1
00:00:22,280 --> 00:00:24,000
‫בוקר טוב, מאמי!‬

2
00:00:33,120 --> 00:00:35,360
‫כמה אנשים יש לך שם?‬

3
00:00:35,440 --> 00:00:38,040
‫הוא אוהב ספל תה בבוקר.‬

4
00:00:38,120 --> 00:00:40,240
‫ואז קפה, ‬

5
00:00:40,320 --> 00:00:42,840
‫ואז מיץ להשבת נוזלים.‬

6
00:00:43,680 --> 00:00:45,520
‫להתראות, סניוריטה.‬

7
00:00:45,960 --> 00:00:47,336
‫את בבית הערב?‬

8
00:00:47,360 --> 00:00:49,256
‫לא, אני נפגשת עם דקס.‬

9
00:00:49,280 --> 00:00:51,720
‫עדיין מנסה לפצח את האגוז הזה?‬

10
00:00:52,240 --> 00:00:53,560
‫בדרך!‬

11
00:00:54,640 --> 00:00:56,480
‫מוכן להמריא, מותק.‬

12
00:00:58,040 --> 00:01:01,600
‫- 15 ביולי 1990 -‬

13
00:01:02,200 --> 00:01:04,520
‫- לונדון -‬

14
00:01:04,600 --> 00:01:07,480
‫- יום אחד -‬

15
00:01:07,560 --> 00:01:10,160
‫ "לונדון", פואמה אפית מאת אמה מורלי.‬

16
00:01:13,160 --> 00:01:14,080
‫"הו, לונדון‬

17
00:01:14,160 --> 00:01:19,000
‫"עם מערכת התחבורה המורכבת אך יעילה שלך‬

18
00:01:20,560 --> 00:01:23,480
‫"הו, לונדון, עם ששת מיליון ה…‬

19
00:01:24,000 --> 00:01:25,560
‫"נשמות שלך?‬

20
00:01:25,800 --> 00:01:28,520
‫ "נשמות אבודות, נשמות (סוליות) בלויות" ‬

21
00:01:28,600 --> 00:01:31,896
‫אוי, אני כותבת משחקי מילים.‬
‫זה נורא. די. מהתחלה.‬

22
00:01:31,920 --> 00:01:33,920
‫ "עיר של חלומות." ‬

23
00:01:34,000 --> 00:01:36,160
‫סונטה מאת אמה מורלי.‬

24
00:01:36,680 --> 00:01:38,336
‫"זמן כה רב נדדתי בודדה‬

25
00:01:38,360 --> 00:01:42,360
‫"אבודה ברחובותייך ובמנהרותייך‬
‫המאובקים והטחובים‬

26
00:01:42,440 --> 00:01:43,840
‫"ותהיתי‬

27
00:01:43,920 --> 00:01:45,520
‫ "איפה את?" ‬

28
00:01:46,040 --> 00:01:47,296
‫מצאו את הלהקה.‬

29
00:01:47,320 --> 00:01:50,776
‫שתי קבוצות, ‬
‫שתי מפות לונדון ושעתיים למצוא רמזים.‬

30
00:01:50,800 --> 00:01:53,976
‫איפשהו ברחובות המפורסמים האלה‬
‫מסתתרת להקה מפורסמת.‬

