1
00:00:06,465 --> 00:00:07,882
‫בפרקים הקודמים…‬

2
00:00:07,883 --> 00:00:10,510
‫אישה מתאבדת באותה הרכבת שבה נמצא ראש הסגל‬

3
00:00:10,511 --> 00:00:12,178
‫של מועמד פוטנציאלי לנשיאות?‬

4
00:00:12,179 --> 00:00:14,181
‫הסי-איי-אי מתחיל לחטוף אנשים בגלל זה?‬

5
00:00:15,224 --> 00:00:16,224
‫זה סיפור.‬

6
00:00:16,225 --> 00:00:19,310
‫אני לא יודע איפה בן,
אבל הכרתי את הבחורה שהלך איתה באותו לילה.‬

7
00:00:19,311 --> 00:00:22,523
‫כן. שמה האמיתי הוא מרי אן דניאלס.
- יש לך כתובת?‬

8
00:00:23,524 --> 00:00:25,483
‫מי שעשה את זה לא היה חובבן.‬

9
00:00:25,484 --> 00:00:27,235
‫מצאתי את המכונית של המתאבדת.‬

10
00:00:27,236 --> 00:00:29,696
‫יש לך מושג למה היא נטשה מכונית טובה‬

11
00:00:29,697 --> 00:00:30,573
‫לטובת הרכבת?‬

12
00:00:31,031 --> 00:00:32,199
‫זה תג של העבודה.‬

13
00:00:33,909 --> 00:00:38,329
‫שם, אנה מריק. כתובת עבודה וסיווג דרגה 8?‬

14
00:00:38,330 --> 00:00:40,249
‫לפחות אנחנו יודעים מה היעד הבא.‬

15
00:00:40,958 --> 00:00:42,376
‫מה לעזאזל אנה עשתה כאן?‬

16
00:00:43,294 --> 00:00:45,128
‫פוטרה וחייליו אומנו‬

17
00:00:45,129 --> 00:00:47,881
‫על ידי מומחה אמריקני של כוח דלתא.
- ג'ון סמפסון.‬

18
00:00:47,882 --> 00:00:50,633
‫בהחסן הזה יש הוכחה
שמקשרת את סמפסון לכל זה.‬

19
00:00:50,634 --> 00:00:53,928
‫מעולם לא עיניתי או הרגתי אזרחים.‬

20
00:00:53,929 --> 00:00:56,014
‫מה עם ראש הסגל שלך?
- מה איתו?‬

21
00:00:56,015 --> 00:00:59,184
‫למה היית ברכבת התחתית
עם אנה מריק בלילה שהיא מתה?‬

22
00:00:59,185 --> 00:01:00,102
‫אני מצטער, ג'ון.‬

23
00:01:01,061 --> 00:01:03,606
‫נולאן!
- לא!‬

24
00:01:12,740 --> 00:01:18,829
‫- בולטימור -‬

25
00:01:26,045 --> 00:01:28,797
‫והאם מר קייהיל הפגין סימני מצוקה כלשהם?‬

26
00:01:28,798 --> 00:01:29,715
‫לא.‬

27
00:01:30,341 --> 00:01:34,761
‫עניינים מסוימים הכבידו עליו?
רומנטיים או כספיים, משהו כזה?‬

28
00:01:34,762 --> 00:01:35,846
‫לא למיטב ידיעתי.‬

29
00:01:36,514 --> 00:01:39,390
‫הוא השאיר מכתב? הודעת טקסט, אולי דוא"ל?‬

30
00:01:39,391 --> 00:01:41,935
‫תראי, בלשית, אני מעריך את היסודיות שלך.‬

31
00:01:41,936 --> 00:01:43,686
‫אבל הוא לא השאיר כלום.‬

32
00:01:43,687 --> 00:01:46,232
‫הוא לא הציג דגלים אדומים, וכרגע, אני…‬

33
00:01:49,568 --> 00:01:52,779
‫תסלחי לנו. אני רק מנסה להתמודד
עם האובדן של חבר שלי.‬

34
00:01:52,780 --> 00:01:56,991
‫מובן, חבר הקונגרס. אם יהיו לי עוד שאלות,
אצור קשר עם המשרד שלך.‬

35
00:01:56,992 --> 00:01:58,077
‫תודה.‬

36
00:01:59,161 --> 00:02:01,121
‫איך אשיג אותך, מר ריצ'ר?‬

37
00:02:01,664 --> 00:02:02,498
‫לא תשיגי.‬

38
00:02:05,751 --> 00:02:09,003
‫המשרד שלי יכול להעביר
כל שאלה שיש לך למר ריצ'ר.‬

39
00:02:09,004 --> 00:02:12,842
‫טוב, כן. מספיק טוב. תנחומיי.‬

40
00:02:15,344 --> 00:02:18,054
‫התקשרו מדלפק הקבלה, אדוני. מגיעים מהחדשות.‬

41
00:02:18,055 --> 00:02:20,056
‫אנחנו חייבים לקחת אותך למקום אחר.‬

42
00:02:20,057 --> 00:02:22,685
‫זה לא סוד ששהיתי במלון.‬

43
00:02:23,227 --> 00:02:24,727
‫או שנולאן עבד אצלי.‬

44
00:02:24,728 --> 00:02:27,814
‫תמונה שלך בזירת התאבדות לא טובה ל…‬

45
00:02:27,815 --> 00:02:29,566
‫נו, באמת, ספרינגפילד.‬

46
00:02:29,567 --> 00:02:31,484
‫שירתי עם האיש הזה במשך 11 שנים,‬

47
00:02:31,485 --> 00:02:34,612
‫ואני לא אשאיר אותו
במגרש חנייה, מתחת לברזנט!‬

48
00:02:34,613 --> 00:02:37,407
‫ג'ון, אתה לא יכול לעזור לו עכשיו.‬

49
00:02:37,408 --> 00:02:39,242
‫העיתונות תרצה את הציטוטים.‬

50
00:02:39,243 --> 00:02:41,369
‫ונולאן היה הראשון שיאמר לך‬

51
00:02:41,370 --> 00:02:44,163
‫שאתה לא במצב לדבר לפרוטוקול כרגע.‬

52
00:02:44,164 --> 00:02:46,624
‫זה לא שונה מההכשרה הצבאית שלך.‬

53
00:02:46,625 --> 00:02:49,795
‫לפעמים אתה פשוט צריך לסגת ולהתארגן מחדש.‬

54
00:02:56,135 --> 00:02:57,510
‫לא תזיק לי בירה.‬

55
00:02:57,511 --> 00:02:59,178
‫השעה 9:00 בבוקר.‬

56
00:02:59,179 --> 00:03:00,472
‫אני מכיר בר שפותח מוקדם.‬

57
00:03:10,316 --> 00:03:12,942
‫- וושינגטון די-סי -‬

58
00:03:12,943 --> 00:03:16,822
‫- הול לוטה לאב
בייגלס וקפה -‬

59
00:03:18,240 --> 00:03:21,576
‫תודה.
- תודה לך.‬

60
00:03:21,577 --> 00:03:24,454
‫לא ידעתי איזה ממתיק את אוהבת,‬

61
00:03:24,455 --> 00:03:26,290
‫אז יש סוכר, "ספלנדה" ו"סוויט אנד לו".‬

62
00:03:27,499 --> 00:03:28,666
‫סוכר זה בסדר, תודה.‬

63
00:03:28,667 --> 00:03:31,921
‫אז בעתיד… תמיד אביא סוכר.‬

64
00:03:33,714 --> 00:03:35,466
‫שיט, תקשיבו למה שמצאתי.‬

65
00:03:36,175 --> 00:03:39,427
‫בשנה שעברה, הקונגרס העביר תוכנית
קיצוצים משעממת בתמיכת שתי המפלגות.‬

