> 00:23:36,673
‫כי כל הנבדקים שלנו חשובים.‬

361
00:23:36,748 --> 00:23:38,498
‫ברקוביץ' נמצא ברשימה מההתחלה.‬

362
00:23:38,583 --> 00:23:41,753
‫אולי, אבל אנחנו צריכים לדון‬
‫על ההתאמה שלו לניתוח שלנו.‬

363
00:23:42,421 --> 00:23:45,341
‫כלומר, הוא סכיזופרן מאובחן.‬
‫-כך גם היה קמפר כנער.‬

364
00:23:45,424 --> 00:23:48,594
‫עלינו לפחות לשקול את האפשרות‬
‫שברקוביץ' הוא רוצח-בליץ.‬

365
00:23:49,136 --> 00:23:52,676
‫הוא לא מציג אף אחד מהמניעים‬
‫הפסיכו-מיניים של קמפר או ברודוס.‬

366
00:23:52,764 --> 00:23:55,984
‫לפי העדות שלו הוא ניגש למכוניות,‬
‫ירה חמש יריות ואז ברח.‬

367
00:23:56,059 --> 00:24:00,019
‫אני לא רואה איך משהו שנמשך 19 שניות‬
‫יכול לאפשר סיפוק מיני.‬

368
00:24:00,105 --> 00:24:04,435
‫טוב, אנחנו יודעים ש-BTK‬
‫קיבל השראה מברקוביץ'.‬

369
00:24:04,985 --> 00:24:07,605
‫ואנחנו יודעים ש-BTK הורג לסיפוק מיני.‬

370
00:24:08,196 --> 00:24:10,236
‫והוא פעיל. שבעה עד כה.‬

371
00:24:10,323 --> 00:24:11,493
‫והוא חזר לציד.‬

372
00:24:12,033 --> 00:24:14,043
‫מישהו מנערי ג'ורג'יה נידון למוות?‬

373
00:24:14,119 --> 00:24:15,909
‫האנס ממתין להוצאה להורג.‬
‫-בערעור.‬

374
00:24:15,996 --> 00:24:17,956
‫מספיק זמן. נדחה אותם בשבוע.‬

375
00:24:18,039 --> 00:24:20,539
‫אני אאסוף את המחקר. גרג, תשנה את הטיסות?‬

376
00:24:20,625 --> 00:24:21,625
‫בטח.‬

377
00:24:31,970 --> 00:24:33,100
‫זה מה שאנו עושים עכשיו.‬

378
00:24:35,724 --> 00:24:36,724
‫מה?‬

379
00:24:40,645 --> 00:24:42,395
‫זה לא נראה כמו הסצנה שלך.‬

380
00:24:43,023 --> 00:24:46,113
‫הולדן הביא אותי לכאן.‬
‫-זה לא נראה כמו הסצנה של הולדן.‬

381
00:24:47,777 --> 00:24:49,947
‫אני בדרך כלל לא בוגדת באמון.‬

382
00:24:50,322 --> 00:24:53,072
‫אבל כאשר הולדן נעלם ביומיים האלה,‬

383
00:24:53,450 --> 00:24:54,870
‫הוא הלך לבקר את קמפר.‬

384
00:24:54,951 --> 00:24:57,291
‫עכשיו, מה שקרה במהלך הביקור גרם ל... ‬

385
00:24:57,370 --> 00:24:58,210
‫התקפי חרדה.‬

386
00:24:58,288 --> 00:25:00,618
‫ידעת?‬
‫-הייתי צריך להחזיר את התחת שלו.‬

387
00:25:01,166 --> 00:25:03,836
‫מצטער שלא סיפרתי לך.‬
‫חשבתי שהדבר האחרון שאנחנו צריכים‬

388
00:25:03,919 --> 00:25:05,919
‫הוא שהולדן יגרום לכולם‬
‫ללכת על קצות האצבעות.‬

389
00:25:06,004 --> 00:25:07,844
‫ביל, זה דורש את תשומת ליבנו.‬

390
00:25:07,923 --> 00:25:11,383
‫היה לו התקף. אפילו הרופא אמר‬
‫שנדמה שזה גרוע מכפי שזה באמת.‬

391
00:25:11,468 --> 00:25:15,138
‫גם אם התקף חרדה לא נגרם ע"י משהו אמיתי,‬
‫ההשפעות מאוד אמיתיות.‬

392
00:25:15,597 --> 00:25:17,677
‫אומנם אתה חש אהדה למצבו של הולדן,‬

393
00:25:17,766 --> 00:25:22,646
‫אך יכולות להיות לזה השלכות חמורות עבורנו‬
‫והשלכות פיזיולוגיות אמיתיות מאוד?

394
00:25:22,729 --> 00:25:23,729
‫את צודקת.‬

395
00:25:24,648 --> 00:25:26,438
‫האם גאן יודע על זה?‬
‫-לא.‬

396
00:25:26,525 --> 00:25:29,855
‫הוא מבסס את החזון והנדיבות שלו‬
‫על הנס ששמו הולדן פורד.‬

397
00:25:29,945 --> 00:25:32,025
‫לא יכולתי לספר לו שלילד הפלא‬
‫יש עצבים רופפים.‬

398
00:25:32,113 --> 00:25:36,243
‫ייתכן שלא יהיה שווה להציל... ‬
‫-אתה חייב לתפוס פיקוד בריאיון עם ברקוביץ'.‬

399
00:25:36,535 --> 00:25:38,405
‫הוא ייכנס לשם במצב מעורער,‬

400
00:25:38,495 --> 00:25:41,285
‫בידיעה שיש לו הזדמנות אחת‬
‫לדבר עם הרוצח מהשער של ניוזוויק.‬

401
00:25:41,665 --> 00:25:44,665
‫הוא יהיה חרד, פגיע.‬
‫זה יכול לגרום לו להתקף.‬

402
00:25:44,751 --> 00:25:48,961
‫אחרי השיחה האחרונה שלו עם רוצח סדרתי,‬
‫נאלצו לכפות אותו למיטה בביה"ח. מה אעשה?