31
00:01:54,000 --> 00:01:56,496
‫והקבוצה הראשונה שתמצא אותם תזכה בכל הקופה.‬

32
00:01:56,520 --> 00:01:58,640
‫אז זהו. מתחילים.‬

33
00:01:58,720 --> 00:02:00,336
‫בזמן שאני שותה אספרסו.‬

34
00:02:00,360 --> 00:02:01,640
‫קאט!‬

35
00:02:06,840 --> 00:02:08,200
‫האיקו.‬

36
00:02:08,280 --> 00:02:10,056
‫"מחשבות פונות לעבר‬

37
00:02:10,080 --> 00:02:12,176
‫ "שירת שַׁחֲרוּר וחרטה ו…" ‬

38
00:02:12,200 --> 00:02:13,656
‫איחרת. שוב.‬

39
00:02:13,680 --> 00:02:15,456
‫סליחה. הרכבת התחתית.‬

40
00:02:15,480 --> 00:02:17,120
‫הרכבת התחתית?‬

41
00:02:32,880 --> 00:02:34,560
‫ "אולה", כולם!‬

42
00:02:34,840 --> 00:02:35,976
‫ "אולה." ‬

43
00:02:36,000 --> 00:02:38,000
‫ "אולה", כולם.‬

44
00:02:38,080 --> 00:02:39,376
‫ "אולה." ‬

45
00:02:39,400 --> 00:02:41,816
‫קדימה. אנשים לא באים רק בשביל האוכל.‬

46
00:02:41,840 --> 00:02:43,920
‫גם בשביל האווירה.‬

47
00:02:44,000 --> 00:02:46,336
‫"אולה."‬
‫-"אולה."‬

48
00:02:46,360 --> 00:02:48,256
‫דמייני שהם באים בשביל האוכל.‬

49
00:02:48,280 --> 00:02:50,176
‫תחשוב על מי שבא בשביל האווירה.‬

50
00:02:50,200 --> 00:02:54,000
‫לפני הפתיחה, נעבור על המנות המיוחדות.‬

51
00:02:54,680 --> 00:02:58,240
‫יש אנצ'ילדה טונה וצ'ימיצ'נגה הודו.‬

52
00:02:58,840 --> 00:03:00,440
‫הודו. ביולי.‬

53
00:03:02,000 --> 00:03:04,880
‫פאדי, בדקתי את הלו"ז. אתה אחראי שירותים.‬

54
00:03:04,960 --> 00:03:07,616
‫מה? זה התור של אמה.‬
‫-לא היום.‬

55
00:03:07,640 --> 00:03:10,320
‫אמה, זה איאן. מלצר חדש.‬

56
00:03:10,400 --> 00:03:11,496
‫יו, מ'מצב.‬

57
00:03:11,520 --> 00:03:13,960
‫אלוהים. איפה היא מוצאת אותם?‬

58
00:03:14,040 --> 00:03:17,960
‫אמה, אני רוצה שתעשי לו חפיפה‬
‫כי את הכי ותיקה פה.‬

59
00:03:21,560 --> 00:03:23,656
‫ברוך הבא לבית הקברות לשאפתנות.‬

60
00:03:23,680 --> 00:03:27,536
‫המשמעות של "לוקו קליינטה"‬
‫היא "חריף ("חם") בטירוף". חם כי אין מזגן.‬

61
00:03:27,560 --> 00:03:29,920
‫טירוף כי רק מטורף יאכל את זה.‬

62
00:03:30,000 --> 00:03:33,160
‫או יעבוד פה, האמת. 20 דקות לארוחת צוהריים.‬

63
00:03:33,240 --> 00:03:36,696
‫אפשר לקבל כל מנה מהתפריט, ‬
‫אבל כדאי מאוד להימנע מזה.‬

64
00:03:36,720 --> 00:03:38,960
‫זו הארונית שלך. אין מנעול, ‬

65
00:03:39,480 --> 00:03:42,240
‫אז אל תשים פה משהו שאתה קשור אליו.‬

66
00:03:42,960 --> 00:03:45,640
‫תלמד את תמרון היימליך.‬

67
00:03:45,720 --> 00:03:47,736
‫יש כמות מפתיעה של נחנקים.‬

68
00:03:47,760 --> 00:03:49,800
‫- זכרו את חיוך "לוקו" -‬

69
00:03:50,760 --> 00:03:53,560
‫ופעם במשמרת, מישהו מנסה לרכוב על החמור, ‬

70
00:03:53,640 --> 00:03:55,240
‫אז תפקח עין.‬

71
00:03:58,520 --> 00:04:02,760
‫אז, איאן, מה מביא אותך למקסיקו?‬
‫-צריך לשלם שכירות.‬