66
00:03:39,428 --> 00:03:40,929
‫מיליון צעדים זעירים וכואבים‬

67
00:03:40,930 --> 00:03:43,264
‫שאמורים לצמצם את החוב הלאומי העצום שלנו.‬

68
00:03:43,265 --> 00:03:45,224
‫זו העמדת פנים, לשכנע את האוכלוסייה‬

69
00:03:45,225 --> 00:03:46,809
‫שהפוליטיקאים שלנו עושים משהו.‬

70
00:03:46,810 --> 00:03:48,269
‫תתרכז.
- נכון, סליחה.‬

71
00:03:48,270 --> 00:03:51,522
‫בכל אופן, אחד הצעדים היה התרחקות של הממשל‬

72
00:03:51,523 --> 00:03:53,316
‫ממתקני אחסון מסמכים יקרים.‬

73
00:03:53,317 --> 00:03:55,485
‫מחסנים ענקיים שאחסנו רשומות ישנות.‬

74
00:03:55,486 --> 00:03:58,571
‫עם דמי שכירות ותחזוקה, הם היו ממש יקרים.‬

75
00:03:58,572 --> 00:04:02,742
‫עכשיו, לפי החוק החדש,
רוב המסמכים בני יותר מעשר צריכים להיסרק,‬

76
00:04:02,743 --> 00:04:05,828
‫מעלים אותם לשרת המאובטח,
ואז המסמך עצמו מושמד.‬

77
00:04:05,829 --> 00:04:08,290
‫זה חייב להיות המקום שבו הם עושים את זה.‬

78
00:04:10,292 --> 00:04:11,417
‫אתה מנחש או יודע?‬

79
00:04:11,418 --> 00:04:13,836
‫הממשל לא בדיוק מפרסם את הכתובות‬

80
00:04:13,837 --> 00:04:15,755
‫של מחסני השמדת המסמכים הסודיים שלו,‬

81
00:04:15,756 --> 00:04:18,299
‫אבל חקרתי מספיק מהבניינים בבעלות פדרלית‬

82
00:04:18,300 --> 00:04:21,511
‫כדי לדעת שהארובה הזאת היא פתח אוורור‬

83
00:04:21,512 --> 00:04:23,346
‫למשרפה באיכות תעשייתית.‬

84
00:04:23,347 --> 00:04:26,474
‫כשהממשל צריך שמשהו חשוב ייעלם,
שורפים אותו.‬

85
00:04:26,475 --> 00:04:29,727
‫לכן אף אחד לא ראה
את דוח ועדת וורן המקורי. נשרף!‬

86
00:04:29,728 --> 00:04:31,229
‫למה לא לגרוס אותם?‬

87
00:04:31,230 --> 00:04:34,440
‫לא צפית ב"ארגו"?
הם יכולים להדביק את הכול חזרה.‬

88
00:04:34,441 --> 00:04:37,610
‫אנחנו חייבים להיכנס לשם,
לראות למה הייתה לאנה גישה.‬

89
00:04:37,611 --> 00:04:38,611
‫ומה גנבה.‬

90
00:04:38,612 --> 00:04:40,238
‫היי, אנחנו לא יודעים את זה.‬

91
00:04:40,239 --> 00:04:42,824
‫אני לא מנסה לרדת על אחותך,‬

92
00:04:42,825 --> 00:04:45,410
‫אבל היא עבדה בבניין ממשלתי שדרש סיווג גבוה‬

93
00:04:45,411 --> 00:04:47,537
‫והיא עזבה עם החסן נייד שכולם רוצים.‬

94
00:04:47,538 --> 00:04:48,789
‫מה עוד היא יכלה לעשות?‬

95
00:04:52,418 --> 00:04:54,294
‫- אישור חנייה לעובדים -‬

96
00:04:57,548 --> 00:05:01,217
‫לרבות מהמכוניות האלה
יש אותו אישור החנייה כמו לאנה.‬

97
00:05:01,218 --> 00:05:04,345
‫כנראה לחנייה שם.
ואם יש להם אותו אישור כמו לאנה,‬

98
00:05:04,346 --> 00:05:06,807
‫בטח יש להם אותו תג עבודה.‬

99
00:05:08,017 --> 00:05:09,643
‫הרגע מצאת את הדרך שלנו פנימה.‬

100
00:05:10,561 --> 00:05:14,147
‫היי, אם ננסה "להרים" תג עבודה של מישהו,
עלולים לעצור אותנו.‬

101
00:05:14,148 --> 00:05:15,314
‫אנשים מחפשים אותנו.‬

102
00:05:15,315 --> 00:05:16,775
‫אסור שיכניסו אותנו למערכת!‬

103
00:05:18,402 --> 00:05:21,029
‫אנחנו חייבים להיכנס לשם.
אי אפשר להשתמש בתג של אנה.‬

104
00:05:21,030 --> 00:05:23,281
‫אם אישה מתה תגיע לשער הביטחון,‬

105
00:05:23,282 --> 00:05:24,158
‫בוודאות ניתפס.‬

106
00:05:47,431 --> 00:05:50,850
‫אלוהים! תסתכל לאן אתה הולך!
- אני כל כך מצטער.‬

107
00:05:50,851 --> 00:05:52,685
‫קחי.‬

108
00:05:52,686 --> 00:05:55,938
‫קחי. אני כל כך, כל כך מצטער.
- אלוהים. אוף.‬

109
00:05:55,939 --> 00:05:56,899
‫אלוהים.‬

110
00:06:01,653 --> 00:06:03,738
‫הנה החפצים שלך. אני כל כך מצטער.‬

111
00:06:03,739 --> 00:06:05,324
‫זה בסדר. אני אטפל בזה.‬

112
00:06:06,867 --> 00:06:09,744
‫סליחה שהתפרצתי עליך. זו חולצה חדשה.‬

113
00:06:09,745 --> 00:06:12,705
‫הנה, את יודעת מה?
זה לניקוי יבש. אני מתעקש.‬

114
00:06:12,706 --> 00:06:15,501
‫זה בסדר. אוף.‬

115
00:06:22,841 --> 00:06:24,384
‫פעמיים "נאטי בו".
- תודה.‬

116
00:06:28,555 --> 00:06:29,598
‫לחיי נולאן קייהיל.‬

117
00:06:31,266 --> 00:06:32,101
‫מה הקטע?‬

118
00:06:36,730 --> 00:06:39,774
‫פגשתי אותו ביום הראשון להכשרת כוח דלתא.‬

119
00:06:39,775 --> 00:06:41,360
‫הפחיד כל אחד ואחד מאיתנו.‬

120
00:06:43,362 --> 00:06:45,154
‫הבן זונה הכי מרושע שפגשתי מימיי.‬

121
00:06:45,155 --> 00:06:47,115
‫בגלל זה הפכת אותו לראש הסגל שלך?‬

122
00:06:47,116 --> 00:06:49,909
‫ראש סגל שאף אחד לא יכול להפחיד?‬

123
00:06:49,910 --> 00:06:51,953
‫זה לא יסולא בפז.‬

124
00:06:51,954 --> 00:06:54,539
‫וידעתי שלעולם לא תהיה לו
בעיה לעבוד עבור מישהו‬

125
00:06:54,540 --> 00:06:56,082
‫שהוא פיקד עליו בעבר.‬

126
00:06:56,083 --> 00:06:57,667
‫כי הוא היה חסר אגו.‬

127
00:06:57,668 --> 00:06:59,837
‫המשימה תמיד הייתה העיקר.‬

128
00:07:01,004 --> 00:07:04,549
‫הוא עיצב אותי בדמותו. את כולנו.‬

129
00:07:04,550 --> 00:07:08,177
‫אם זה נכון, מה יגרום לך לקפוץ מגג?‬

130
00:07:08,178 --> 00:07:09,387
‫סליחה?‬

131
00:07:09,388 --> 00:07:11,348
‫אמרת שעוצבת בדמותו.‬

132
00:07:11,849 --> 00:07:14,684
‫זה אומר שאתה בעל אותה אישיות
או מוסר, פחות או יותר.‬

133
00:07:14,685 --> 00:07:18,729
‫אז בהינתן אותו מידע,
אותו מצב, אותן נסיבות,‬

134
00:07:18,730 --> 00:07:22,066
‫אולי תגיב באותו אופן.
ברור שהוא ידע משהו שאתה לא ידעת.‬

135
00:07:22,067 --> 00:07:25,194
‫אז אני תוהה,
מה יגרום לך לקפוץ מבניין אל מותך?‬