403
00:25:49,047 --> 00:25:49,877
‫שמור על ערנות.‬

404
00:25:49,965 --> 00:25:53,255
‫מלבד רמזים פיזיים ברורים,‬
‫התקף יכול להתבטא בעשרות דרכים.‬

405
00:25:53,343 --> 00:25:56,103
‫אז אם הוא נראה משוגע או עצבני מדי, שביר... ‬

406
00:25:56,179 --> 00:25:57,509
‫לקחת איתי מלחי הרחה?‬

407
00:25:57,597 --> 00:25:58,467
‫זו לא בדיחה.‬

408
00:25:58,557 --> 00:26:01,137
‫אם תראה רמז אחד לכך, תוציא אותו משם.‬

409
00:26:01,226 --> 00:26:04,646
‫בלי קשר להרגשתך לגבי בריאותו של הולדן,‬
‫אם הוא יפשל עם ברקוביץ',‬

410
00:26:04,729 --> 00:26:06,479
‫גאן ישקול מחדש את השקעתו.‬

411
00:26:07,023 --> 00:26:09,903
‫ומעתה ואילך, צריכה להיות בינינו שקיפות.‬

412
00:26:09,985 --> 00:26:13,235
‫לא משנה מה יקרה איתו,‬
‫שנינו נדע על כך. נחלוק במידע.‬

413
00:26:13,321 --> 00:26:14,321
‫עשינו עסק.‬

414
00:26:23,206 --> 00:26:24,326
‫הסיבוב הבא על חשבוני.‬

415
00:26:24,416 --> 00:26:26,126
‫אני מרגיש שאני חייב לך.‬
‫-אני אביא.‬

416
00:26:30,964 --> 00:26:32,344
‫סיבוב נוסף?‬
‫-יפהפייה.‬

417
00:26:34,593 --> 00:26:37,053
‫כן. תודה רבה.‬
‫-תרשי לי לשלם עלייך.‬

418
00:26:37,345 --> 00:26:38,345
‫תניח לה, גרי.‬

419
00:26:38,972 --> 00:26:40,522
‫היא נמצאת שם עם גנרל פטון.‬

420
00:26:40,599 --> 00:26:42,389
‫את ממשיכה לנפנף אותי, קיי!‬

421
00:26:42,475 --> 00:26:45,975
‫איך פטריוט אמריקאי נמרץ‬
‫אמור לבזבז את המשכורת שלו?‬

422
00:26:46,062 --> 00:26:48,232
‫אני בטוחה שתחשוב על רעיון בעצמך.‬

423
00:26:48,315 --> 00:26:51,855
‫מה אם אבטיח להוציא אותך מכאן‬
‫והרחק מכל האידיוטים האלה?‬

424
00:26:51,943 --> 00:26:53,863
‫מה השם שלך, חייל?‬
‫-אריק.‬

425
00:26:54,195 --> 00:26:56,195
‫בדיוק התקבלת לקואנטיקו, אריק?‬

426
00:26:56,281 --> 00:26:59,241
‫כן, גברתי. אולי תעזרי לי לעבור‬
‫את הלילה הראשון שלי?‬

427
00:26:59,326 --> 00:27:00,696
‫אוי, אריק, אתה חדש כאן.‬

428
00:27:01,202 --> 00:27:03,042
‫הבנים האלה אמרו לך לנסות, נכון?‬

429
00:27:03,121 --> 00:27:06,001
‫למרבה הצער, אתה תחמם את המחבט לבדך הלילה.‬

430
00:27:06,708 --> 00:27:08,418
‫אני משחקת עבור הקבוצה השנייה.‬

431
00:27:10,545 --> 00:27:12,795
‫אם היא הפוכה, כך גם כריסטי ברינקלי‬
‫וברוק שילדס.‬

432
00:27:12,881 --> 00:27:14,921
‫אצפה בקרב הכריות הזה.‬
‫-אותו חשבון?‬

433
00:27:16,134 --> 00:27:17,514
‫לא, אני מזמינה את זה.‬

434
00:27:21,598 --> 00:27:22,598
‫זה באמת עובד?‬

435
00:27:23,350 --> 00:27:25,190
‫אנשים רואים מה שהם רוצים לראות.‬

436
00:27:25,393 --> 00:27:26,903
‫תגידי אם תרצי משהו נוסף.‬

437
00:27:26,978 --> 00:27:28,398
‫תודה.‬
‫-תודה שקפצת לביקור.‬

438
00:27:29,981 --> 00:27:31,321
‫עיניים קדימה, תולעים.‬

439
00:27:34,819 --> 00:27:35,699
‫- אטיקה, ניו יורק -‬

440
00:27:35,779 --> 00:27:38,529
‫שישה הרוגים, שבעה פצועים.‬
‫המצוד הגדול בתולדות ארה"ב.‬

441
00:27:38,615 --> 00:27:41,655
‫והוא אומר ששד שנמצא בכלב של השכן‬
‫גרם לו לעשות זאת.‬

442
00:27:41,743 --> 00:27:42,913
‫אנחנו מאמינים לו?‬

443
00:27:44,245 --> 00:27:46,615
‫על פני השטח,‬
‫הפשעים נראים אקראיים, אבל... ‬

444
00:27:47,582 --> 00:27:49,752
‫אני לא בטוח שהוא באמת משוגע.‬

445
00:27:50,126 --> 00:27:52,246
‫יש מספיק דפוס כדי להראות כוונה.‬

446
00:27:52,337 --> 00:27:55,087
‫הוא תמיד ירה בנשים, או בנשים בחברת גברים.‬

447
00:27:55,173 --> 00:27:58,013
‫וכשהוא ירה על זוגות במכוניות,‬
‫הוא תמיד ירה בצד הנוסע.‬