72
00:04:03,360 --> 00:04:04,200
‫סליחה?‬

73
00:04:04,280 --> 00:04:06,720
‫אני צריך שעות גמישות.‬

74
00:04:07,320 --> 00:04:09,216
‫אה. למה?‬
‫-אני קומיקאי.‬

75
00:04:09,240 --> 00:04:10,696
‫באמת?‬
‫-כן.‬

76
00:04:10,720 --> 00:04:12,400
‫סטנדאפ, בעיקר.‬

77
00:04:12,920 --> 00:04:14,136
‫קצת אימפרוב.‬

78
00:04:14,160 --> 00:04:16,560
‫ואת?‬
‫-מה איתי?‬

79
00:04:16,640 --> 00:04:18,440
‫מה ה "סלאש" שלך?‬

80
00:04:18,560 --> 00:04:20,576
‫מלצרית סלאש קומיקאית? ברמנית סלאש דוגמנית?‬

81
00:04:20,600 --> 00:04:22,696
‫פאדי אמר שהוא דוגמן?‬
‫-תני לי לנחש.‬

82
00:04:22,720 --> 00:04:24,400
‫פאדי לא דוגמן.‬

83
00:04:26,000 --> 00:04:29,240
‫את מוזיקאית?‬

84
00:04:29,320 --> 00:04:30,736
‫אין לי אוזן מוזיקלית.‬
‫-שחקנית.‬

85
00:04:30,760 --> 00:04:32,440
‫למזלי, כבר לא.‬

86
00:04:32,480 --> 00:04:34,760
‫אני יודע. את כותבת, נכון?‬

87
00:04:35,560 --> 00:04:37,360
‫לא בצורה רצינית.‬

88
00:04:37,440 --> 00:04:41,680
‫אם את מתעסקת בכתיבה, אז את כותבת.‬
‫-אני לא בטוחה שזה עובד ככה.‬