136
00:07:25,195 --> 00:07:27,238
‫אין לי שום מושג מזורגג.‬

137
00:07:27,239 --> 00:07:29,448
‫זה לא מה שהמקור שלך אמרה לך.‬

138
00:07:29,449 --> 00:07:32,034
‫מעולם לא עינינו או רצחנו אזרחים.‬

139
00:07:32,035 --> 00:07:34,120
‫אבל אנשים עונו ונרצחו.‬

140
00:07:34,121 --> 00:07:35,038
‫אחרי שעזבנו.‬

141
00:07:35,706 --> 00:07:38,125
‫מה בדיוק עשית באינדונזיה?‬

142
00:07:39,585 --> 00:07:41,919
‫תראה, אני יודע שלא הכרת את אנה מריק.‬

143
00:07:41,920 --> 00:07:43,964
‫אולי אישה מתה היא כבר מקרה אבוד מבחינתך,‬

144
00:07:44,798 --> 00:07:46,424
‫אבל הבן שלה עדיין נעדר.‬

145
00:07:46,425 --> 00:07:49,720
‫הוא בן 20 וסביר מאוד שעם רוצחים סוציופתים.‬

146
00:07:51,013 --> 00:07:52,681
‫אז האמת יכולה רק לעזור עכשיו.‬

147
00:07:54,600 --> 00:07:56,685
‫מיס, ויסקי.‬

148
00:07:58,437 --> 00:08:00,271
‫שיחות שדורשות ויסקי…‬

149
00:08:00,272 --> 00:08:02,733
‫הן שיחות שאולי לא צריכות להתקיים.‬

150
00:08:03,525 --> 00:08:07,862
‫אבל אם יש דרך כלשהי שאתה חושב
שאוכל לעזור, אגיד לך מה אני יודע.‬

151
00:08:07,863 --> 00:08:10,072
‫גם אם אלה דברים שאסור לך לומר באופן חוקי?‬

152
00:08:10,073 --> 00:08:14,244
‫ארקוד על הקו הזה כמיטב יכולתי
מבלי להפר את שבועתי.‬

153
00:08:15,329 --> 00:08:16,662
‫"דיוארס" בסדר?‬

154
00:08:16,663 --> 00:08:17,915
‫בסדר גמור, תודה.‬

155
00:08:32,930 --> 00:08:36,349
‫היחידה שלנו נשלחה לאינדונזיה
עם צוות מדענים.‬

156
00:08:36,350 --> 00:08:39,810
‫משהו על שימוש בצמחי יערות הגשם
כדי לעזור למצוא תרופה‬

157
00:08:39,811 --> 00:08:44,398
‫לזנים חדשים של מלריה שעמידים לאנטיביוטיקה,‬

158
00:08:44,399 --> 00:08:46,151
‫או… כאילו, מי יכול לזכור?‬

159
00:08:46,693 --> 00:08:49,904
‫הדוד סם אומר שאתה נוסע לאסיה
עם חבורה של מדענים,‬

160
00:08:49,905 --> 00:08:50,989
‫אתה נוסע לאסיה.‬

161
00:08:53,867 --> 00:08:56,035
‫תפקידנו היה לשמור על ביטחונם של המדענים,‬

162
00:08:56,036 --> 00:08:57,328
‫ולהבטיח את שיתוף הפעולה‬

163
00:08:57,329 --> 00:08:59,498
‫של השלטון המקומי בזמן שהיינו שם.‬

164
00:08:59,998 --> 00:09:03,042
‫קייהיל פיקח על הענף הזה במבצע.‬

165
00:09:03,043 --> 00:09:06,128
‫עכשיו, בתמורה להכנסת האורחים של אינדונזיה,‬

166
00:09:06,129 --> 00:09:09,091
‫ארה"ב הסכימה לאמן
את הכוחות המיוחדים של הצבא שלה,‬

167
00:09:10,300 --> 00:09:12,551
‫בפיקודו של גנרל רזה פוטרה.‬

168
00:09:12,552 --> 00:09:15,596
‫אני פיקחתי על הענף הזה של המבצע.‬

169
00:09:15,597 --> 00:09:20,518
‫תראה, לימדתי את חייליו הכול,
החל מאימון נשק ועד טקטיקות גרילה.‬

170
00:09:20,519 --> 00:09:23,021
‫מתי תגיע לחלק על שחיטת מתנגדים פוליטיים?‬

171
00:09:26,608 --> 00:09:28,360
‫ברגע שחזרנו לארה"ב…‬

172
00:09:30,112 --> 00:09:31,405
‫פוטרה רדף אחרי אנשים,‬

173
00:09:32,114 --> 00:09:35,324
‫כל מי שהתנגד לכוחו ההולך וגובר,‬

174
00:09:35,325 --> 00:09:38,370
‫ועקב כך הוא מחק כפר שלם.‬

175
00:09:39,121 --> 00:09:42,499
‫אזרחים, ילדים, קשישים.‬

176
00:09:43,583 --> 00:09:46,502
‫חפים מפשע, אנשים טובים. הוא הרג ללא אבחנה.‬

177
00:09:46,503 --> 00:09:50,464
‫פתאום הוא לא היה סתם גנרל
שערכנו איתו תרגילים בג'ונגל.‬

178
00:09:50,465 --> 00:09:51,717
‫הוא היה פושע מלחמה.‬

179
00:09:52,426 --> 00:09:56,054
‫שפשוט ביצע… מעשים נוראיים.‬

180
00:09:56,596 --> 00:09:59,182
‫סדאם חוסיין, נורייגה.‬

181
00:10:00,100 --> 00:10:03,477
‫אפילו היינו חברים של בן לאדן
כשהוא נלחם ברוסים.‬

182
00:10:03,478 --> 00:10:05,604
‫זו לא תהיה הפעם הראשונה שאמריקה נדפקה.‬

183
00:10:05,605 --> 00:10:08,942
‫בכל זאת, אם הקשר שלי לפוטרה יתפרסם,‬

184
00:10:10,527 --> 00:10:13,195
‫זה יהרוס את כל מה
שהצוות שלי ואני עבדנו למענו‬

185
00:10:13,196 --> 00:10:15,614
‫בשנים האחרונות.‬

186
00:10:15,615 --> 00:10:21,245
‫המקור הזה שלך מחפשת רשומות גנובות
שמחברות אותי למפלצת.‬

187
00:10:21,246 --> 00:10:22,955
‫היא חושבת שאתה המפלצת.‬

188
00:10:22,956 --> 00:10:25,374
‫אז תגיד לה שהיא חוקרת על האדם הלא נכון,‬

189
00:10:25,375 --> 00:10:29,128
‫כי לא היה לי שום קשר
למה שפוטרה עשה לאנשים האלה.‬

190
00:10:29,129 --> 00:10:32,799
‫למעשה, ממשל ארה"ב שלח לשם צוות‬

191
00:10:33,508 --> 00:10:36,510
‫כדי לטפל בפוטרה בשנייה שהם שמעו על זה.‬

192
00:10:36,511 --> 00:10:38,971
‫טוב, משהו גרם לקייהיל לעקוב אחרי אנה מריק‬

193
00:10:38,972 --> 00:10:42,184
‫ברכבת התחתית, ומשהו גרם לו לקפוץ מהגג הזה.‬

194
00:10:43,268 --> 00:10:45,394
‫אני אשיג את ההחסן ואגלה מה.‬

195
00:10:45,395 --> 00:10:47,104
‫טוב, אני מקווה מאוד שתמצא.‬

196
00:10:47,105 --> 00:10:49,566
‫וכשתמצא אותו, תעשה את הדבר הנכון…‬

197
00:10:52,861 --> 00:10:53,904
‫ותחזיר לי אותו.‬

198
00:10:56,490 --> 00:10:59,825
‫נראה שאתה רוצה אותו מאוד,
ביחס למישהו שלא יודע מה יש בו.‬

199
00:10:59,826 --> 00:11:01,452
‫אוכל להגיד את אותו הדבר עליך.‬

200
00:11:01,453 --> 00:11:04,872
‫אתה רוצה אותו מספיק
כדי לשסות בי שכירי חרב בציוד טקטי.‬