448
00:27:58,093 --> 00:28:00,303
‫השתמשו בזה כדי לתמוך בטענה שזה אקראי.‬

449
00:28:00,470 --> 00:28:03,770
‫זה הצד הקרוב ביותר למדרכה,‬
‫שום תכנון, שום אסטרטגיה.‬

450
00:28:03,848 --> 00:28:04,718
‫פשוט ירה.‬

451
00:28:05,141 --> 00:28:07,941
‫אבל אצל זוגות, הגבר הוא בדרך כלל הנהג.‬

452
00:28:09,312 --> 00:28:12,072
‫הוא מעולם לא ירה על הצד של הנהג.‬
‫הוא ריסס את... ‬

453
00:28:13,024 --> 00:28:14,444
‫הצד של האישה ברכב.‬

454
00:28:21,658 --> 00:28:23,158
‫- בית הכלא אטיקה -‬

455
00:29:09,873 --> 00:29:12,333
‫אני מופתע שה-FBI לא הגיע מוקדם יותר.‬

456
00:29:13,334 --> 00:29:16,214
‫בלילה שבו נעצרתי, ראש העיר בא לראות אותי.‬

457
00:29:16,796 --> 00:29:19,006
‫הוא ירד לתא שלי באמצע הלילה.‬

458
00:29:19,090 --> 00:29:20,840
‫הגענו אליך ברגע שיכולנו.‬

459
00:29:23,511 --> 00:29:25,221
‫אז אתם מדברים עם אנשים אחרים?‬

460
00:29:25,430 --> 00:29:26,430
‫עם כמה.‬

461
00:29:27,140 --> 00:29:28,930
‫אבל אף אחד לא עשה את מה שעשית.‬

462
00:29:30,059 --> 00:29:32,309
‫הילכת אימים על עיר שלמה.‬

463
00:29:33,188 --> 00:29:36,108
‫בנות קיצרו את השיער שלהן כך שלא תבחין בהן.‬

464
00:29:36,191 --> 00:29:37,531
‫דיסקוטקים נסגרו מוקדם.‬

465
00:29:38,026 --> 00:29:40,736
‫זה היה כוח המשימה הגדול ביותר‬
‫בתולדות ניו יורק.‬

466
00:29:41,696 --> 00:29:43,106
‫בעוד 100 שנים,‬

467
00:29:43,198 --> 00:29:45,988
‫אנשים עדיין יכירו את השם "בנו של סם".‬

468
00:29:47,160 --> 00:29:49,660
‫אני תמיד אומר,‬
‫אם אתה רוצה ללמוד איך לצייר,‬

469
00:29:50,914 --> 00:29:52,254
‫לך ישר לאמן.‬

470
00:29:53,958 --> 00:29:54,788
‫מה זה אומר?‬

471
00:29:54,876 --> 00:29:56,246
‫אתה כל כך מפורסם,‬

472
00:29:56,336 --> 00:29:58,796
‫שיש רוצח בקנזס שמעריץ אותך.‬

473
00:29:59,589 --> 00:30:01,419
‫הוא כותב מכתבים לעיתונות.‬

474
00:30:01,508 --> 00:30:02,878
‫והוא כותב עליך.‬

475
00:30:05,970 --> 00:30:06,970
‫הוא מחרטט?‬

476
00:30:07,680 --> 00:30:10,100
‫עד עכשיו הוא הרג שבעה.‬
‫-הוא אפילו עשה סמל.‬

477
00:30:10,183 --> 00:30:11,183
‫תראה לו את הדבר.‬

478
00:30:21,569 --> 00:30:22,649
‫מה זה? שדיים?‬

479
00:30:23,029 --> 00:30:24,029
‫זו האות "B".‬

480
00:30:24,864 --> 00:30:26,324
‫זה מועתק לחלוטין.‬

481
00:30:26,699 --> 00:30:27,909
‫זה מה שאנחנו חושבים.‬

482
00:30:30,245 --> 00:30:31,245
‫איך הוא הורג אותם?‬

483
00:30:31,955 --> 00:30:34,825
‫הוא פורץ לבתים, קושר אותם, חונק אותם.‬

484
00:30:35,500 --> 00:30:37,170
‫קורא לעצמו BTK.‬

485
00:30:37,252 --> 00:30:38,592
‫"לכבול, לענות, להרוג".‬

486
00:30:39,504 --> 00:30:41,174
‫דיוויד, למה נתת לעצמך שם?‬

487
00:30:41,840 --> 00:30:43,760
‫"אני הוא 'בנו של סם'.‬

488
00:30:44,509 --> 00:30:47,179
‫צא ותהרוג, פקד האב סם."‬

489
00:30:52,058 --> 00:30:55,098
‫העיתונות קראה לי "רוצח הקליבר 44".‬

490
00:30:55,770 --> 00:30:58,360
‫הייתה להם תיאוריה אבסורדית‬

491
00:30:58,439 --> 00:31:00,779
‫שהאקדח איכשהו סימל את הפין שלי.‬

492
00:31:02,235 --> 00:31:04,145
‫אני לא סוטה מין מטורף.‬

493
00:31:05,071 --> 00:31:07,781
‫הייתי זקוק לשם שמסביר מי אני באמת.‬

494
00:31:08,157 --> 00:31:11,447
‫שאני נשלט על ידי שד בן 3,000 שנה.‬

495
00:31:12,537 --> 00:31:14,617
‫אנשים צריכים לדעת ששדים הם אמיתיים.‬

496
00:31:15,164 --> 00:31:19,044
‫"מגרש השדים" מבוסס על דבר אמיתי.‬
‫-ראית את "מגרש השדים"?‬