89
00:04:42,800 --> 00:04:44,056
‫טוב לך פה?‬

90
00:04:44,080 --> 00:04:45,480
‫טוב לי?‬

91
00:04:47,160 --> 00:04:49,560
‫אני מתה על זה. אני לא עשויה מעץ.‬

92
00:04:50,080 --> 00:04:53,200
‫סלסה, גואקמולי, שמנת חמוצה.‬

93
00:04:53,280 --> 00:04:56,376
‫זה לא אמור להיות במקרר?‬
‫-זו לא שמנת אמיתית.‬

94
00:04:56,400 --> 00:04:59,640
‫מה זה?‬
‫-סוג של שומן מעובד, לדעתי.‬

95
00:05:00,400 --> 00:05:02,840
‫כעיקרון, שאריות מתהליך זיקוק נפט.‬

96
00:05:07,320 --> 00:05:09,880
‫מה קורה?‬
‫-הקוקרצ'ה.‬

97
00:05:10,360 --> 00:05:12,840
‫ארבע פעמים בשעה, 32 פעמים במשמרת.‬

98
00:05:21,040 --> 00:05:24,320
‫יופי. קדימה, אמיגוס. לנענע.‬

99
00:05:24,400 --> 00:05:26,056
‫כן, ככה, איאן.‬

100
00:05:26,080 --> 00:05:27,456
‫עכשיו הסיבוב.‬

101
00:05:27,480 --> 00:05:29,960
‫סביב-סביב ופה-פה-פה, צ'ה-צ'ה-צ'ה.‬

102
00:05:30,040 --> 00:05:31,336
‫עבודת רגליים.‬

103
00:05:31,360 --> 00:05:33,360
‫איאן, קדימה. אמה.‬

104
00:05:35,480 --> 00:05:37,216
‫תסתובב, איאן. תסתובב.‬

105
00:05:37,240 --> 00:05:38,880
‫בבקשה. קדימה.‬

106
00:05:43,800 --> 00:05:45,840
‫הינה היא.‬

107
00:05:46,720 --> 00:05:48,096
‫חיבוק גדול.‬

108
00:05:48,120 --> 00:05:50,240
‫אל תחבק אותי. אני מגעילה.‬

109
00:05:51,320 --> 00:05:53,656
‫אנחנו לא נפגשים יותר מאוחר?‬
‫-התגעגעתי.‬

110
00:05:53,680 --> 00:05:54,960
‫אם, ‬

111
00:05:55,520 --> 00:05:58,320
‫בואי לפגוש את נומי.‬

112
00:05:59,120 --> 00:06:01,960
‫זה מאוית כמו "נעמי", אבל אומרים "נומי".‬

113
00:06:02,040 --> 00:06:04,400
‫היי, נום… אי.‬

114
00:06:04,480 --> 00:06:06,760
‫וזו חברתי היקרה, אמה.‬

115
00:06:06,840 --> 00:06:08,120
‫היי.‬

116
00:06:09,040 --> 00:06:10,536
‫דקס, למה אתה פה?‬

117
00:06:10,560 --> 00:06:12,800
‫צילמנו במורד הרחוב.‬

118
00:06:12,880 --> 00:06:15,280
‫פיילוט לא לשידור.‬

119
00:06:15,360 --> 00:06:17,776
‫מין קלטת ניסיון.‬
‫-אין לי מושג מה זה אומר.‬

120
00:06:17,800 --> 00:06:19,600
‫כן, אבל היית טוב.‬

121
00:06:20,160 --> 00:06:23,400
‫אתה יודע שהיית טוב. המצלמה אוהבת אותך.‬

122
00:06:23,480 --> 00:06:27,000
‫אבל האם אני אוהב את המצלמה?‬
‫-אני מנחשת שכן.‬

123
00:06:29,280 --> 00:06:31,600
‫להביא לכם משהו לאכול?‬

124
00:06:31,680 --> 00:06:34,040
‫לא, אנחנו לא אוכלים.‬

125
00:06:34,120 --> 00:06:35,560
‫זה איאן.‬

126
00:06:36,440 --> 00:06:37,280
‫היי, איאן.‬

127
00:06:37,360 --> 00:06:38,840
‫אולי נשתה‬

128
00:06:39,160 --> 00:06:42,680
‫שלוש מרגריטות של "יום המתים"?‬

129
00:06:42,760 --> 00:06:45,041
‫אני לא יכולה, דקס. אני עובדת.‬

130
00:06:45,200 --> 00:06:46,896
‫בחייך. חמש דקות.‬

131
00:06:46,920 --> 00:06:48,536
‫צאי להפסקת אוכל.‬

132
00:06:48,560 --> 00:06:52,280
‫יש לך הפסקת אוכל?‬
‫-היא לא יכולה, דקס. היא עובדת.‬

133
00:06:52,440 --> 00:06:54,880
‫אוקיי. אז נוותר.‬

134
00:06:55,480 --> 00:06:57,200
‫רק חשבון. תודה.‬

135
00:06:59,120 --> 00:07:02,480
‫אני לא יודע להפעיל…‬
‫-זה בסדר. אני אביא.‬

136
00:07:05,120 --> 00:07:07,720
‫אחזור בעוד רגע.‬
‫-כן.‬

137
00:07:10,320 --> 00:07:11,560
‫אם.‬

138
00:07:13,200 --> 00:07:15,320
‫יש סיכוי שאוכל, את יודעת…‬

139
00:07:16,200 --> 00:07:17,440
‫מה?‬

140
00:07:17,880 --> 00:07:20,040
‫לתת לך את הכסף על המשקאות.‬

141
00:07:21,800 --> 00:07:22,640
‫מה?‬

142
00:07:22,720 --> 00:07:24,880
‫אני יכול לתת לך טיפ?‬

143
00:07:24,960 --> 00:07:26,520
‫לתת לי טיפ?‬

144
00:07:27,080 --> 00:07:29,640
‫כן, למה לא? אני ממש רוצה לתת לך טיפ.‬

145
00:08:31,840 --> 00:08:33,560
‫סליחה.‬

146
00:08:33,640 --> 00:08:35,240
‫לא, זה בסדר.‬

147
00:08:38,000 --> 00:08:42,080
‫מאיפה את מכירה אותו?‬
‫זה שנראה כאילו שהוא משתמש במסקרה.‬