201
00:11:04,873 --> 00:11:07,124
‫אני לא פועל מחוץ לחוק.‬

202
00:11:07,125 --> 00:11:09,960
‫הסי-איי-אי פועל. אולי נעזרת בהם.‬

203
00:11:09,961 --> 00:11:12,963
‫כבר אמרתי לך, אין לי שום קשר לסוכנות הזאת.‬

204
00:11:12,964 --> 00:11:16,676
‫זה יהיה יום קר בגיהינום
כשהם יקבלו הוראות מחבר קונגרס אמריקאי.‬

205
00:11:18,136 --> 00:11:21,680
‫תראה, כל מה שעשיתי
היה להפנות אותך למשרד ההגנה‬

206
00:11:21,681 --> 00:11:23,057
‫כשהתחלת לחטט.‬

207
00:11:23,058 --> 00:11:25,559
‫סנאפ, קראקל ופופ עובדים שם?‬

208
00:11:25,560 --> 00:11:27,019
‫ככה אתה קורא להם?‬

209
00:11:27,020 --> 00:11:28,772
‫הם לא אמרו לי את השמות שלהם.‬

210
00:11:31,525 --> 00:11:32,984
‫תראה, שורה תחתונה, ריצ'ר.‬

211
00:11:34,027 --> 00:11:36,612
‫בלי קשר לאינטרסים האישיים שלי,‬

212
00:11:36,613 --> 00:11:41,033
‫מה שנמצא בהחסן הזה
הוא הרכוש של צבא ארצות הברית.‬

213
00:11:41,034 --> 00:11:44,745
‫ואני רק רוצה לראות אותו
חוזר לפנטגון, שם מקומו הראוי.‬

214
00:11:44,746 --> 00:11:49,084
‫אני אמצא את ההחסן הזה.
וברגע שאראה מה יש בו,‬

215
00:11:50,419 --> 00:11:52,378
‫אחליט מה לעשות איתו.‬

216
00:11:52,379 --> 00:11:57,300
‫ריצ'ר‬

217
00:12:14,568 --> 00:12:16,820
‫בטח ייקח לו קצת זמן.
- זה בסדר.‬

218
00:12:18,738 --> 00:12:22,658
‫ג'ון סמפסון לא ישתה אלכוהול זול
כשיתאבל על החבר הכי טוב שלו.‬

219
00:12:22,659 --> 00:12:24,494
‫זה לא משנה לאיש מת.‬

220
00:12:28,457 --> 00:12:29,875
‫אתה יודע מה זה יונה?‬

221
00:12:31,084 --> 00:12:33,752
‫בקרב מלחים, יונה הוא האדם על הספינה‬

222
00:12:33,753 --> 00:12:35,714
‫שמביא אך ורק מזל רע.‬

223
00:12:36,506 --> 00:12:40,093
‫בכל פעם שהוא עולה לסיפון,
ביש מזל מגיע בעקבותיו.‬

224
00:12:42,637 --> 00:12:44,139
‫אתה יונה, מר ריצ'ר.‬

225
00:12:45,182 --> 00:12:46,266
‫כמו שאימא שלי אמרה,‬

226
00:12:47,601 --> 00:12:49,310
‫צרות תמיד מוצאות אותי.‬

227
00:12:49,311 --> 00:12:51,395
‫אני מקווה שקיבלת את מה שהיית צריך מג'ון,‬

228
00:12:51,396 --> 00:12:53,982
‫כי אני מעדיפה שתתרחק מאיתנו עכשיו.‬

229
00:13:00,864 --> 00:13:02,781
‫אפשר לקבל טרמפ בחזרה למלון?‬

230
00:13:02,782 --> 00:13:03,783
‫עוף מפה.‬

231
00:13:17,172 --> 00:13:18,756
‫נדיר שמגיעים ברגל.‬

232
00:13:18,757 --> 00:13:21,635
‫כן, המכונית במוסך.
ה"ליפט" הוריד אותי בחנות הבייגלס.‬

233
00:13:27,057 --> 00:13:28,891
‫למה היא מסתכלת על האדמה?‬

234
00:13:28,892 --> 00:13:31,143
‫היא לא רוצה שמצלמות יתעדו את הפנים שלה.‬

235
00:13:31,144 --> 00:13:32,521
‫זה לוקח יותר מדי זמן.‬

236
00:13:36,107 --> 00:13:39,027
‫היא בטוח תיתפס.
- לא, היא לא.‬

237
00:13:40,070 --> 00:13:42,781
‫נראה שיש בעיה.
- שימי את השבב כלפי מעלה.‬

238
00:13:43,907 --> 00:13:46,284
‫מבין? זה מה שקורה כשנשאר רק נטול קפאין.‬

239
00:13:49,287 --> 00:13:50,121
‫יום טוב.‬

240
00:13:55,126 --> 00:13:56,043
‫יש!‬

241
00:13:56,044 --> 00:13:59,255
‫אי אפשר לשלוח דוא"ל
ולקוות שהם יבצעו את זה,‬

242
00:13:59,256 --> 00:14:00,256
‫כי זה לא יקרה.‬

243
00:14:00,257 --> 00:14:03,927
‫לכן מעתה והלאה,
אני חייבת להיות מכותבת, טוב? טוב.‬

244
00:14:06,930 --> 00:14:09,223
‫היי. את יכולה לעזור לי?‬

245
00:14:09,224 --> 00:14:12,810
‫שאנון תומאס. אני אבודה.
הועברתי לכאן מהפנטגון.‬

246
00:14:12,811 --> 00:14:15,271
‫אני אמורה להחליף את אנה מריק.‬

247
00:14:15,272 --> 00:14:18,608
‫שריל ברוסטר.
העניין עם אנה נוראי. הכרת אותה?‬

248
00:14:19,276 --> 00:14:20,943
‫לא היה לי העונג.‬

249
00:14:20,944 --> 00:14:22,821
‫קדימה, אארגן לך הכול.‬

250
00:14:23,822 --> 00:14:25,115
‫אנה הייתה מתוקה כל כך.‬

251
00:14:25,782 --> 00:14:28,534
‫אבל אף פעם אי אפשר לדעת
מה עובר על מישהו, נכון?‬

252
00:14:28,535 --> 00:14:30,869
‫לא. אני מתביישת להודות‬

253
00:14:30,870 --> 00:14:33,290
‫שאני באמת לא יודעת מה אני אמורה לעשות כאן.‬

254
00:14:34,583 --> 00:14:36,375
‫הועברתי ברגע האחרון.‬

255
00:14:36,376 --> 00:14:39,211
‫זה די פשוט.
אנחנו ממירים תיקים פיזיים לדיגיטליים.‬

256
00:14:39,212 --> 00:14:41,880
‫פחות מקום, פחות פסולת. את תסרקי מסמכים‬

257
00:14:41,881 --> 00:14:44,301
‫ותעלי אותם למערכת האחסון הדיגיטלית שלנו.‬

258
00:14:45,093 --> 00:14:47,929
‫זה הרבה עבודה, אבל עבודה שמשלמת 150 אחוז.‬

259
00:14:51,433 --> 00:14:53,851
‫כן, זו הייתה תחנת העבודה של אנה.‬

260
00:14:53,852 --> 00:14:55,352
‫אני יודעת שזה קצת חולני,‬

261
00:14:55,353 --> 00:14:58,606
‫אבל רישומי היצרנות קשורים למספר התחנה,‬

262
00:14:58,607 --> 00:15:01,358
‫בלה, בלה, בלה.
אוודא שמישהו יפנה את השולחן שלה.‬

263
00:15:01,359 --> 00:15:02,611
‫זה בסדר. אין בעיה.‬

264
00:15:04,487 --> 00:15:08,283
‫אכניס אותך תחת התעודה של אנה
כדי שתוכלי להמשיך מהמקום שבו היא הפסיקה.‬

265
00:15:10,827 --> 00:15:13,455
‫אשנה את זה לשם שלך עד סוף היום.‬

266
00:15:14,039 --> 00:15:15,707
‫כל התיקים ממוספרים.‬

267
00:15:16,291 --> 00:15:18,667
‫ככה תקראי לתיק אחרי שייסרק.‬

268
00:15:18,668 --> 00:15:22,379
‫כשתסרקי את כל התיקים שבקופסה,
תזרקי את הקופסה ואת תכולתה‬