497
00:31:19,919 --> 00:31:21,169
‫כולם ראו.‬

498
00:31:21,254 --> 00:31:24,384
‫קראת הרבה על שדים‬
‫וגירוש שדים לפני הרציחות?‬

499
00:31:26,217 --> 00:31:27,217
‫אולי.‬

500
00:31:27,302 --> 00:31:30,432
‫נתחיל בהתקפה הראשונה.‬
‫אנו מוקסמים מהלך המחשבה שלך... ‬

501
00:31:30,513 --> 00:31:31,603
‫אתה מאומץ, נכון?‬

502
00:31:37,979 --> 00:31:38,979
‫כן.‬

503
00:31:40,064 --> 00:31:41,774
‫בדיוק לפני שכל זה התחיל,‬

504
00:31:42,400 --> 00:31:44,360
‫איתרתי את אמי הביולוגית.‬

505
00:31:44,444 --> 00:31:46,994
‫גיליתי שמעולם לא רצתה אותי.‬
‫-זה בטח היה קשה.‬

506
00:31:47,697 --> 00:31:50,327
‫אמי המאמצת סיפרה לי שאמי האמיתית מתה.‬

507
00:31:50,742 --> 00:31:52,662
‫זו אחת הסיבות הנפוצות לאימוץ.‬

508
00:31:55,580 --> 00:31:56,960
‫ובכן, אני הייתי ממזר.‬

509
00:31:57,749 --> 00:31:58,749
‫שתיהן שיקרו.‬

510
00:32:00,668 --> 00:32:02,838
‫בערך אז התחלתי לשמוע קולות.‬

511
00:32:02,921 --> 00:32:03,921
‫"השדים".‬

512
00:32:06,966 --> 00:32:08,756
‫איך אתה יודע מתי יש בך שד?‬

513
00:32:09,177 --> 00:32:10,177
‫האם יש תסמינים?‬

514
00:32:12,680 --> 00:32:16,520
‫דיבוק הוא לא רק מה שרואים בחוץ.‬

515
00:32:17,518 --> 00:32:19,938
‫הייסורים בפנים הם איומים.‬

516
00:32:20,772 --> 00:32:23,072
‫שדים הם יצורים חזקים.‬

517
00:32:23,650 --> 00:32:26,570
‫הם משתמשים בקול שלך ובמחשבות שלך נגדך.‬

518
00:32:27,195 --> 00:32:29,155
‫הם גורמים לך לחשוב שאתה משוגע.‬

519
00:32:29,238 --> 00:32:32,328
‫כאשר הם מתחזקים מספיק,‬
‫הם אומרים את שמם בקול.‬

520
00:32:32,408 --> 00:32:36,198
‫וברגע שהם עושים זאת, הם בשליטה מלאה.‬

521
00:32:36,496 --> 00:32:38,496
‫אז עכשיו אתה יודע שיש בך שד.‬

522
00:32:39,707 --> 00:32:40,707
‫מה עשית?‬

523
00:32:41,793 --> 00:32:44,383
‫התפטרתי מעבודתי ונעלתי את עצמי בדירה שלי.‬

524
00:32:44,879 --> 00:32:47,669
‫במשך חודש נשארתי בבית,‬
‫הקשבתי, התכוננתי..‬

525
00:32:47,757 --> 00:32:49,587
‫הקשבת? למה בדיוק?‬

526
00:32:52,637 --> 00:32:54,217
‫לשכן שלי סם היה כלב.‬

527
00:32:55,181 --> 00:32:57,811
‫כל לילה הכלב יילל.‬

528
00:32:58,142 --> 00:32:59,942
‫הוא לא שתק.‬

529
00:33:00,228 --> 00:33:02,308
‫הוא כל הזמן אמר שהוא צריך דם.‬

530
00:33:02,397 --> 00:33:03,897
‫הוא דרש דם.‬

531
00:33:05,400 --> 00:33:06,530
‫לא הייתה לי ברירה.‬

532
00:33:06,609 --> 00:33:10,149
‫הכתיבה על קירות הדירה שלך, מה זה היה?‬

533
00:33:14,075 --> 00:33:16,695
‫לפעמים הקולות הגיעו מתוך הקירות.‬

534
00:33:17,203 --> 00:33:18,543
‫אז לא מכלב?‬

535
00:33:19,664 --> 00:33:21,214
‫אני רק מנסה להבהיר את זה.‬

536
00:33:22,291 --> 00:33:23,331
‫הם עינו אותי.‬

537
00:33:23,418 --> 00:33:25,418
‫קרעתי את הקירות בחיפוש אחריהם.‬

538
00:33:25,503 --> 00:33:28,343
‫זה היה בערך בזמן שראית את "מגרש השדים"‬
‫וקראת את הספרים שלך?‬

539
00:33:30,216 --> 00:33:31,086
‫בערך אז.‬

540
00:33:31,175 --> 00:33:32,005
‫אני סקרן,‬

541
00:33:32,093 --> 00:33:34,553
‫הייתה לך היסטוריה של שמיעת קולות דמוניים,‬

542
00:33:34,637 --> 00:33:35,717
‫התקפים פסיכוטיים.‬

543
00:33:36,431 --> 00:33:39,021
‫למה לא טענת שאינך אשם בגין אי שפיות?‬

544
00:33:39,100 --> 00:33:42,650
‫למה להודות באשמה ולא לקבל משפט‬
‫שם תוכל להסביר את "השדים" שלך?‬