148
00:08:43,320 --> 00:08:44,336
‫מהאוניברסיטה.‬

149
00:08:44,360 --> 00:08:47,280
‫זו החברה שלו?‬
‫-כן, נראה ככה.‬

150
00:08:47,880 --> 00:08:50,000
‫אבל יש תחלופה מהירה, אז…‬

151
00:08:51,880 --> 00:08:54,560
‫יש לי שאלה.‬

152
00:08:55,160 --> 00:08:58,040
‫כן. דבר.‬
‫-מה את עושה הלילה?‬

153
00:08:59,440 --> 00:09:01,640
‫אתה לא מבזבז זמן, הא, איאן?‬

154
00:09:02,000 --> 00:09:03,656
‫בטח יש לך חבר.‬

155
00:09:03,680 --> 00:09:06,056
‫אני פשוט מופיע הערב ב "הא בלאדי הא" .‬

156
00:09:06,080 --> 00:09:07,176
‫איפה?‬

157
00:09:07,200 --> 00:09:11,400
‫ "הא בלאדי הא". זה ערב קומדיה‬
‫בפאב הצפרדע והתוכי בקוקפוסטרז.‬

158
00:09:11,440 --> 00:09:14,400
‫חשבתי שתתענייני בסגנון הקומי הייחודי שלי.‬

159
00:09:15,080 --> 00:09:16,640
‫האוכל טוב.‬

160
00:09:16,720 --> 00:09:18,760
‫סטנדרטי, מיני בורגרים, ‬

161
00:09:19,440 --> 00:09:21,296
‫צ'יפס מסולסל וכל זה, אז…‬

162
00:09:21,320 --> 00:09:23,640
‫כן, לא. זה נשמע מקסים, איאן.‬

163
00:09:23,720 --> 00:09:25,800
‫צ'יפס מסולסל והכול, אבל…‬

164
00:09:26,000 --> 00:09:28,160
‫אני לא יכולה הלילה. סליחה.‬

165
00:09:28,640 --> 00:09:30,216
‫באמת?‬
‫-באמת.‬

166
00:09:30,240 --> 00:09:33,480
‫תודה שהצעת, אבל אני נפגשת עם איש המסקרה.‬

167
00:09:34,440 --> 00:09:36,320
‫אז אני נאלצת לוותר.‬

168
00:09:37,080 --> 00:09:40,456
‫אז בפעם אחרת.‬
‫יש לי בקרוב הופעות ב "בנט בננה" .‬

169
00:09:40,480 --> 00:09:42,800
‫וב "צ'שייר קאט" בקוליירס ווד.‬

170
00:09:43,720 --> 00:09:45,040
‫אולי.‬

171
00:10:21,920 --> 00:10:23,096
‫שלום, יפה.‬

172
00:10:23,120 --> 00:10:26,560
‫מה לעזאזל?‬
‫-לעולם אל תעז לעשות את זה שוב.‬

173
00:10:26,600 --> 00:10:27,736
‫מה לא לעשות?‬

174
00:10:27,760 --> 00:10:29,936
‫לבוא לעבודה שלי כאילו שאתה בספארי.‬

175
00:10:29,960 --> 00:10:32,736
‫או להביא את החברה שלך לסיור.‬
‫"תראי את התפריט המטומטם‬