269
00:15:22,380 --> 00:15:24,340
‫לעגלה במסדרון שמסומנת לשרפה.‬

270
00:15:24,341 --> 00:15:26,926
‫ואז תתחילי עם קופסה חדשה. יש שאלות?‬

271
00:15:27,552 --> 00:15:28,511
‫לא.‬

272
00:15:30,180 --> 00:15:31,306
‫נראה לי שהבנתי.‬

273
00:15:36,436 --> 00:15:38,771
‫זאת לא האישה שגנבתם ממנה את התג?‬

274
00:15:38,772 --> 00:15:41,399
‫לעזאזל. כמה מהר היא אוכלת?‬

275
00:15:46,571 --> 00:15:49,240
‫- הועלה
נשרף -‬

276
00:15:52,202 --> 00:15:54,536
‫אני מצטערת. כנראה שכחתי את התג שלי היום.‬

277
00:15:54,537 --> 00:15:55,621
‫שם?‬

278
00:15:55,622 --> 00:15:56,539
‫ג'קלין ריד?‬

279
00:16:03,880 --> 00:16:04,963
‫- נמחק -‬

280
00:16:04,964 --> 00:16:07,467
‫- אין קובץ ברישום -‬

281
00:16:08,885 --> 00:16:11,805
‫גברתי, השתמשו בתג שלך לפני עשר דקות.‬

282
00:16:13,014 --> 00:16:14,473
‫מה?
- את חייבת לצאת משם.‬

283
00:16:14,474 --> 00:16:15,684
‫הם יודעים שגנבת את התג.‬

284
00:16:18,478 --> 00:16:19,521
‫שיט.‬

285
00:16:20,021 --> 00:16:22,272
‫סליחה, גברתי. אפשר לדבר איתך, בבקשה?‬

286
00:16:22,273 --> 00:16:23,858
‫גברתי, אני צריך שתחכי.‬

287
00:16:24,818 --> 00:16:26,528
‫כן, מצאתי אותה. היא כאן.‬

288
00:16:27,028 --> 00:16:28,278
‫גברתי!
- מי זו הייתה?‬

289
00:16:28,279 --> 00:16:30,031
‫אני צריך תגבורת בקומה שנייה.‬

290
00:16:56,474 --> 00:16:58,685
‫זה טוב שהיא רצה?‬

291
00:17:04,983 --> 00:17:06,650
‫אחי, חכה! עצור!‬

292
00:17:06,651 --> 00:17:08,068
‫מהרי!
- חזרי הנה! עכשיו!‬

293
00:17:08,069 --> 00:17:10,196
‫סע!
- צאי מהמכונית! לעזאזל!‬

294
00:17:35,638 --> 00:17:37,807
‫נעשה את זה בדרך הקלה הפעם, ריצ'ר.‬

295
00:17:42,061 --> 00:17:42,896
‫לא.‬

296
00:17:43,688 --> 00:17:44,606
‫פאק!‬

297
00:17:46,524 --> 00:17:47,484
‫תשאירו אותו בחיים.‬

298
00:18:11,674 --> 00:18:13,551
‫צאו ממערך. פיזור טקטי.‬

299
00:20:29,896 --> 00:20:30,855
‫מה תכננת?‬

300
00:20:34,400 --> 00:20:37,904
‫לשתק אותך, לדחוף אותך למסחרית,
לשאול אותך כמה שאלות.‬

301
00:20:49,374 --> 00:20:54,796
‫לא… פאק! אלוהים!‬

302
00:21:00,551 --> 00:21:01,927
‫שמוק!‬

303
00:21:01,928 --> 00:21:03,888
‫יש לך מזל שלא זרקתי גם אותך למים.‬

304
00:21:21,197 --> 00:21:28,162
‫- פילדלפיה
איי-95 -‬

305
00:21:28,997 --> 00:21:32,624
‫זה היה רק קובץ אחד. אנה סרקה אותו,
מחקה אותו ושלחה אותו למשרפה.‬

306
00:21:32,625 --> 00:21:34,501
‫הוא לא הועלה לשרת של הממשל.‬

307
00:21:34,502 --> 00:21:37,254
‫היא בטח הורידה אותו להחסן נייד
לפני שהיא מחקה אותו.‬

308
00:21:37,255 --> 00:21:38,505
‫זה גם מה שאנחנו חושבים.‬

309
00:21:38,506 --> 00:21:42,175
‫אז מה שיש בהחסן
הוא העותק היחיד שקיים, במכוון.‬

310
00:21:42,176 --> 00:21:43,343
‫כוונה של אחותי?‬

311
00:21:43,344 --> 00:21:45,387
‫בטח של מי שהשיגה למענו את המידע.‬

312
00:21:45,388 --> 00:21:48,140
‫אם הוא מכיל את העותק היחיד
של המסמכים שנמצאים עליו,‬

313
00:21:48,141 --> 00:21:49,641
‫ערך ההחסן עולה פלאים.‬

314
00:21:49,642 --> 00:21:52,185
‫מי שרצה אותו כנראה רוצה למכור אותו.‬

315
00:21:52,186 --> 00:21:55,313
‫או שהוא לא רוצה שנראה מה לקח,
כדי שלא נוכל לתכנן הגנה.‬

316
00:21:55,314 --> 00:21:56,565
‫לא נדע עד שנדע.‬

317
00:21:56,566 --> 00:21:58,275
‫נקווה שלא נגלה מאוחר מדי.‬

318
00:21:58,276 --> 00:21:59,484
‫טוב, נתראה בפילדלפיה.‬

319
00:21:59,485 --> 00:22:02,237
‫כמעט חזרנו. אנחנו בפקקים מדרום לעיר.‬

320
00:22:02,238 --> 00:22:04,197
‫מה הטעם בבנייה בשעות הלילה?‬

321
00:22:04,198 --> 00:22:06,075
‫הציוד נשאר על הכביש כל היום.‬

322
00:22:07,243 --> 00:22:08,785
‫כמה זמן אתם תקועים?‬

323
00:22:08,786 --> 00:22:09,870
‫כמה יציאות.‬

324
00:22:09,871 --> 00:22:11,997
‫אבל זה נהיה ממש גרוע בצוואר הבקבוק הזה.‬

325
00:22:11,998 --> 00:22:13,499
‫אתם רואים את הירידה הבאה?‬

326
00:22:14,792 --> 00:22:15,876
‫יציאה 20,‬

327
00:22:15,877 --> 00:22:18,045
‫"שדרת קולומבוס ו-וושינגטון".‬

328
00:22:18,046 --> 00:22:21,048
‫פלאם, חפש את תחנת
הרכבת התחתית הקרובה ליציאה 20.‬

329
00:22:21,049 --> 00:22:22,049
‫כן, קיבלתי.‬

330
00:22:22,050 --> 00:22:23,133
‫מה אתה חושב?‬

331
00:22:23,134 --> 00:22:25,969
‫אני אולי יודע למה אנה יצאה מהמכונית
ועלתה לרכבת התחתית.‬

332
00:22:25,970 --> 00:22:27,721
‫תחנת טסקר-מוריס.‬

333
00:22:27,722 --> 00:22:30,057
‫שם אנה קנתה את כרטיס הרכבת שלה.‬

334
00:22:30,058 --> 00:22:33,518
‫היא כנראה הייתה תקועה באותו הפקק
כשהיא הביאה את ההחסן לליילה.‬

335
00:22:33,519 --> 00:22:36,104
‫אז היא יצאה ביציאה הראשונה
כשהיה פקוק במיוחד,‬

336
00:22:36,105 --> 00:22:38,690
‫הלכה לתחנת הרכבת הקרובה ביותר
ועלתה לרכבת הבאה.‬