545
00:33:42,729 --> 00:33:44,649
‫כי אני לא משוגע.‬

546
00:33:44,981 --> 00:33:47,281
‫אני לא יכול להעמיד פנים שאני משוגע.‬

547
00:33:48,192 --> 00:33:51,242
‫ידעתי שזה לא בסדר,‬
‫אבל הם הכריחו אותי לעשות את זה.‬

548
00:33:51,320 --> 00:33:55,070
‫לשמוע שדים זה די ההגדרה של שיגעון.‬

549
00:33:55,158 --> 00:33:57,118
‫הם באו אליי, לא ממני.‬

550
00:33:57,201 --> 00:34:00,121
‫סליחה שאני מתעכב על זה,‬
‫אבל זה החלק שמרתק אנשים.‬

551
00:34:00,204 --> 00:34:01,794
‫שני אנשים כותבים ספר עליך.‬

552
00:34:02,290 --> 00:34:06,840
‫השכן שלך ואיזה בחור שנתת לו‬
‫את זכויות היוצרים לסיפור חייך מסיבה כלשהי.‬

553
00:34:06,919 --> 00:34:08,419
‫אני בסכסוך משפטי איתו.‬

554
00:34:08,504 --> 00:34:12,684
‫הספר הזה הולך להימכר כמו ביג מק.‬
‫בחור שמדבר עם כלבים, שומע שדים.‬

555
00:34:13,968 --> 00:34:15,428
‫שיגעון זה תמיד פופולרי.‬

556
00:34:16,679 --> 00:34:19,179
‫הוא מקבל את כל ההכנסות מהספר, נכון?‬

557
00:34:19,515 --> 00:34:22,515
‫הבחור שמחזיק בזכויות על סיפורך?‬
‫-כמו שאמרתי, זה סכסוך משפטי.‬

558
00:34:22,602 --> 00:34:25,522
‫אני לא יכול לדון בפרטים.‬
‫-אני בטוח בכך.‬

559
00:34:26,314 --> 00:34:29,484
‫הקולות לא מתערבים בשיחות‬
‫עם עורך הדין שלך, נכון?‬

560
00:34:35,740 --> 00:34:37,580
‫זה שטויות, נכון?‬

561
00:34:39,577 --> 00:34:41,407
‫אין קולות, שום שד.‬

562
00:34:42,789 --> 00:34:43,789
‫הכלב לא מדבר.‬

563
00:34:45,249 --> 00:34:48,039
‫ראית סרט, קראת כמה ספרים והמצאת את הכול,‬

564
00:34:48,127 --> 00:34:49,797
‫כדי שאם הכול יידפק... ‬

565
00:34:50,213 --> 00:34:51,423
‫יהיה לך מוצא.‬

566
00:34:52,381 --> 00:34:54,011
‫אתה רוצה להיות ידוע לנצח ב-FBI‬

567
00:34:54,092 --> 00:34:57,762
‫כבחור שנתן ללברדור להכניס אותו לכלא‬
‫למשך שארית חייו המחורבנים?‬

568
00:35:00,139 --> 00:35:01,809
‫כולם האמינו לזה, דיוויד,‬

569
00:35:02,517 --> 00:35:03,517
‫נכון?‬

570
00:35:05,061 --> 00:35:06,271
‫אפילו הפסיכולוגים.‬

571
00:35:13,528 --> 00:35:14,988
‫במיוחד הפסיכולוגים.‬

572
00:35:16,656 --> 00:35:18,616
‫לעזאזל, אני האמנתי לחלק מזה.‬

573
00:35:19,992 --> 00:35:21,452
‫מאוד קל להשפיע עליי.‬

574
00:35:21,536 --> 00:35:22,946
‫האם רצית לשמוע קולות?‬

575
00:35:23,246 --> 00:35:24,366
‫המשכתי לקרוא עליהם.‬

576
00:35:24,872 --> 00:35:27,002
‫הם התחברו עם הפנטזיות שלי.‬

577
00:35:27,083 --> 00:35:28,753
‫איזה מין פנטזיות?‬

578
00:35:28,835 --> 00:35:32,705
‫בנות. נקמה. אני מה שנקרא‬
‫"חולם בהקיץ מורעב-מינית".‬

579
00:35:33,965 --> 00:35:37,135
‫זו ההגדרה שלי. זו לא אבחנה רפואית.‬
‫-מתי הפנטזיות האלו התחילו?‬

580
00:35:37,552 --> 00:35:38,802
‫כשהייתי נער.‬

581
00:35:39,178 --> 00:35:42,218
‫אפילו עכשיו אני עדיין מעביר‬
‫את רוב זמני בפנטזיות.‬

582
00:35:44,767 --> 00:35:47,437
‫הרציחות שלי לא היו פשעי מין.‬

583
00:35:48,062 --> 00:35:50,192
‫מעולם לא רציתי לאנוס אף אחת.‬

584
00:35:50,481 --> 00:35:51,691
‫רק רציתי להרוג אותן.‬

585
00:35:52,233 --> 00:35:55,613
‫הקולות עזרו לי להצדיק‬
‫את מה שרציתי לעשות ממילא.‬

586
00:35:55,695 --> 00:35:57,605
‫איך מצאת אותם? את הקורבנות שלך?‬

587
00:35:58,239 --> 00:35:59,699
‫פשוט התחלתי לנהוג.‬

588
00:35:59,782 --> 00:36:01,662
‫לנהוג?‬
‫-כל הזמן.‬

589
00:36:01,742 --> 00:36:02,662
‫ולחפש בחורות.‬

590
00:36:02,743 --> 00:36:05,503
‫אז אף פעם לא בחרת מישהי מראש ועקבת אחריה?‬

591
00:36:05,788 --> 00:36:08,328
‫לא. מעולם לא ידעתי מי זו תהיה.‬

592
00:36:08,791 --> 00:36:11,671
‫זה מה ש"קנזס" עושה?‬
‫-נראה לנו, לפי המכתבים שלו.‬