176
00:10:32,760 --> 00:10:35,256
‫והשירותים הדפוקים והמשקאות המטופשים."‬

177
00:10:35,280 --> 00:10:37,000
‫קח את זה בחזרה.‬

178
00:10:37,840 --> 00:10:39,520
‫לא, זה שלך.‬

179
00:10:40,480 --> 00:10:42,376
‫תקשיב לי. לא נותנים טיפים לחברים.‬

180
00:10:42,400 --> 00:10:44,280
‫זה לא טיפ. זו מתנה.‬

181
00:10:44,320 --> 00:10:46,280
‫מזומן הוא לא מתנה.‬

182
00:10:51,520 --> 00:10:52,880
‫סליחה.‬

183
00:10:56,840 --> 00:10:59,601
‫עכשיו כפתר את החולצה ותעביר לי את הבקבוק.‬

184
00:11:09,320 --> 00:11:10,560
‫אז?‬

185
00:11:11,040 --> 00:11:12,520
‫מה שלומך?‬

186
00:11:13,920 --> 00:11:15,640
‫ממש חלום.‬

187
00:11:15,720 --> 00:11:17,056
‫כן, תן לחשוב.‬

188
00:11:17,080 --> 00:11:21,000
‫נשפך לי רוטב סלסה על הנעל היום, ‬
‫ועשה לי בה חור.‬

189
00:11:22,360 --> 00:11:24,120
‫למה את עדיין שם?‬

190
00:11:24,880 --> 00:11:29,280
‫אני לא יודעת איך לומר לך את זה, ‬
‫אבל יש אנשים שעובדים במסעדות.‬

191
00:11:30,000 --> 00:11:34,200
‫ויש אנשים שעובדים בחנויות.‬
‫לא כולם עובדים בתקשורת.‬

192
00:11:36,960 --> 00:11:39,040
‫סליחה. זה היה ממש…‬

193
00:11:41,280 --> 00:11:43,120
‫זה גם ככה לא משנה.‬

194
00:11:44,320 --> 00:11:46,080
‫אני חוזרת הביתה.‬

195
00:11:46,800 --> 00:11:48,400
‫הביתה ללידס.‬

196
00:11:50,520 --> 00:11:52,120
‫ומה תעשי שם?‬

197
00:11:53,440 --> 00:11:55,280
‫האמת, אין לי מושג.‬

198
00:11:57,640 --> 00:11:59,000
‫אוקיי.‬

199
00:11:59,640 --> 00:12:01,480
‫כן. כאילו, למה לא?‬

200
00:12:01,880 --> 00:12:03,416
‫לפחות תוכלי לומר שניסית.‬

201
00:12:03,440 --> 00:12:07,000
‫לא חסכת שום מאמץ‬
‫בניסיון להצליח בעיר הגדולה.‬

202
00:12:07,960 --> 00:12:09,800
‫כתבת מחזה אחד, אם.‬

203
00:12:10,320 --> 00:12:11,240
‫אחד.‬

204
00:12:11,320 --> 00:12:13,600
‫ואני יודע שאנשים לא באו, ‬

205
00:12:15,040 --> 00:12:16,560
‫אבל אז מה?‬

206
00:12:16,680 --> 00:12:19,320
‫כתבת עוד משהו? המשכת לנסות?‬

207
00:12:19,400 --> 00:12:24,400
‫לא. קברת את עצמך בקסדייה‬
‫ועכשיו את עפה הביתה.‬

208
00:12:26,280 --> 00:12:28,920
‫חשבתי פעם שהבעיה שלך היא חוסר ביטחון, ‬

209
00:12:30,800 --> 00:12:33,600
‫אבל אולי זה לא. אולי זו יוהרה.‬

210
00:12:34,880 --> 00:12:36,120
‫מה?‬

211
00:12:36,320 --> 00:12:39,976
‫"כתבתי מחזה, והוא לא הגיע לווסט אנד, ‬
‫אז זין על זה…"‬

212
00:12:40,000 --> 00:12:41,176
‫תזדיין, דקס.‬

213
00:12:41,200 --> 00:12:44,576
‫לא כולם פוגשים מישהו בטיול אחרי הלימודים‬
‫שנותן לנו עבודה בטלוויזיה.‬

214
00:12:44,600 --> 00:12:47,216
‫זו לא הייתה עבודה. זה היה ניסיון תעסוקתי.‬

215
00:12:47,240 --> 00:12:50,256
‫ניסיון תעסוקתי…‬
‫-אולי ככה התחלתי, אבל את השאר עשיתי בעצמי.‬