337
00:22:38,691 --> 00:22:40,192
‫אנה נלחמה בשעון.‬

338
00:22:40,193 --> 00:22:41,568
‫נתנו לה דדליין.‬

339
00:22:41,569 --> 00:22:43,570
‫אתם יכולים להגיע לתחנת הרכבת התחתית?‬

340
00:22:43,571 --> 00:22:45,405
‫כן, כמעט גמרנו עם צוואר הבקבוק.‬

341
00:22:45,406 --> 00:22:47,533
‫ניפגש בטסקר-מוריס ברגע שאוכל.‬

342
00:23:11,224 --> 00:23:12,225
‫אתה בסדר?‬

343
00:23:17,230 --> 00:23:19,357
‫אין סיכוי שבן בסדר, נכון?‬

344
00:23:19,941 --> 00:23:21,316
‫אנחנו עדיין לא יודעים.‬

345
00:23:21,317 --> 00:23:22,819
‫את חושבת שהוא בחיים?‬

346
00:23:23,986 --> 00:23:25,987
‫בחייך, את שוטרת עירונית.‬

347
00:23:25,988 --> 00:23:27,864
‫עבדת על תיקים קשים בעבר.‬

348
00:23:27,865 --> 00:23:28,950
‫יש לך אינסטינקטים.‬

349
00:23:30,701 --> 00:23:32,328
‫האחיין שלי חי?‬

350
00:23:33,746 --> 00:23:36,165
‫לא ראיתי שום ראיה שמאשרת שבן מת.‬

351
00:23:39,127 --> 00:23:44,214
‫אני מרגיש שאין לי שליטה על מה שקורה,‬

352
00:23:44,215 --> 00:23:46,134
‫ואין לי כוח לעצור את זה.‬

353
00:23:47,885 --> 00:23:49,512
‫אני מתחרפן, את יודעת?‬

354
00:23:50,680 --> 00:23:52,932
‫היי, תקשיב לי.‬

355
00:23:53,516 --> 00:23:55,351
‫אני שוטרת כבר 15 שנה.‬

356
00:23:56,394 --> 00:23:58,646
‫ראיתי דברים נוראיים שקרו לאנשים טובים.‬

357
00:24:01,023 --> 00:24:03,525
‫קל ללכת לאיבוד במה שנותר אחרי זה.‬

358
00:24:03,526 --> 00:24:05,278
‫אין לנו מותרות כאלה כרגע.‬

359
00:24:06,028 --> 00:24:08,321
‫אנחנו טובעים ברוצחים ובסוכנים פדרליים,‬

360
00:24:08,322 --> 00:24:10,448
‫ובחקירה חסרת היגיון.‬

361
00:24:10,449 --> 00:24:15,120
‫אנחנו צריכים אותך,
עם הרגליים נטועות בקרקע והראש שלך במשחק,‬

362
00:24:15,121 --> 00:24:17,372
‫אז כשהחשכה מתחילה לעטוף אותך‬

363
00:24:17,373 --> 00:24:19,749
‫ואתה מרגיש שאתה עומד להשתגע,‬

364
00:24:19,750 --> 00:24:22,044
‫תדע שיש אנשים שאכפת להם ממך.‬

365
00:24:23,504 --> 00:24:24,589
‫זה כולל אותי.‬

366
00:24:29,844 --> 00:24:30,761
‫הזכרת לי.‬

367
00:24:33,055 --> 00:24:36,267
‫לקחתי את זה מתחנת העבודה של אנה.
זה צריך להיות אצלך.‬

368
00:24:41,689 --> 00:24:42,523
‫תודה.‬

369
00:24:43,608 --> 00:24:46,527
‫חשבתי שלאף אחד
לא תהיה בעיה עם הודו וגבינה.‬

370
00:24:49,322 --> 00:24:50,698
‫הכול בסדר?‬

371
00:24:51,908 --> 00:24:52,742
‫הכול טוב.‬

372
00:24:55,369 --> 00:24:56,287
‫הוא הגיע.‬

373
00:25:00,625 --> 00:25:03,336
‫שיט. לא הבאתי לו כריך.‬

374
00:25:06,714 --> 00:25:07,673
‫מצטער, אחי.‬

375
00:25:08,382 --> 00:25:12,469
‫טוב, אז לכאן אנה באה. היא הייתה נואשת.‬

376
00:25:12,470 --> 00:25:14,721
‫אמרת שזמנה תם, אז תנתח את זה.‬

377
00:25:14,722 --> 00:25:16,514
‫בואו נניח שאנחנו צודקים.‬

378
00:25:16,515 --> 00:25:18,975
‫האישה מ"אונליפאנס" נרצחה והרוצחים שלה,‬

379
00:25:18,976 --> 00:25:21,228
‫כנראה המכונה האדומה הגדולה, חטפו את בן.‬

380
00:25:21,229 --> 00:25:24,356
‫קלף מיקוח שיגרום לאנה
להביא להם את ההחסן במקום לליילה.‬

381
00:25:24,357 --> 00:25:27,234
‫"תני לנו את ההחסן עד שעה מסוימת
או שנהרוג את הבן שלך."‬

382
00:25:27,235 --> 00:25:29,236
‫לכן היא לא יכלה לשבת בפקקים יותר.‬

383
00:25:29,237 --> 00:25:32,072
‫אז היא נסעה ברכבת התחתית
כדי לנסות להציל את בן.‬

384
00:25:32,073 --> 00:25:34,116
‫אבל זה לא הגיוני כי…‬

385
00:25:35,326 --> 00:25:36,410
‫כי מה?‬

386
00:25:37,119 --> 00:25:38,912
‫אני לא יודע, אחי. כלום.‬

387
00:25:38,913 --> 00:25:40,831
‫אני חושב שמה שפלאם מנסה לומר הוא,‬

388
00:25:41,999 --> 00:25:44,000
‫ההחסן לא היה על אחותך ברכבת,‬

389
00:25:44,001 --> 00:25:46,127
‫והיא לא יכלה להציל את בן בלעדיו.‬

390
00:25:46,128 --> 00:25:49,798
‫עד שאנה עלתה לרכבת התחתית,
היא כבר ידעה שהבן שלה מת.‬

391
00:25:49,799 --> 00:25:54,135
‫לא, זה לא הגיוני.
למה שהם יהרגו את קלף המיקוח שלהם?‬

392
00:25:54,136 --> 00:25:57,597
‫חטיפה היא כמעט אף פעם לא פשע נקי.
מספיק קשה לשלוט בילד,‬

393
00:25:57,598 --> 00:26:00,016
‫על אחת כמה וכמה
על ליינבקר במשקל 115 ק"ג.‬

394
00:26:00,017 --> 00:26:02,644
‫אז הדברים השתבשו ובן מת.‬

395
00:26:02,645 --> 00:26:04,562
‫אני חושש שלצערי אני צודק.‬

396
00:26:04,563 --> 00:26:06,147
‫איך היא יכלה לדעת שבן מת?‬

397
00:26:06,148 --> 00:26:08,900
‫היא בטח קיבלה עדכונים שהוא חי.‬

398
00:26:08,901 --> 00:26:11,194
‫שיחות טלפון, אולי סרטון.‬

399
00:26:11,195 --> 00:26:15,156
‫ואז הם סירבו לעשות את זה יותר.
אנה הייתה תקועה בפקק.‬

400
00:26:15,157 --> 00:26:18,159
‫פספוס הדדליין יפגע בבן, אז היא התקשרה,‬

401
00:26:18,160 --> 00:26:22,414
‫התעקשה לראות שהוא עדיין בסדר.
הם לא נתנו לו לדבר בטלפון.‬

402
00:26:22,415 --> 00:26:26,626
‫כי הם לא יכלו לתת לו לדבר בטלפון.
ככה היא ידעה שהוא כבר מת.‬

403
00:26:26,627 --> 00:26:31,172
‫אז אנה לא הצליחה להציל את בן.
למה בכלל לעלות לרכבת התחתית?‬

404
00:26:31,173 --> 00:26:34,010
‫היא לא יכלה פשוט לשבת שם אחרי מה שהם עשו.‬

405
00:26:35,469 --> 00:26:37,930
‫היא הייתה צריכה לנקום את מותו.
היא הגיעה למחלף,‬

406
00:26:38,806 --> 00:26:39,973
‫והיא עלתה עליה.‬

407
00:26:39,974 --> 00:26:41,224
‫הוא צודק.‬

408
00:26:41,225 --> 00:26:44,686
‫כשראיתי את אנה,
היא הייתה אימא אבלה ונסערת עם אקדח.‬

409
00:26:44,687 --> 00:26:46,313
‫היא רצתה את ליטרת הבשר שלה.‬

410
00:26:46,314 --> 00:26:49,274
‫משכירי חרב מקצועיים.
היא הייתה פקידה ממשלתית.‬