593
00:36:11,752 --> 00:36:15,132
‫אני רק נהגתי ונהגתי.‬
‫אני בטוח שגם "קנזס" עושה את זה.‬

594
00:36:16,382 --> 00:36:18,182
‫חייבת להיות לך מכונית אמינה.‬

595
00:36:18,634 --> 00:36:19,764
‫ואני הייתי ערמומי.‬

596
00:36:19,844 --> 00:36:21,854
‫שיננתי מפות, נתיבי מילוט.‬

597
00:36:21,929 --> 00:36:24,929
‫נשאתי את האקדח שלי, ‬
‫חבילת רבעי דולר לחנייה.‬

598
00:36:26,017 --> 00:36:27,727
‫אין לדעת מתי תצוץ הזדמנות.‬

599
00:36:27,810 --> 00:36:29,690
‫איך ידעת באיזה לילות לצאת לצוד?‬

600
00:36:29,770 --> 00:36:32,190
‫האם היה לזה איזשהו קשר למחזור הירח?‬

601
00:36:32,273 --> 00:36:34,153
‫ממש לא. אני צדתי כל לילה.‬

602
00:36:34,233 --> 00:36:36,823
‫כל לילה?‬
‫-זה מה שזה דורש. מחויבות.‬

603
00:36:37,195 --> 00:36:38,525
‫אתה יוצא כל לילה,‬

604
00:36:38,613 --> 00:36:42,623
‫אבל אולי פעם בכמה שבועות‬
‫אתה מוצא את הבחורה הנכונה‬

605
00:36:42,700 --> 00:36:44,490
‫במקום הנכון, בזמן הנכון.‬

606
00:36:45,119 --> 00:36:46,789
‫אף פעם לא ידעתי מה אני מחפש,‬

607
00:36:47,997 --> 00:36:49,617
‫אבל ידעתי זאת כשראיתי אותה.‬

608
00:36:49,707 --> 00:36:51,077
‫לקחת אי פעם מזכרות?‬

609
00:36:51,751 --> 00:36:52,791
‫משהו מהזירה?‬

610
00:36:53,085 --> 00:36:54,495
‫אולי משהו מאחת מהבחורות?‬

611
00:36:54,587 --> 00:36:55,627
‫לא, אני ברחתי.‬

612
00:36:57,590 --> 00:36:59,090
‫החקיין לוקח דברים?‬

613
00:36:59,425 --> 00:37:00,255
‫כן.‬

614
00:37:00,343 --> 00:37:04,853
‫דיוויד, האם אי פעם חזרת לזירת הפשע?‬

615
00:37:04,972 --> 00:37:05,932
‫כל הזמן.‬

616
00:37:06,307 --> 00:37:08,937
‫האם חזרת אליהן כי חשת אשמה או חרטה?‬

617
00:37:10,269 --> 00:37:11,099
‫לא.‬

618
00:37:11,437 --> 00:37:13,557
‫אם פספסתי או אם היו יותר מדי שוטרים,‬

619
00:37:13,773 --> 00:37:15,443
‫הייתי חוזר למקום בו רצחתי.‬

620
00:37:15,524 --> 00:37:16,614
‫שחזרת את זה.‬

621
00:37:18,402 --> 00:37:19,572
‫כל פרט.‬

622
00:37:22,782 --> 00:37:26,452
‫לפעמים התגלגלתי בעפר במקום שהן מתו,‬
‫רק כדי להרגיש את זה.‬

623
00:37:27,787 --> 00:37:28,787
‫האם אתה...?‬

624
00:37:33,376 --> 00:37:34,416
‫האם אוננתי?‬

625
00:37:34,752 --> 00:37:35,962
‫כן.‬

626
00:37:36,963 --> 00:37:38,513
‫אבל לא שם. בבית.‬

627
00:37:39,173 --> 00:37:43,263
‫שוב, אני אף פעם לא פנטזתי‬
‫על מין עם אלימות.‬

628
00:37:44,637 --> 00:37:47,427
‫שני הדברים האלו תמיד היו נפרדים.‬
‫-כמובן.‬

629
00:37:54,146 --> 00:37:57,566
‫אפילו אם הוא לוקח מזכרות... הבחור שלכם?‬

630
00:37:58,109 --> 00:38:00,319
‫אני מבטיח לכם שהוא חוזר למקום.‬

631
00:38:01,279 --> 00:38:02,409
‫אי אפשר להתנגד לזה.‬

632
00:38:04,615 --> 00:38:05,865
‫אולי הוא רק נוסע ליד.‬

633
00:38:07,743 --> 00:38:08,743
‫אולי.‬

634
00:38:12,373 --> 00:38:15,633
‫הנרקיסיזם שלו מכריח אותו‬
‫להודות שהשדים היו מפוברקים.‬

635
00:38:15,710 --> 00:38:19,300
‫המחשבה שמישהו אחר מרוויח‬
‫מהתהילה שלו הייתה בלתי נסבלת.‬

636
00:38:19,380 --> 00:38:22,970
‫האינסטינקטים שלך היו נכונים.‬
‫לסכיזופרן אין שליטה על הקולות.‬

637
00:38:23,050 --> 00:38:25,300
‫רוצח מטורף או אחוז דיבוק, מה ההבדל?‬

638
00:38:25,386 --> 00:38:27,926
‫הוא לא יכול לסבול‬
‫שהדימוי שלו מוכתם בשיגעון.‬