216
00:12:50,280 --> 00:12:52,960
‫הנקודה היא שאת חייבת להתמיד במשחק.‬

217
00:12:53,040 --> 00:12:54,400
‫במשחק?‬

218
00:12:54,600 --> 00:12:56,680
‫במשחק? דקס, אין לך מושג.‬

219
00:12:57,000 --> 00:12:59,760
‫תודה, אבל אני לא רוצה לעבוד בתקשורת.‬

220
00:12:59,840 --> 00:13:03,456
‫אם אנשים יתייחסו לסיעוד או עבודה סוציאלית‬
‫או הוראה‬

221
00:13:03,480 --> 00:13:06,016
‫באותה הערצה כמו לאנשים שעובדים בטלוויזיה…‬

222
00:13:06,040 --> 00:13:09,096
‫אז תלמדי. את תהיי מורה מעולה.‬
‫-אלוהים.‬

223
00:13:09,120 --> 00:13:12,240
‫דקס, פשוט תפסיק!‬
‫-המורה הכי טובה.‬

224
00:13:19,400 --> 00:13:20,920
‫אני מצטער.‬

225
00:13:23,000 --> 00:13:24,720
‫לא, אני מצטערת.‬

226
00:13:25,920 --> 00:13:27,680
‫על מה את מצטערת?‬

227
00:13:29,880 --> 00:13:31,400
‫על החפירה.‬

228
00:13:32,520 --> 00:13:34,600
‫על זה שאני כל כך משעממת.‬

229
00:13:35,400 --> 00:13:37,040
‫את לא משעממת.‬

230
00:13:37,720 --> 00:13:39,280
‫לא, אני כן.‬

231
00:13:40,080 --> 00:13:42,280
‫אני כן. אני משעממת את עצמי.‬

232
00:13:43,160 --> 00:13:45,000
‫את לא משעממת אותי.‬

233
00:13:46,200 --> 00:13:47,736
‫אף פעם לא תשעממי אותי.‬

234
00:13:47,760 --> 00:13:49,640
‫את אחת למיליון, אם.‬

235
00:13:50,760 --> 00:13:52,960
‫אני אפילו לא אחת לשלוש, אז…‬

236
00:13:53,000 --> 00:13:54,240
‫אם.‬

237
00:14:07,320 --> 00:14:08,880
‫תשכבי לידי.‬

238
00:14:25,160 --> 00:14:27,520
‫סליחה שאני מריחה כמו שמן טיגון.‬

239
00:14:31,520 --> 00:14:32,880
‫את לא.‬

240
00:14:33,200 --> 00:14:34,800
‫לא יותר מדי.‬

241
00:14:36,200 --> 00:14:38,000
‫אני מרגישה דפוקה.‬

242
00:14:40,280 --> 00:14:41,560
‫למה?‬

243
00:14:44,400 --> 00:14:47,680
‫אני לא יודעת מה חשבתי שיקרה אם אעבור לפה.‬

244
00:14:50,680 --> 00:14:52,800
‫יודעת מה אני לא מבין?‬

245
00:14:53,920 --> 00:14:57,920
‫יש המון אנשים‬
‫שכל הזמן אומרים לך שאת נהדרת.‬