411
00:26:49,275 --> 00:26:51,860
‫לא היה לה אכפת.
היא בטח לקחה את המעיל השחור מהרכב‬

412
00:26:51,861 --> 00:26:53,445
‫כדי לכסות את החולצה הלבנה שלה‬

413
00:26:53,446 --> 00:26:56,031
‫בתקווה שזה יעזור לה
להתגנב אל הרוצחים של בן.‬

414
00:26:56,032 --> 00:26:57,824
‫היא הביאה את האקדח כדי להגן על עצמה‬

415
00:26:57,825 --> 00:27:00,243
‫ועל בן אחרי שהיא תיתן את ההחסן לחוטפים,‬

416
00:27:00,244 --> 00:27:03,456
‫כדי שתוכל לצאת משם,
אבל עכשיו היא תשתמש בו כדי לנקום.‬

417
00:27:04,165 --> 00:27:07,877
‫אבל אם הייתה לה תוכנית, למה היא התאבדה?‬

418
00:27:13,341 --> 00:27:14,175
‫מה?‬

419
00:27:16,635 --> 00:27:17,928
‫כשפניתי לאנה…‬

420
00:27:19,513 --> 00:27:20,723
‫אמרתי לה שאני שוטר.‬

421
00:27:21,891 --> 00:27:23,058
‫היא הייתה חכמה.‬

422
00:27:23,059 --> 00:27:25,853
‫היא ידעה שאצטרך לעצור אותה,
וכל תקווה לנקמה תתפוגג.‬

423
00:27:26,479 --> 00:27:28,646
‫היא כבר הרגישה שהיא אכזבה את בן בחייו.‬

424
00:27:28,647 --> 00:27:30,231
‫כעת היא אכזבה אותו במותו.‬

425
00:27:30,232 --> 00:27:32,234
‫האשמה והכאב היו יותר מדי בשבילה.‬

426
00:27:33,361 --> 00:27:36,113
‫אמרת לה שאתה שוטר?‬

427
00:27:36,781 --> 00:27:39,616
‫רציתי שהיא תרגיש שהיא עם מישהו בשליטה‬

428
00:27:39,617 --> 00:27:41,951
‫כשהיה ברור שהיא איבדה שליטה.‬

429
00:27:41,952 --> 00:27:43,579
‫חשבתי שזה ירגיע את המצב.‬

430
00:27:44,330 --> 00:27:45,539
‫רציתי לעזור לה.‬

431
00:27:47,625 --> 00:27:48,459
‫לא עזרתי.‬

432
00:27:50,252 --> 00:27:52,337
‫ההחסן היה אצל אנה כשנסעה לפילדלפיה.‬

433
00:27:52,338 --> 00:27:55,340
‫אין מצב שהיא הייתה נותנת
לרוצחים של בן את ההחסן,‬

434
00:27:55,341 --> 00:27:57,050
‫אז היא נפטרה ממנו.‬

435
00:27:57,051 --> 00:28:00,970
‫אני חושבת שאני יודעת איפה היא שמה אותו.
הדואר שמצאנו במכונית של אנה.‬

436
00:28:00,971 --> 00:28:04,057
‫המכתב הפתוח היחיד היה הצעה לכרטיס אשראי.‬

437
00:28:04,058 --> 00:28:07,227
‫אני לא זוכרת שראיתי מעטפת החזר.
כזו שכתוב עליה‬

438
00:28:07,228 --> 00:28:09,729
‫"אין צורך בבול" בפינה?‬

439
00:28:09,730 --> 00:28:13,108
‫היא שלחה את ההחסן, ואולי את הטלפון שלה,
לפני שעלתה לרכבת.‬

440
00:28:13,109 --> 00:28:16,152
‫אל מי?
- אל ליילה. אז אם אנה תמות בשעת נקמה,‬

441
00:28:16,153 --> 00:28:18,488
‫לפחות הרוצחים של בן ייחשפו ע"י המאמר שלה.‬

442
00:28:18,489 --> 00:28:21,574
‫העיתונות. קו ההגנה האחרון נגד עריצות.‬

443
00:28:21,575 --> 00:28:24,994
‫אז מה שחיפשנו כל הזמן הזה
היה במלון של ליילה?‬

444
00:28:24,995 --> 00:28:26,913
‫במקום האחרון שאנה ידעה שלילה שוהה בו.‬

445
00:28:26,914 --> 00:28:28,832
‫אך ליילה נאלצה לעזוב אחרי שהותקפה,‬

446
00:28:28,833 --> 00:28:30,084
‫לפני שההחסן הגיע.‬

447
00:28:33,295 --> 00:28:34,212
‫דוכרטי.‬

448
00:28:34,213 --> 00:28:36,214
‫נתת לו את המספר לטלפון החד פעמי שלך?‬

449
00:28:36,215 --> 00:28:37,133
‫היי.‬

450
00:28:41,637 --> 00:28:42,638
‫בסדר.‬

451
00:28:46,100 --> 00:28:46,934
‫תודה.‬

452
00:28:51,772 --> 00:28:52,690
‫מצאו את בן.‬

453
00:28:55,651 --> 00:28:56,861
‫אני כל כך מצטערת.‬

454
00:29:06,245 --> 00:29:08,455
‫אני לא רוצה שהוא ילך לחדר המתים לבד.‬

455
00:29:08,456 --> 00:29:10,165
‫פלאם ואני נלך איתו.
- כן.‬

456
00:29:10,166 --> 00:29:13,001
‫פגוש את ליילה במלון הקודם.
תשיג את ההחסן המזדיין.‬

457
00:29:13,002 --> 00:29:14,003
‫אודיע לך כשיהיה בידי.‬

458
00:29:16,881 --> 00:29:18,756
‫ליילה, זה ריצ'ר.‬

459
00:29:18,757 --> 00:29:19,841
‫- חניון מלון קרטר -‬

460
00:29:19,842 --> 00:29:22,093
‫תבדוק מאחור?
- אין שום דבר מאחור.‬

461
00:29:22,094 --> 00:29:25,221
‫דואר ישן ואבדות ומציאות
נשארים בשולחן הקבלה.‬

462
00:29:25,222 --> 00:29:26,806
‫אפשר לדבר עם מנהל?‬

463
00:29:26,807 --> 00:29:29,517
‫ג'ין בפוקונוס עד השבוע הבא.
הוא יגיד לך דבר זהה.‬

464
00:29:29,518 --> 00:29:30,686
‫תודה על העזרה.‬

465
00:29:34,064 --> 00:29:36,274
‫יש מקום אחר שאנה הייתה שולחת את ההחסן?‬

466
00:29:36,275 --> 00:29:38,985
‫זה המקום היחיד שהיא הכירה.
לא ייאמן שלא היה שם.‬

467
00:29:38,986 --> 00:29:41,571
‫אני חייב להגיע לחדר המתים.
- חדר המתים?‬

468
00:29:41,572 --> 00:29:44,324
‫הבן של אנה נרצח. הגופה בדיוק נמצאה.‬

469
00:29:44,325 --> 00:29:46,117
‫אלוהים אדירים, אימא ובן.‬

470
00:29:46,118 --> 00:29:48,369
‫אלה אותם האנשים שממשיכים לרדוף אחרינו?‬

471
00:29:48,370 --> 00:29:50,747
‫סביר להניח. התאוריה היא‬

472
00:29:50,748 --> 00:29:53,291
‫שבן היה כלי משחק
כדי שאנה תביא להם את ההחסן.‬

473
00:29:53,292 --> 00:29:56,462
‫אז אני אחראית למותה של אנה
ולמותו של הבן היחיד שלה.‬

474
00:29:58,631 --> 00:30:00,507
‫מה קרה?
- עוקבים אחרינו.‬

475
00:30:00,508 --> 00:30:03,426
‫האנשים שתקפו אותך במלון בטח תצפתו על המקום‬

476
00:30:03,427 --> 00:30:04,845
‫למקרה שתחזרי.‬

477
00:30:05,554 --> 00:30:06,721
‫מה נעשה?‬

478
00:30:06,722 --> 00:30:09,974
‫למישהו יש מספיק כסף
לאספקה אין-סופית של חארות.‬