639
00:38:28,889 --> 00:38:30,389
‫השדים הופכים אותו למיוחד.‬

640
00:38:30,933 --> 00:38:33,193
‫לוחם שנאבק ברוע שלא ניתן להתגבר עליו.‬

641
00:38:33,561 --> 00:38:34,811
‫משוגע הוא סתם חלש.‬

642
00:38:34,895 --> 00:38:37,315
‫מה שבאמת מפתיע זה שלמרות הרושם,‬

643
00:38:37,398 --> 00:38:39,688
‫פשעיו כן מונעים ממניעים פסיכו-מיניים.‬

644
00:38:39,775 --> 00:38:43,605
‫הוא הדגיש שוב ושוב‬
‫שהפנטזיות המיניות שלו נפרדות מהאלימות.‬

645
00:38:43,696 --> 00:38:45,606
‫הוא לא רצה שהאקדח שלו‬
‫ייחשב בטעות כפין שלו.‬

646
00:38:45,698 --> 00:38:46,658
‫הוא בחר ב-44.‬

647
00:38:46,741 --> 00:38:49,831
‫זה חוזר לדימוי הציבורי‬
‫שמתנגש עם הדימוי העצמי.‬

648
00:38:49,910 --> 00:38:51,450
‫עברייני מין הם סוטים.‬

649
00:38:51,537 --> 00:38:52,787
‫הוא גאון מעונה.‬

650
00:38:53,080 --> 00:38:55,420
‫כשהתקשורת טעתה בזה, הוא תיקן את הנרטיב.‬

651
00:38:55,499 --> 00:38:57,879
‫אז הוא מתגרה יותר מהפרסום מאשר ההרג?‬

652
00:38:57,960 --> 00:38:58,790
‫גם וגם.‬

653
00:38:58,878 --> 00:39:02,378
‫ההרג היה משחק מקדים,‬
‫אך התפיסה הציבורית העסיקה אותו לא פחות.‬

654
00:39:02,465 --> 00:39:05,125
‫לתת לעצמו שם, לתקשר עם המדיה.‬

655
00:39:05,217 --> 00:39:06,587
‫הכול מתחבר לשליטה.‬

656
00:39:06,677 --> 00:39:10,807
‫וברקוביץ' אינו יכול לשלוט‬
‫ביחס של נשים כלפיו או במקומו במשפחה,‬

657
00:39:10,890 --> 00:39:13,180
‫אז הוא יוצר את האישיות המפלצתית הזו,‬

658
00:39:13,267 --> 00:39:16,187
‫אבל באמת הוא סתם דוור שמנמן ומוזר.‬

659
00:39:16,270 --> 00:39:20,020
‫אם נסתמך על ברקוביץ', BTK מסייר כל לילה.‬

660
00:39:20,107 --> 00:39:23,107
‫אף אחד לא יכול להחזיק בעבודה אמיתית,‬
‫שתהיה לו משפחה,‬

661
00:39:23,194 --> 00:39:26,614
‫לצוד ולבקר בזירות הפשע שלו.‬
‫יש לו עבודה נחותה במקרה הטוב.‬

662
00:39:26,697 --> 00:39:28,947
‫ובלי יחסים אמיתיים.‬
‫-בוודאי לא עם נשים.‬

663
00:39:29,033 --> 00:39:32,703
‫בהתבסס על ברקוביץ',‬
‫נצטרך לפתוח קטגוריה חדשה לגמרי.‬

664
00:39:32,787 --> 00:39:36,167
‫בדקנו אם רוצחים עוקבים‬
‫אחר הסיקור התקשורתי, כמו שקמפר עשה,‬

665
00:39:36,499 --> 00:39:40,589
‫אבל עכשיו נשאלת השאלה איך הם משתמשים‬
‫בתקשורת ליצור את המיתולוגיה שלהם.‬

666
00:39:40,669 --> 00:39:42,049
‫אז ברקוביץ', מה הוא?‬

667
00:39:44,757 --> 00:39:47,547
‫הוא לא סכיזופרני. אין כמעט תכנון מראש.‬

668
00:39:47,635 --> 00:39:50,595
‫יש לו הסבר אבסורדי על-טבעי למקרה שייתפס.‬

669
00:39:50,679 --> 00:39:53,059
‫ויש בהחלט מרכיבים מיניים בפשעיו.‬

670
00:39:53,140 --> 00:39:56,770
‫מאורגן או לא, האם הוא מקבל קידום‬
‫עכשיו שהוא לא מדבר עם כלבים?‬

671
00:39:57,186 --> 00:40:00,146
‫בסך הכול, הייתי אומרת‬
‫שהוא יותר מאורגן מאשר לא.‬

672
00:40:01,399 --> 00:40:02,399
‫מי היה חושב?‬

673
00:40:12,785 --> 00:40:13,785
‫היי, ביל.‬

674
00:40:15,204 --> 00:40:16,204
‫איך הוא היה?‬

675
00:40:17,081 --> 00:40:18,581
‫קצת נוקשה בהתחלה.‬

676
00:40:18,874 --> 00:40:20,964
‫אבל אז חזר לעצמו והיה שחצן כרגיל.‬

677
00:40:21,043 --> 00:40:22,043
‫קראת את הדוח.‬

678
00:40:22,920 --> 00:40:24,710
‫אנו עדיין צריכים להיות זהירים.‬

679
00:40:25,214 --> 00:40:26,304
‫אני חושב שהוא חזר.‬

680
00:40:31,512 --> 00:40:32,932
‫לילה טוב.‬
‫-לילה טוב.‬

681
00:41:13,804 --> 00:41:16,604
‫ערב טוב. האם ננסי טנץ' בבית?‬

682
00:41:17,433 --> 00:41:18,773
‫אני בעלה. אפשר לעזור?‬

683
00:41:18,851 --> 00:41:21,101
‫אני הבלש ספנסר ממשטרת פרדריקסבורג.‬

684
00:41:21,187 --> 00:41:22,347
‫סוכן מיוחד טנץ'.‬

685
00:41:22,438 --> 00:41:23,478
‫FBI.‬

686
00:41:23,772 --> 00:41:24,942
‫במה אני יכול לעזור?‬

687
00:41:25,733 --> 00:41:27,783
‫אני כל כך מצטער. הבלש ארט ספנסר.‬

688
00:41:28,611 --> 00:41:32,451
‫גברת טנץ', את המתווכת‬
‫של הבית בסימרון קורט 1159?‬