246
00:14:58,000 --> 00:15:01,400
‫חכמה ומצחיקה ומוכשרת וכל זה.‬

247
00:15:01,960 --> 00:15:03,680
‫כאילו, בלי סוף.‬

248
00:15:03,960 --> 00:15:06,000
‫אני אומר לך את זה שנים.‬

249
00:15:06,440 --> 00:15:08,360
‫אז למה את לא מאמינה?‬

250
00:15:09,600 --> 00:15:11,920
‫למה את חושבת שאומרים לך את זה?‬

251
00:15:13,640 --> 00:15:15,640
‫את חושבת שהכול קנוניה?‬

252
00:15:16,320 --> 00:15:18,720
‫אנשים זוממים להיות נחמדים אלייך?‬

253
00:15:18,800 --> 00:15:20,040
‫לא.‬

254
00:15:24,480 --> 00:15:26,000
‫כדאי שאלך.‬

255
00:15:28,200 --> 00:15:29,440
‫לא.‬

256
00:15:30,160 --> 00:15:31,760
‫את לא הולכת.‬

257
00:15:32,520 --> 00:15:34,920
‫את נשארת, ונביא עוד בקבוק.‬

258
00:15:38,360 --> 00:15:39,640
‫טוב?‬

259
00:15:50,360 --> 00:15:52,080
‫פאונד ו-39 פני?‬

260
00:16:44,000 --> 00:16:45,800
‫מה שלום אימא שלך?‬

261
00:16:47,360 --> 00:16:49,000
‫לא כל כך טוב.‬

262
00:16:49,160 --> 00:16:51,040
‫עוד ניתוח בספטמבר.‬

263
00:16:52,120 --> 00:16:53,880
‫דקס, אני מצטערת.‬

264
00:16:56,160 --> 00:16:57,520
‫ונומי?‬

265
00:16:58,800 --> 00:17:00,760
‫מה לדעתך היא רואה בך?‬

266
00:17:01,480 --> 00:17:02,800
‫נומי.‬

267
00:17:07,560 --> 00:17:09,520
‫היא אומרת שאני מורכב.‬

268
00:17:12,160 --> 00:17:14,136
‫לא נכון.‬
‫-כן.‬

269
00:17:14,160 --> 00:17:16,256
‫לא, המילים האלה לא יצאו מהפה שלה.‬

270
00:17:16,280 --> 00:17:17,640
‫הן כן.‬

271
00:17:19,040 --> 00:17:20,400
‫מורכב?‬

272
00:17:21,640 --> 00:17:24,240
‫אתה מורכב כמו פאזל של שני חלקים.‬

273
00:17:24,800 --> 00:17:26,360
‫מהסוג העבה.‬

274
00:17:42,400 --> 00:17:43,680
‫דקס?‬

275
00:17:44,280 --> 00:17:46,480
‫אנשים באמת נהנים עד כדי כך?‬

276
00:17:47,360 --> 00:17:49,896
‫תראה אותן, זורקות את הצלחת המעופפת שלהן.‬

277
00:17:49,920 --> 00:17:51,640
‫למה את מתכוונת?‬

278
00:17:52,200 --> 00:17:55,120
‫לכל השעשועים. זה נראה מאולץ.‬

279
00:17:55,760 --> 00:17:59,640
‫גבירותיי ורבותיי, ‬
‫ברוכים הבאים לתצוגת הנעורים הערב.‬

280
00:18:06,400 --> 00:18:07,320
‫אוקיי.‬

281
00:18:07,400 --> 00:18:11,320
‫עכשיו אני באמת הולכת.‬
‫-את יכולה להישאר אצלי, אם תרצי.‬

282
00:18:15,880 --> 00:18:16,720
‫לא.‬

283
00:18:16,800 --> 00:18:19,640
‫תשני על הספה. תשאלי מברשת שיניים.‬

284
00:18:22,480 --> 00:18:24,880
‫לא. אני צריכה ללכת.‬

285
00:18:26,760 --> 00:18:30,800
‫טוב. אלווה אותך לרכבת התחתית.‬
‫-לא, תישאר. תסיים את היין.‬

286
00:18:31,040 --> 00:18:35,480
‫אולי פשוט אתגלגל במורד הגבעה, חסרת דאגות, ‬
‫בתקווה שיראו ויקנאו בי.‬

287
00:18:39,520 --> 00:18:40,800
‫ביי.‬

288
00:18:41,840 --> 00:18:43,120
‫ביי.‬

289
00:19:04,520 --> 00:19:05,800
‫ביי.‬

290
00:19:05,960 --> 00:19:07,240
‫ביי.‬

291
00:19:35,360 --> 00:19:38,920
‫- על פי הספר "יום אחד" ‬
‫מאת דייוויד ניקולס -‬

292
00:20:12,640 --> 00:20:15,680
‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