479
00:30:09,975 --> 00:30:11,727
‫אני צריך לגלות למי. בואי.‬

480
00:30:29,828 --> 00:30:31,162
‫לא!
- אני אטפל בהם‬

481
00:30:31,163 --> 00:30:32,498
‫ואפגוש אותך במלון!‬

482
00:30:42,007 --> 00:30:42,883
‫ההחסן.‬

483
00:30:44,051 --> 00:30:45,218
‫כיס שמאל.‬

484
00:30:45,219 --> 00:30:46,220
‫אז תביא אותו.‬

485
00:30:49,181 --> 00:30:51,683
‫אלא אם אתה רוצה לירות בי פה מול כל האנשים‬

486
00:30:51,684 --> 00:30:55,436
‫ולהסתכן במעצר באותו היום
שאתה מקבל את מה שאתה מחפש,‬

487
00:30:55,437 --> 00:30:56,355
‫תביא אותו אתה.‬

488
00:31:16,125 --> 00:31:17,417
‫עבור מי אתה עובד?‬

489
00:31:17,418 --> 00:31:18,335
‫לך תזדיין!‬

490
00:31:29,805 --> 00:31:30,764
‫לעזאזל!‬

491
00:31:35,686 --> 00:31:37,730
‫תענה לי או שאפגע ביד השנייה שלך.‬

492
00:31:48,532 --> 00:31:49,741
‫שיט.‬

493
00:31:49,742 --> 00:31:51,118
‫כאן למטה על הרציף.‬

494
00:31:57,708 --> 00:31:58,876
‫ידיים למעלה!‬

495
00:32:00,044 --> 00:32:00,961
‫תראה את הידיים שלך.‬

496
00:32:04,506 --> 00:32:05,799
‫בתנועה!‬

497
00:32:20,439 --> 00:32:23,358
‫חייבים תגבורת ברציף
של טסקר-מוריס בכיוון דרום.‬

498
00:32:23,359 --> 00:32:24,943
‫תעמידו אנשים ביציאות, עכשיו!‬

499
00:32:51,970 --> 00:32:52,888
‫היי.‬

500
00:32:53,764 --> 00:32:54,973
‫קצת עזרה?‬

501
00:33:01,522 --> 00:33:02,523
‫הוא לא בא מכאן.‬

502
00:33:03,524 --> 00:33:05,025
‫אני אלך לכיוון מזרח, את למערב.‬

503
00:33:12,324 --> 00:33:13,533
‫תודה.‬

504
00:33:13,534 --> 00:33:16,453
‫יודע איך להגיע
למלון ליברטי גרדנס דרך המנהרות?‬

505
00:33:23,460 --> 00:33:27,631
‫- משרד הפתולוג של פילדלפיה -‬

506
00:33:41,645 --> 00:33:42,938
‫איפה מצאו אותו?‬

507
00:33:43,564 --> 00:33:46,316
‫הוא נמצא בסביבות הרחוב התשיעי וקאלוהיל.‬

508
00:33:50,237 --> 00:33:51,280
‫מי דיווח על זה?‬

509
00:33:56,827 --> 00:34:00,330
‫איש תברואה. דיווח על ריח מפח אשפה.‬

510
00:34:02,416 --> 00:34:03,625
‫אתן לכם רגע.‬

511
00:34:14,553 --> 00:34:16,096
‫כל מה שאנה התמודדה איתו…‬

512
00:34:20,225 --> 00:34:21,769
‫היא לא פנתה אליי לעזרה.‬

513
00:34:23,353 --> 00:34:25,147
‫כי היא ידעה שאני רק…‬

514
00:34:26,982 --> 00:34:31,028
‫פעיל במשמרות זה"ב עם תג.‬

515
00:34:33,697 --> 00:34:37,326
‫עלוב, חסר תועלת, פאקינג…‬

516
00:34:38,994 --> 00:34:39,995
‫פקח חנייה.‬

517
00:34:47,544 --> 00:34:49,213
‫גם אני לא הייתי מתקשר אליי.‬

518
00:35:05,938 --> 00:35:07,481
‫אין לי כלום עכשיו.‬

519
00:35:10,526 --> 00:35:13,987
‫אני לגמרי לבד.‬

520
00:35:43,267 --> 00:35:44,350
‫אתה שומע אותי?‬

521
00:35:44,351 --> 00:35:46,228
‫ניפגש בליברטי גרדנס בהקדם האפשרי.‬

522
00:35:47,229 --> 00:35:49,314
‫בנט, האם שומע? עבור.‬

523
00:35:50,190 --> 00:35:51,400
‫טיילר?‬

524
00:35:53,193 --> 00:35:57,322
‫ניפגש בליברטי גרדנס בהקדם האפשרי.
אנחנו מתקרבים למגדל של הנסיכה.‬

525
00:36:01,743 --> 00:36:02,952
‫- השיחה נכשלה -‬

526
00:36:02,953 --> 00:36:04,288
‫ליילה, תעני.‬

527
00:36:06,123 --> 00:36:06,957
‫שיט!‬

528
00:36:14,923 --> 00:36:17,718
‫- מלון ליברטי גרדנס -‬

529
00:36:37,237 --> 00:36:38,447
‫אלוהים.‬

530
00:36:40,991 --> 00:36:42,701
‫הבהלת אותי.‬

531
00:36:45,329 --> 00:36:46,579
‫השגת את ההחסן?‬

532
00:36:46,580 --> 00:36:49,916
‫הוא לא היה שם,
אבל ריצ'ר עדיין מעוניין מאוד לעזור לנו,‬

533
00:36:49,917 --> 00:36:51,208
‫אז זה טוב.‬

534
00:36:51,209 --> 00:36:53,420
‫בסדר.
- מה כל זה?‬

535
00:36:54,129 --> 00:36:55,588
‫אני אכין לנו סוטו איאם.‬

536
00:36:55,589 --> 00:36:58,634
‫אני לא מסוגלת לאכול עוד אוכל אמריקאי.‬

537
00:36:59,843 --> 00:37:03,847
‫אולי היום הזה לא יהיה
כל כך נורא אחרי הכול.‬

538
00:37:07,017 --> 00:37:10,603
‫את השוטרת שדיווחה על הרצח
של מרי אלן דניאלס, נכון?‬

539
00:37:10,604 --> 00:37:13,064
‫כן, היא הייתה עם בן מריק בלילה שבו מתה.‬

540
00:37:13,065 --> 00:37:14,690
‫הכול חלק מחקירה גדולה יותר.‬

541
00:37:14,691 --> 00:37:18,194
‫בדיוק קיבלתי ניתוח פצעים
שאולי יעניין אותך.‬

542
00:37:18,195 --> 00:37:19,737
‫נראה שהגרון של בן שוסף‬

543
00:37:19,738 --> 00:37:22,115
‫על ידי אותו סוג של נשק שמרי נהרגה איתו.‬

544
00:37:51,853 --> 00:37:54,356
‫אל תזוזו ואל תצרחו.‬

545
00:37:58,193 --> 00:38:01,363
‫אלא אם אתן רוצות לגמור כמוהם,
תגידו לנו איפה ההחסן.‬

546
00:38:06,785 --> 00:38:07,953
‫סכינים.‬

547
00:38:10,330 --> 00:38:12,124
‫כדי שאף אחד לא ישמע ירייה.‬

548
00:38:15,168 --> 00:38:18,295
‫זו סכין מעוקלת. היא נקראת קרמביט.‬

549
00:38:18,296 --> 00:38:21,508
‫משתמשים בה אנשים
שהוכשרו באומנות הלחימה באינדונזיה.‬

550
00:38:24,678 --> 00:38:25,804
‫אינדונזיה?‬

551
00:39:20,192 --> 00:39:23,236
‫משטרת פילדלפיה! ידיים למעלה!‬

552
00:39:26,364 --> 00:39:28,075
‫פאקינג אל תזוז.‬

553
00:41:20,103 --> 00:41:22,188
‫תרגום כתוביות: רינת זוהר מנחם‬

554
00:41:22,189 --> 00:41:24,191
‫בקרת כתוביות
גיא רקוביצקי‬