689
00:41:32,531 --> 00:41:33,451
‫כן.‬

690
00:41:33,532 --> 00:41:36,702
‫את צריכה לדעת שהבית הוא,‬
‫למרבה הצער, זירת פשע.‬

691
00:41:36,785 --> 00:41:38,865
‫מה? האם הייתה פריצה?‬

692
00:41:38,954 --> 00:41:39,954
‫לא, היה... ‬

693
00:41:41,665 --> 00:41:43,375
‫נמצאה גופה בחנייה.‬

694
00:41:44,877 --> 00:41:46,167
‫אלוהים אדירים.‬

695
00:41:46,712 --> 00:41:48,712
‫אנחנו חוקרים את זה בתור רצח.‬

696
00:41:50,007 --> 00:41:51,257
‫צר לי, איני יכול לחשוף... ‬

697
00:41:53,260 --> 00:41:54,260
‫סלחו לי.‬

698
00:41:56,472 --> 00:41:58,142
‫אני יכול להיכנס?‬
‫-כמובן.‬

699
00:41:59,850 --> 00:42:02,440
‫אני יכולה להביא לך קצת מים, משהו?‬
‫-לא, תודה.‬

700
00:42:02,645 --> 00:42:04,855
‫בדיוק הודעתי על מותה לקרובי משפחתה.‬

701
00:42:04,939 --> 00:42:06,569
‫זה קשה.‬
‫-אלוהים אדירים.‬

702
00:42:06,732 --> 00:42:08,282
‫אני מצטער, איך נוכל לעזור?‬

703
00:42:09,068 --> 00:42:10,568
‫אני צריך לשאול כמה שאלות.‬

704
00:42:10,903 --> 00:42:15,163
‫גברתי, למי יש גישה לבית‬
‫או נכנס אליו לאחרונה?‬

705
00:42:16,200 --> 00:42:18,620
‫רק לי ולבעלי הנכס. הראיתי אותו רק פעמיים.‬

706
00:42:18,702 --> 00:42:20,912
‫יש מנעול. הקוד הוא כתובת הרחוב.‬

707
00:42:20,996 --> 00:42:22,616
‫אני יודעת שזה לא מאוד בטוח.‬

708
00:42:22,706 --> 00:42:25,416
‫ייתכן שאחת הדלתות נשארה פתוחה בטעות?‬

709
00:42:25,501 --> 00:42:27,421
‫לא, אני תמיד כל כך זהירה.‬

710
00:42:27,503 --> 00:42:29,513
‫מה עם החצר? האם יש לך צוות קבוע?‬

711
00:42:29,588 --> 00:42:32,048
‫אני הייתי אמור לטפל בזה,‬
‫אבל לצערי לא הספקתי.‬

712
00:42:32,841 --> 00:42:35,341
‫אני צריך את השמות של כל מי שלקחת לבית.‬

713
00:42:35,427 --> 00:42:36,427
‫כמובן.‬

714
00:42:37,846 --> 00:42:38,966
‫בבקשה, שב.‬

715
00:42:48,023 --> 00:42:50,863
‫המקרה הזה קצת זעזע אותי, הסוכן טנץ'.‬
‫-קרא לי ביל.‬

716
00:42:51,235 --> 00:42:54,275
‫אני מבין אותך. אני עובד ביחידת רצח מיוחדת.‬

717
00:42:55,114 --> 00:42:57,244
‫ראיתי המון דברים שהשאירו אותי ער בלילה.‬

718
00:42:58,367 --> 00:42:59,787
‫משהו שברצונך לשתף?‬

719
00:43:00,077 --> 00:43:02,407
‫אני באמת לא צריך לדון בפרטים.‬
‫-מובן.‬

720
00:43:02,955 --> 00:43:07,875
‫לא רציתי להפחיד את אשתך, אבל אני צריך‬
‫את הנעליים שלה מביקורה האחרון בחנייה.‬

721
00:43:07,960 --> 00:43:10,550
‫יש לנו הרבה ראיות ואנו צריכים לשלול אותה.‬

722
00:43:10,629 --> 00:43:12,879
‫בהחלט. אני יכול למסור אותן בבוקר?‬

723
00:43:12,965 --> 00:43:13,795
‫אנחנו נהיה שם.‬

724
00:43:14,133 --> 00:43:16,643
‫אלה השמות ומספרי הטלפון. כולם נראו נחמדים.‬

725
00:43:16,719 --> 00:43:18,889
‫תודה, גברתי. אני אודיע לך ברגע שנצא.‬

726
00:43:18,971 --> 00:43:20,561
‫מצטער שהפרעתי לערב שלכם.‬

727
00:43:20,639 --> 00:43:22,769
‫אין בעיה. דבר איתי אם תצטרך משהו.‬

728
00:43:29,690 --> 00:43:30,520
‫וואו.‬

729
00:43:30,608 --> 00:43:31,608
‫הוא היה מזועזע.‬

730
00:43:32,192 --> 00:43:33,402
‫אני לא יכולה לדמיין.‬

731
00:43:33,485 --> 00:43:35,105
‫זה נורא.‬

732
00:43:35,195 --> 00:43:37,985
‫זה פשוט לא קורה כאן.‬

733
00:43:38,407 --> 00:43:39,867
‫זה קורה בכל מקום, ננס.‬

734
00:46:03,218 --> 00:46:05,218
‫תרגום כתוביות: ליפא אביחי בוב‬